ביקורת ספרותית על על גגות טהרן מאת מהבוד סראג'י

---

הביקורת שלי תקלקל את שלל הביקורות המצוינות שנכתבו פה על ספר זה. הספר מאוד קריא, אך גם מאוד משעמם. הצלחתי "לסחוב" עד עמ' 130 וגם זה בקושי. הוא מסופר מנקודת המבט של בחור בן 17, אך הרגשתי כאילו ילד בן 10 כותב אותו. הבחור מתאר את התאהבותו בבת של השכנים בצורה מאוד ילדותית, וכך גם לגבי התיאורים של השיקויים שאימא שלו מכריחה אותו לשתות. גם תיאור החברות בינו לבין אחמד, חברו הטוב, נותן הרגשה כאילו המספר הוא בן 10 וחברו הרבה יותר בוגר ממנו (למרות שהם באותו גיל ואחמד נחשב לפחות מלומד). הרקע ההיסטורי מוכר לי מספרים רבים ודומים שקראתי על איראן. אולי אני כבר "רוויה" יתר על המידה בסיפורים על המשטר האיראני.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על על גגות טהרן