ביקורת ספרותית על האמת על הקיבוץ - הקיבוץ – לא מה שחשבת ולא מה שסיפרו לך מאת ראובן שפירא
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 ביולי, 2013
ע"י אורי רעננה



התזה העיקרית של הספר היא כי הכשל של הקיבוץ ובעיקר הקיבוץ הארצי, היא באי יכולת התחדשות: רעיונית, ניהולית ואורגנית .
המבנה המכונס של הקיבוץ ובעיקר אירגוני החוץ שלו ( תנובה , אירגוני הקניות ועוד), יצרו חוסר יכולת ורצון להזרים כח אדם רענן , שאינו ממחזר את עצמו בתפקידים,הן מיתוך שורות החברים והן בפתיחות כלפי הקורה מיחוץ לקיבוצים.
נוצר בקיבוצים ריבוד שכבתי של אדמורים, בעלי תפקידים והחברים.
התזה העיקרית היא שמבנה מכונס, סגור על עצמו, שירת בעיקר את המנהיגים. הספר מתרכז ביערי ובחזן כאשר בשורה השניה מנהיגים כמו טבנקין וגלילי הנוהים אחרי הראשונים.
התזה אומרת כי עקרונות סוציאליסטים,חברתיים ולאומיים היו תוצאה של אגוצנטרליזם ושיקולי שמירת הגמוניה של חזן ויערי ואחרים.
במקום זה אומר כי הכותב הוא חבר קיבוץ השומר הצעיר, גן שמואל גם היום, כך שאין ליחס לו כוונות זדון.
בהשכלתו הוא סוציולוג- אנתרופולוג והדבר ניכר בהצגת הנושאים.
ניתוח הספר מרתק ומבלבל כאחת.
כל מחקר דורש קבוצת ביקורת. לרשות הכותב עמדה קבוצת ביקורת גדולה של קיבוצי האיחוד של מפאי ובעיקר הקיבוצים הדתיים. האם שם היתה התחדשות מתמדת? או שהתהליכים דומים?
האם יתכן כי המבנה הסגור של הקיבוצים נבע גם מרצון של החברים עצמם, וממצב שבו חברה יהודית מאויימת חיצונית?
בכלל, מדוע התרומה היחסית של הקיבוצים לחברה, קטנה דווקא לאחר התרת הרסן? דמוקרטיזציה ופתיחת המבנים הכלכליים והחברתיים בקיבוץ? ( ההגמוניה עברה בתחילה למושבים והיום להתנחלויות, עיירות פיתוח ולישובים עירוניים).
הספר גם אינו בודק מה חלקה של התמיכה המסיבית של המדינה , שהיתה ללא יחס ליתר האוכלוסיה, בהתפתחות התהליך ואולי גם בקריסתו?
לבסוף משהו על צורת הצגת הנושא על ידי המחבר.
המחבר בחר להציג סוגיות ותהליכים להתפתחות המנגנונים ששלטו בקיבוצים ולא מתקבלת תמונה של תהליך היסטורי ורציף . התוצאה היא חזרה על נושאים ( כמו חזן ויחסו המשתנה לברית המועצות), והזכרת ארועים דרמטיים בקורות המדינה כמו מלחמת ששת הימם כבדרך אגב.
איני מייחס לבן גוריון מניעים טהורים בכל מעשיו. אולם גם בשיקולים אינטרסנטיים היו שיקולים נרחבים יותר . הדוגמה הבולטת היא פירוק הפלמח וממלכתיות של צבא ההגנה לישראל.
למרות מה שנאמר לעיל, הספר ראוי לקריאה . לפחות פרק המבוא.
אני ממליץ לדפדף בפרקים נבחרים.
לאלו שכוחם איתם או שהנושא בוער בעצמותיהם, אני ממליץ לקרוא את הספר במלואו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורי רעננה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
לרץ שלום השאלה שלך מענינת. והתשובה אליה בקיצור תלוי במחיר.
הגדרת המחיר גם היא עומדת למבן הזמן, הקרוב מול יעדים רחוקים.
עוד דבר אחד שלא נוכל לשחזר הוא קבוצת ביקורת. האם מדינת ישראל לא היתה משגשגת ללא התהליך הקיבוצי בצורה שהתקיים?
התשובה , בעיני היא כי הקיבוץ תרם לחברה בצורה רצינית מאוד. הוא תוגמל מעבר למידה, הדבר הביא לניצול לא נכון של הסיוע והתמיכה והתוצאה התמוטטותו האידאולוגית והכלכלית.
הנזקים הקשים יותר בעיני הם ביסוס אידאולוגיה חברתית של התכנסות אל הכלל כערך עליון בקיבוץ וזה הכתיב את היחס אל הסביבה מיחוצה לו.
לכן הטראומות של גידול משותף של הילדים ואי שיוויון מובנה שהיה קיים ומוכח בספר גם בתקופה ההירואית שלו.
היתה גם הזנחה של יעד לאומי והוא קליטה שיוויונית של העליה. בעיקר מעדות המיזרח.
איני יודע איך הקיבוץ עמד ביעדים אידאולוגיים של שיוויון ואחווה כלפי מיעוטים כמו הערבים למרות הסיסמאות ( ראית קיבוצים מעורבים של יהודים וערבים? חוץ מנווה שלום?)

רץ (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אורי - הקיבוץ איבד כיוון, אבל האם עד שנות ה-60, הוא לא הצליח, האם הוא לא הייה מגוייס למהפכה הציונית, ואולי משום כך שילם מחיר, שלא עבר בזמן לארגון עם משימות המכוונות להצלחה כלכלית חברתית של חבריו?



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ