הבשורות הטובות הן: רב המכר שלה, שומרת אחותי, הוא הספר הכי פחות טוב שלה.
אין בשורות רעות.

ג'ודי פיקו משכילה להכניס בספר 'עניינים שבלב' המון מסרים בדלת האחורית. עניינים שבלב, עניינים שבדת, עניינים שבין אדם לחברו - בין בן אדם לשאיננו.
והייתרון הגדול שלה כסופרת הוא היכולת לא להתערב במסקנותיו של הקורא, היא נותנת לנו להחליט במה ולמה אנחנו מאמינים.

הספר כתוב נפלא ולמרות המורכבות שחלק מהקוראים יכול להאשים אותו בה, יש בו איזשהיא אמריקאיות קלילה - מה שלא קיים בספרים עבריים ברמת הכתיבה של פיקו.
לעיתים חשבתי שהבחירה בחלוקה של הסיפור למונולוגים אישיים של כל אחד מגיבוריו מיותרת ומבלבלת וחבל שלא כתבה את כולו בגוף שלישי, או בגוף ראשון רק של דמות אחת המספרת.

ולמרות שהספר הזה מצויין, או בעצם דווקא בגלל זה, הוא שבר לי את הלב לדמעות לכל אורך שני הפרקים האחרונים.

ספר טוב נוסף של ג'ודי פיקו.
הספר מתמקד בשני מישורים, האחד נושא עונש המוות על פושעים שעברו פשעים חמורים והשני הדילמה של אם שבתה הקטנה חולה ונזקקת להשתלת לב.
וכששני הסיפורים מתנגשים הדילמה רק מורכבת וקשה יותר.
ספר חזק ונוגע על חיים ומוות, מחלה ואפשרות לרפואה, פשע ועונש.

זהו סיפור על עומק המחויבות בין הורים לילדיהם. אין בעולם דבר שישווה לה. פיקו מתארת בספרה את מכלול המעשים שלא יעשו על ידי הורים בהשגחה על ילדיהם. האמת יוצאת אור בספרה הנוכחי ומסירה את הלוט מעל האמונה הכמעט עיוורת של הורים באנשים שאמורים להגן על שלום ילדיהם.
ספר אהוב במיוחד.

הספר טוב מרתק ומעניין כמו רוב הספרים האחרים של אותה הסופרת, רק שצורת הכתיבה שלה מתאימה רק ליודעים לקרוא ספרים, המיומנים. הסופרת קופצת בכל פרק לנושא אחר וגם בתקופה אחרת וצריכים לדעת איך לחבר בין הקטעים, בתחילת הספר זה קצת קשה,אבל קצת, זה רק לגבי הקוראים המיומנים. בסה"כ הספר טוב.

כמעט בכל הספרים של גו'די פיקו ישנה נוסחה מתמטית. גם בספר הזה היא משתמשת באותה נוסחה:
גזר דין = C - (A-B)



הדמויות המרכזיות בעלילה:
גו'ן – האם שמאבדת את יקיריה. עומדת בפני החלטה אם להציל את בתה קליר וכך לסלוח (אולי) לרוצח.
שיי-הרוצח שממתין לגזר דינו בכלא. איש קצת משונה שמאמין שאם יתרום את ליבו לאחר שיורעל למוות ימחלו לו.
מגי-בת לרב. עו"ד יהודיה הפועלת באגודה לזכויות האדם. מגמתה  להשיג לשי את את מטרתו.
מיקל-כומר. יועצו הרוחני של שיי.

ארבעת הדמויות הללו מרכיבות את העלילה. מזכיר לי קצת את 4 רוחות השמים. כל אחד מהדמויות הללו הם מקרן אחרת של החברה. הרוצח מול משפחת הנרצחת מחד ומנגד עו"ד היהודיה המיצגת את היהדות מול הכומר המשקף את הנצרות . מזרח –מערב + דרום – צפון. (עוד נוסחה מוסתרת).
מבלי להיות ספויילרית ישנה דילמה לא קלה לאותה אם שאיבדה את אהוביה ואכן החלטה מורכבת עומדת בפניה: האם לקבל את התרומה מהרוצח ולהציל את בתה קלייר? אם כן תתקבל התרומה מה תהיה שפעת הלב של הרוצח על חיי בתה. האם גם היא תירש ממנו את הגנים של רוצח?
אני אוהבת את גו'די פיקו וקראתי את כל ספריה שתורגמו לעברית: שומרת אחותי, ההסכם, המעגל העשירי,חוט של חסד ואחרון חביב תשע עשרה דקות. הנושאים שגו'די בוחרת הם בד"כ נושאים שמעוררים בנו הרבה ויכוחים עם עצמנו גם לאחר שאנחנו מסיימים לקרוא את העמוד האחרון של הספר.
כפי שכבר כתבתי בראשית הסקירה גו'די משתמשת כמעט בכל ספריה בנוסחה מתמטית פשוטה:
גזר דין = C - (A-B)
לי אישית קצת נשבר לי מהשבלוניות והרוטינה הזו. הספר אכן נבנה מלבנה ועוד לבנה נדבך על גבי נדבך, זה יפה אבל קצת חוזר על עצמו.
למי שמחפש קצת חידוש בצורת הכתיבה של הסופרת - בספר הזה הוא לא יימצא.
למרות הנ"ל הספר הוא ספר טוב, אפשר בהחלט להתבשם בספר לקראת יום הכיפורים.

קריאה נעימה

לי יניני

אני ממש אוהבת את הסגנון של ג'ודי פיקו.
לדעתי מי שאהב את שומרת אחותי יאהב גם את זה (אלא אם כן נמאס לו מהעניין שתמיד יש מישהו חולה מחלה קשה בספרים שלה..)
אני אישית ממש אהבתי. זה ממש לא אותו דבר כמו שומרת אחותי, ויש עיסוק בעוד המון נושאים אחרים בחיים.
יפייפה ומומלץ.

אחרי כל כך הרבה אכזבות מהספרים שלה, בדיוק כשחשבתי שהיא כבר לא יכולה לשחזר את ההצלחה של הספר "שומרת אחותי" ושהיא צריכה להניח את העט ג'ודי פיקו הוציאה את ספר "עניינים שבלב" שהזכיר לי למה כ"כ נהניתי לקרוא את "שומרת אחותי".
עלילה מלאה בקונפליקטים, דיון בנושאים הכי חמים של דת מדינה ומוסר, דמוית כ"כ קריקטוריות, הומור ועצב מהולים ומלא משפטים פיוטיים כמו: "ענפי העץ המסתבכים בעננים".
וכמובן ישנה תחושה ניסית לאורך כל הספר שאין לך מושג איך להגיב אליה ואתה רק מתפלל הלוואי וזה אמיתי.
ממש עשה לי את השבת

יופי! איזה סיפור. נהניתי מאד מהספר, אמנם קצת פילוסופי, אך מענין מאד.