חולות עגור, שבת בצהרים, יום קיצי. השמש יוקדת ואני מחפש מחסה מהשמש תחת עץ צאלה מגונן ופתאום נפיחה קצרה, אני משיר עיני וצבי זכר יפיפה ומקורנן נגלה לפני זקוף ודרוך. אני מסתכל עליו והוא מסתכל עלי ושנינו דומם כמו צמד אקדוחנים בדו קרב 'בצהרי היום'.... אף אחד מאתנו לא זז ונע. פתאום זנבו של רעי מתחיל לקשקש ועוד שניה חולפת לה ושוב נפיחה קצרה ואץ הוא ומדלג בינות גבעות החול רוויות שיחים מדבריים ומה זה שם? מי זה מדלג אחריו? חמש נקבות צבי נוספות אצות רצות אחריו משום מקום, משאירות אותי פעור פה ומשתומם. נפלאות הטבע, יצירות הפאר של בורא עולם, לעולם לא אשבע מיופיים ולעד אשתהה ואסתנוור מיופיו של הטבע... אבל כפי שהטבע הוא יפיפה בדרכו הייחודי שלו, הוא גם יכול להיות קשה, אכזרי ובלתי נסלח; ספינת הוד מלכותה, הסיירת יוליסס היא מרכיב חשוב בשיירות הימיות שמעבירות סחורה מצילת חיים לכוחות בעלות הברית הנצורים באירופה של מלחמת העולם השנייה. לא ספינות וציידות האויב הם אלו שמרתיעים אותה אלא הטבע האכזרי של הים הארקטי, פגעי מזג האוויר והטמפרטורות הנמוכות עד שאפילו השטן וחבר שדיו מעדיפים להדיר את רגליהם מאזור כה אכזרי. אבל הצוות של סיירת היוליסס, ממשיך בעוז בגלל הרעות, בגלל האחווה, בגלל שהם חסרי אופי במיל ובגלל שאין להם משהו אחר. השומר אחי אנוכי? כן, אני כן!
אותגרתי לקרוא ולכתוב את הביקורת על הספר. לא אכזב ששנים רבות לא קראתי אותו וכעת בגלל סיבה עלומה שבתי וקראתי. אכן הספר לא קל, הוא מיועד לקוראים סבלנים עם אופי ברזל ולא רכי לבב. בנדירות רבה מציב מקלין את האויב המרכזי של גיבוריו בדמות מזג האוויר ולא דמות בשר ודם שכל כך קל לשנוא אותה ואילו במקרה עסקינן, הטבע הפראי הוא המכשול של גיבורינו ועל אך שקל להזדהות עם גיבורינו, מאד קשה שלא להעריך את היופי והקושי שמקלין חושף בפני הקוראים.
נהניתי מאד מהקריאה ומהעלילה על אף שנטל ממני זמן רב. ספר נהדר לחובבי סגנון המתח.

הסיירת יוליסס זה סוג של ספינה כמו האלה שיש בחיל הים מתי שנותנים לך להכנס לראות אותם מבפנים ביום העצמאות. הספינה הזאת היתה של האנגלים והיתה שטה בקו הכי צפוני יעני מאחורי נורבגיה וכל הארצות האלה והיתה מלווה אוניות שהיו מובילות ציוד לרוסיה בזמן של מלחמת העולם השניה. אני לא יודע אם הסיפור הזה זה אחד לאחד מה שהיה אבל זה לא משנה. העיקר זה שהשיירות האלה הלכו כל הדרך נגד כל הסיכויים של מי שמחפש לחיות בגלל שגם הגרמנים התקיפו אותם עם צוללות ועם מטוסים ועם הספינות מלחמה שלהם וגם ככה זה היה הפלגה במזג אוויר שאתה לא מתכנן לצאת לים אם יש לך ברירה. ובסיפור הזה מספרים על הספינה הזאת וספציפית על האנשים שהיו עליה.

זה סיפור מתח מההתחלה ועד הסוף יעני אין לך רגע בשביל לנשום שכל הזמן קורה משהו וגם מתי שאתה עובר אותו בשלום זה לא נגמר.

אני האמת בזמן שקראתי אותו הראש שלי הלך בכמה כיוונים.

כיוון אחד זה כל הסיפורים של אנשים שהם גיבורים לא במילים רק דוקא במעשים שלהם יעני חיילים פשוטים שעושים מעשים שאתה לא מאמין בשביל החברים שלהם. לא בשביל האידאולוגיה של המלחמה שלא תמיד הם מאמינים שמה שהם עושים זה באמת עוזר למלחמה. הם אנשים ששמים את החיים שלהם מאה אחוז בשביל אלה שעל ידם. מהצד השני הוא מראה לך שיש ביניהם גם אנשים שהם לא ככה יעני שקטנוניים ושמחפשים אנשים אחרים ולפעמים יכולים להיות בדרגה יותר גבוהה על הכתפיים אבל בדרגה יותר נמוכה של הלב שלהם.

כיוון שני זה שאתה חושב על האלה שמחליטים על המלחמות ואומרים זה יילך לפה וההוא יילך לשם והם גנרלים גדולים או אנשים של השלטון ואתה חושב מה הם יודעים יעני כמה פעמים הם מחליטים החלטות בלי שכל ולא משלמים על זה כלום ולפעמים אפילו הפוך. עוד יכולים לנצל את זה בשביל לפאר את עצמם או להצדיק את מה שחושבים.

וכיוון אחרון זה שאתה חושב על הבזבוז. זה לא רק המלחמה שם. זה על כל המלחמות האלה שאתה חושב איך מוסרים את החיים שלהם אנשים בשביל בעיות שהיו יכולים לפתור אנשים אחרים אבל בגלל שהם לא מתאמצים מספיק יעני או בגלל שמתנפחים או בגלל שזה עוזר לקריירה שלהם או מכל מיני סיבות בסוף אנשים אחרים שמים בשבילם את החיים שלהם. אולי יש קצת מקרים שזה לא ככה אבל אני חושב על פי רוב זה מה שקורה.

הגיבורים של אליסטר מקלין תמיד נאבקים.
המאבק הוא כפול, בדרך כלל: נגד גורם חיצוני אבל לא פחות חשוב ולרוב יותר חשוב - מאבק פנימי.
המאבק החיצוני מובחן מאוד. יש אנשים רעים, עם תוכניות רעות וצריך לעצור בעדם.
המאבק הפנימי מורכב וקשה הרבה יותר. שאלות של מוסר, של מהות, של הקרבה ונכונות אל מול חולשותיו של האדם - פחד, עייפות, שנאה וחוסר בערכים.
אני לא בטוח, אבל לדעתי קראתי את כל הספרים שלו. זה בוודאי אחד מהשניים-שלושה הכי טובים. קורותיהם של מלחי הצי האנגלי בתקופה החשוכה והקרה של מלחמת העולם השנייה, התלאות, המוות האורב בכל גל וגל ובעיקר המאבק הפנימי המתחולל בתוך הגיבורים, כל אלו עושים את הספר הזה למאסט.
כדאי מאוד גם למי שנרתע בדרך כלל מסיפורי מלחמה. זה ספר על נפש האדם, שהיא תמיד עמוקה יותר מכל קרקעית ים.

טוב מאד,קראתי מרותק.
תיאור אמיתי של שיירות האספקה לרוסיה על התנאים הבלתי אפשריים.
הקור הנורא,הרעב,המחלות והסבל לצד אחוות לוחמים במקביל למלחמה הבלתי פוסקת בגרמנים.
ומעבר לכך-דמויות בלתי נשכחות.
המפקד הנערץ שמותו לקראת הסוף הותיר מה שמקליין מכנה "אבטומטים (במקור)החיים למען הנקם"
הקצינים הבכירים, אנשי הצוות שכמה מהם בולטים במיוחד-לטוב ולרע.
תיאורים נוקבים שבאמת מעבירים את תחושת הקושי בצד נאמנות ללא גבול ומחוייבות אדירה למשימה.

"הסיירת יוליסס" מאת הסופר הבריטי אליסטר מקלין הוא סיפור מתח עוצר נשימה כשם שהוא רומן ספרותי מן המעלה הראשונה אודות האדם הלוחם במלחמה על פני הימים. הסיפור מתרחש בעת מלחמת העולם השנייה, וניסיונו הקרבי של מקלין כמלח בצי הבריטי במלחמה זו ניכר בכל עמוד עמוד. מקלין כותב כמי שיודע על מה הוא מדבר.

על מפקד הסיירת יוליסס הקפטן ריצ'ארד ואלרי וצוותו הוטלה המשימה ללוות שיירת הספקה ימית במסע המסוכן בכל מסעי המלחמה - דרך השירות לרוסיה על-פני ימי הצפון. זוהי פרשה מרתקת ומאלפת של קורות צוות אמיץ של אנשים אשר נדחפו עד לגבול כוח-הסבל האנושי ואף מעבר לו, אנשים אשר יד איתני-הטבע היתה בהם והאויב רדפם ונלחם בהם עד חרמה בכל כלי-המשחית שבעולם - דמויות-גבורים בלתי-נשכחות בחייהן ובמיתתן, למן האדמירל ועד אחרון החיילים. אותי תפסה במיוחד דמותו של ג'וני ניקולס, רופא הספינה הסקוטי.

אכן, מעבר לדמויות העזות ולמאורעות המסעירים, שאליסטר מקלין נופח בהם חיים, מזדקר הישגו האמיתי - שהעלה על הכתב את תמונת פני המלחמה. שכל קורא, תהיה אשר תהיה מיד-נסיונו, יוכל להעיד עליה: אכן, אלה היו פניה.ספר חובה. מומלץ בחום רב.

"הסיירת יוליסס" מאת הסופר הבריטי אליסטר מקלין הוא סיפור מתח עוצר נשימה כשם שהוא רומן ספרותי מן המעלה הראשונה אודות האדם הלוחם במלחמה על פני הימים. הסיפור מתרחש בעת מלחמת העולם השנייה, וניסיונו הקרבי של מקלין כמלח בצי הבריטי במלחמה זו ניכר בכל עמוד עמוד. מקלין כותב כמי שיודע על מה הוא מדבר.

על מפקד הסיירת יוליסס הקפטן ריצ'ארד ואלרי וצוותו הוטלה המשימה ללוות שיירת הספקה ימית במסע המסוכן בכל מסעי המלחמה - דרך השירות לרוסיה על-פני ימי הצפון. זוהי פרשה מרתקת ומאלפת של קורות צוות אמיץ של אנשים אשר נדחפו עד לגבול כוח-הסבל האנושי ואף מעבר לו, אנשים אשר יד איתני-הטבע היתה בהם והאויב רדפם ונלחם בהם עד חרמה בכל כלי-המשחית שבעולם - דמויות-גבורים בלתי-נשכחות בחייהן ובמיתתן, למן האדמירל ועד אחרון החיילים. אותי תפסה במיוחד דמותו של ג'וני ניקולס, רופא הספינה הסקוטי.

אכן, מעבר לדמויות העזות ולמאורעות המסעירים, שאליסטר מקלין נופח בהם חיים, מזדקר הישגו האמיתי - שהעלה על הכתב את תמונת פני המלחמה. שכל קורא, תהיה אשר תהיה מיד-נסיונו, יוכל להעיד עליה: אכן, אלה היו פניה.ספר חובה. מומלץ בחום רב.