ביקורת ספרותית על דודה פרהומה לא היתה זונה - ספריה לעם #505 מאת יוסי אבני
ספר טוב

---

הספר נוגע בשני נושאים, האחד מאד פופולרי בספרות הישראלית ובשנים האחרונות בפרט, והשני קצת פחות חשוף בדרך כלל לקורא הממוצע:
את הנושא הראשון הייתי מגדירה כ"המשפחה המסורתית-עדתית", חיי העוני בשכונה נידחת זו או אחרת.
הנושא השני הוא בפשטות: הומוסקסואליות.
בשני הנושאים מטפל הסופר בצורה די מעניינת, הוא מספר לנו על החיים במשפחה פרסית קשת יום, דמות אם חזקה ומעניינת (כרגיל...), קשר מאוד מיוחד בין האם לבן, המאכלים, הריחות, הטיפוסים... מוכר מעוד הרבה ספרים אחרים ועדיין מעניין.
הנושא השני חושף את הקורא לעולם ההומוסקסואלים בצורה מאד ישירה, בלי גינונים ו"החלקות", כמו שזה, לטוב לרע. אין התיימרות של הסופר להציג את הקהילה באור חיובי, וכמובן גם לא באור שלילי. עם הרבה חמלה הוא מספר על עצמו בתוך העולם הזה. יש תחושה מאד חזקה לכל אורך הספר שהסופר מדבר על חייו, אם כי אני לא יכולה לומר אם זה נכון או לא כי לא בדקתי את הנושא... התחושה המועברת היא מאד אותנטית ואמינה, מתיאורי סקס, עדינים ונעימים, לא בוטים, ועד תיאורי מערכות יחסים מורכבות, יותר או פחות, בין שני גברים.
מה שיפה בספר זו הטבעיות בה הוא מתאר את חיי ההומואים, אין שם מלחמות או תיאורים על ההתמודדות עם "איך זה להיות הומוסקסואל", אנחנו כאילו נמצאים שלב אחד אחרי, במקום בו ההומוסקסואליות היא כמעט לגמרי מקובלת, הספר בכלל לא מטפל בנושא "המלחמה של הקהילה", כאילו בעידן נאור יותר, וזה מאד נעים.

ארבעה כוכבים מתוך חמישה, ספר קצת אחר, מומלץ.

» ביקורות נוספות של ליהי
» ביקורות נוספות על דודה פרהומה לא היתה זונה - ספריה לעם #505