עברו רק כמה שעות מאז סיימתי לקרוא את הספר ואני אפילו לא זוכרת מה היה..זה אומר משהו.
התחיל כשעמום מוחלט, מהרגע שהאמא והבן נעלמים מתחיל להיות קצת יותר מעניין, בגדול זה לא זה. שמות מפוצצים כמו "הנערה עם רגלי הזכוכית", "בדידותם של המספרים הראשוניים" וכאלה, סופם אכזבה מרה.
באמת שלא בא לי עוד פעם להאשים את הספרות הישראלית ולכתוב שהיה חסר לי עומק והכתיבה רדודה ושטחית, הספר לא נגע בי, אבל זה בלתי נמנע.
בואו נסכם את זה כעוד ספר שנקרא ויישכח...בינתיים נמשיך בחיינו בציפייה לספר הבא שיסחוף אותנו הרחק מן המציאות.














![ג'יין אייר [מהדורת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/12179.jpg)
