ביקורת ספרותית על על גגות טהרן מאת מהבוד סראג'י
ספר מעולה

---

ספר נפלא , מרגש, מעודן, שופע חיים עם מסקנות עצובות.
הסיפור הוא על נעורים אצל השאה האיראני פאהלאווי, שילטון הסוואק, והדמוקרטיה החלקית.
הספר מלא אמיתות , אנקדוטות וארועים.
ראשית האהבה, ניתן לחשוב כי במדינה ערבית (עדיין לא של חומייני), קשה להביע אהבה, או לשנות החלטות של הורים והנה אהבה כפולה, אחמד ופאהימה וזארי וגיבור הספר שאהד, אוהבים ומבטאים זאת כמעט בגלוי.
יש גם אהבה מופלאה של הסבתה לסבא גם לאחר שהוא שהוא מת.
יש בספר מרד נעורים שמתבטא בבית הספר וחברות אמיצה.
כל זה על רקע איראן, ושלטון הסאווק (המשטרה החשאית של השאה).
יש בספר הרבה הומור. לדוגמה העובדה כי שמות הרחובות בשכונה הם למשפחת השאה,ורוחב הכביש שמצויין בשלט מעיד על חשיבות המונצח בהיררכיה המשפחתית.
כדי ללגלג על כך הם מחליטים לעצור את התנועה ולמדוד את רוחב הרחוב, והנה הפלא ופלא הרוחב אינו מתאים למצויין על השלט, הם מודיעים לשכנים כי אי ההתאמה תוריד את מחיר דירותיהם ולא הזילזול במשפחת השאה.
או הבלגן שעושה אביו של שאהד יחד עם חברו כדי לשגע מפקד טיפש ודוגמטי.
יש בטויים נפלאים כמו "עמוק בתוך קשר פרסי יש אמירה של הידיים שהוליכו את המחט ואת החוט"
התיאור של שלטון המשטרה החשאית מקומם. דרך אגב נפקד מקומה של השחיתות שפשתה אז באיראן.
אבל, המוזר הוא שאנו יודעים כי בניגוד לציפיות גיבורי הספר, את שלטון השאה החליף שלטון חומייני הגרוע יותר, כך שאין ביטחון כי אחרי משטר דיכוי אחד לא יבוא גרוע יותר.
הספר קולח, הרבה מקומות התרגשתי יחד עם אחמד ופאהימה וכמובן זארה ושאהד.
צחקתי בקטעים האירוניים וההומוריסטיים
ונעצבתי לגורלם של חלק מגיבורי הספר.
רוצו לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על על גגות טהרן