ביקורת ספרותית על יעקב מאת בנימין תמוז
ספר טוב

---

סיפורו של תמים שנקלע לצמתים חשובים בחיי המדינה, המחתרת ( כנראה לח"י), הכוחות והעסקנות שהסתובבה לידה.
מלחמת השיחרור והתקופה שלאחריה.
הצורך לקיום של יעקב וקורות חייו.
בדרך כלל ספרים אלו נקראים במבט ארכאי, אבל בנימין תמוז מחייה את התקופה , הדמות והארועים.
הספר יוצא מהמעגל המשפחתי של יעקב לעבר המחתרת וכמו אדווה במיים הוא מתרחב אל הסובבים אותו.
הוא נאיבי. גם כשהוא מציג דברים שיכולים להרגיז.
לדוגמה: אל המחתרת נדבק "איש עסקים" שבעצם מחפש את הרווח האישי בתוך תהליך אידאולוגי.לידו נדבק אדם בשם "רוזוולט" מין "קונצמאכר" שיוצר מזון משאריות, קליפות ושאר מיני תרגימא.
איש העסקים מצדיק אותו בביטוי ( ע 61) " יעקב יקירי, יפה שהבאת אותי אל רוזוולט ויפה אתם עושים, שפוגעים במשעבדנו. ואם קליפות תפוזים גורמות לשילשול או עצירות לבני עמנו היקרים , אין דבר. למה שגם הם לא ישלמו משהו בעד הדרך לחירות? תסכים איתי שזה לא מחיר גבוה, לשלשל.."

הסופר מביא פרשנות מיוחדת למלחמת יעקב במלאך במעבר היבוק.( ע 119). " נאבקתי עם אחי (עשיו) שבקירבי, עם עצמי" הרמז הוא כי עשיו ויעקב הן ישות אחת בעלת שני צדדים.
הזיהוי של הם ואנחנו אינו רק בין הישוב מול הפורשים, אלא גם המפקד של יעקב כועס על זה שהאחרון מתחתן עם מישהי מ"הם".
לעומתם יעקב ורחל אישתו פשוט אוהבים זה את זו.
ספר רגיש המחיה תקופה בצורה יפה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על יעקב