ביקורת ספרותית על שתיים פרות ואחד סוסים - חוכמות גדולות של ילדים קטנים מאת עוזי חיטמן

---

"אמא", הודיעה לי הקטנה בת השלוש בחדווה כשחזרה מן הגן, "אביבה נתנה לי היום פלונקס!"
"מה זה פלונקס?" שאלתי. "אוכלים אותו והוא ממש טעים!" היא ענתה. ניסיתי לשווא להבין איזה מאכל עדות אני מפספסת. הצליל נשמע לי כמו מאכל ס"ט כזה, משהו בלאדינו, קצת כמו פישפישתיל של ילדותי. אבל מכיוון שאנחנו גרים לצערי במרכז ולא בירושלים פסלתי את האפשרות. לבסוף ירד האסימון והבנתי. פלונקס=קורנפלקס. זה היה כל כך חמוד שלא תיקנתי אותה אפילו.
בשבוע האחרון היו לנו "אני מחריזה חרוזים לשרשרת", אח"כ השרשרת "נפרקה", "הנייר טואלט נפל לי מאחורי הפח של הנגיבה", "גם אני רוצה שתשימי לי פליפסטיק!", ולסיום "אסור לחצות את הכביש כשהממזור אדום!". אני לא יכולה להתאפק וגם מציינת את הביטוי הבלתי נשכח מלפני שנה בערך: "אמא! נשפך לי החדר!" כשברח לה פיפי.

אין דבר מצחיק יותר מאשר שיבושי לשון של פעוטות. כל הורה לפעוטות אוהב להשוויץ בחוכמה של הקטנים. זה הגיל שבו המחשבה משוחררת מכבלי השפה וההגיון והרצון להרשים, ולעומת זאת הסקרנות והיצירתיות הן אינסופיות כמעט. בהתחלה אנחנו זוכרים כל מילה שיוצאת מפיהם, אחר כך, כשהם גדלים אנחנו שוכחים. המסודרים שביננו לא מתעצלים ורושמים. עוזי חיטמן יצר מזה ספר. ספר שכולו פניני לשון של קטנטנים. "כשם שאנחנו נוהגים לצלם ולתעד דמויות ונופי ילדות, נדמה לי שחשוב לא פחות שנתעד את שפתם של הילדים, וכשיעברו השנים נוכל להציץ אחורה אל ה'מילים המבולבלים' מלאי הקסם והחן שנהגנו לומר", כותב חיטמן בהקדמה לספר, ואין ספק שהוא צודק.

מיד אחרי שקראתי את הספר המקסים הזה החלטתי שמעתה והלאה לא אשכח לרשום. כמו כל הורה גאה אני הרי בטוחה שהשיבושים של הקטנה שלי הם הכי חמודים בעולם. לא בטוחה שאצליח לעמוד בהבטחה הזו, אבל לפחות התחלתי לצטט אותם בביקורת...

כדי לא לקפח את הגדולה אסיים בקטע משלה:
היינו במרכז המסחרי בשכונה, והבחנו בנחילי ילדים נושאי בלונים. מבט בוחן גילה כי היו אלה בלוני פרסומת המזכירים את שמו של אחד המועמדים לראשות העיריה.
הגדולה (בת 7.5): אבא, אני רוצה בלון כזה.
אבא: חמודה, זה בלון שמפרסם מועמד. את רוצה להיות פרסומת חיה?
הגדולה: אבל אבא, אולי זה מועמד טוב?
אבא: אולי, אני לא מכיר. אבל אולי לא. את יודעת עליו משהו?
הגדולה: לא.
אבא: אז כשתשאי את הבלון שלו, את תהפכי לפרסומת. את תפרסמי משהו שאינך מבינה בו, לא בגלל שהוא טוב, אלא בגלל שאת רוצה בלון. את זוכרת שהסברתי לך את המושג "נזיד עדשים" ?
הגדולה: אני זוכרת שהסברת לי את המושג סימביוזה. אפשר בלון?

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על שתיים פרות ואחד סוסים - חוכמות גדולות של ילדים קטנים