ספר חזק, מחקר מעמיק על הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה (ובעצם הגדול ביותר מאז ומעולם בהיסטורייה האנושית).
הקרב על מוסקבה בסוף 1941 וב- 1942, החל מהתקיפה הנאצית לברה"מ, דרך הכמעט הגעה של הוורמאכט לבירה הסובייטית ועד להתגברות הכוחות הסובייטים.
קרב בין שני דיקטטורים שלא ספרו אף אחד, לא הקשיבו למומחי הצבא שלהם, ולא חסו על חיי אנשיהם. שניים שטעויותיהם בתכנון ובמהלך הקרב האפילו האחד על השני וגרמו לתוצאות הקטסטרופליות של הקרב ולמחיר בשני הצדדים.
ברה"מ הצניעה את הקרב במיוחד בגלל טעטיטת קשות של סטאלין לקראתו ובמהלכו, גרמניה שלא הצליחה להשיג את מטרותיה לא חקרה אותו אף היא וכך הוא יחסית נשכח והוקטן לעומת קרבות מפוארים אחרים בחזית הרוסית או קרבות בחזיתות אחרות.
ספר מעניין ומחכים

ספר שנותן מבט היסטורי נוסף על תקופה קשה בזמן מלחמת העולם השנייה,אומנם הסופר מביא מקורות לכתיבה שלו אבל הרבה חידושים על אותה תקופה "איין".
הסופר התמקד במנהיגים ההזויים באותה תקופה אבל לא שפך אור נוסף למי שקרא בעבר ספרים נוספים על תקופה זו.
בשלב מסוים בקריאה לא הבנתי לאן הסופר חותר,ישנם קפיצות בנושאים,קצת על סטאלין טיהורים טיהורים ועוד קצת על טיהורים...
על היט*ר,תגובות של חיילים בשטח,תיעוד של אזרחים רוסיים וגרמנים,וכמות אבדות..
אין תיאורים של קרבות משדה הקרב,או הישרדות,סיפורי גבורה או עצב.
בשורה התחתונה סיימתי את הספר אבל לא יצאתי עם תובנה מסוימת בסופו של קריאה לא רצופה למעט שאלה אחת
"האם המנהגים גאונים או שנולדו עם פגם גנטי ??

כשקוראים את הספר קשה לשפוט מי היה יותר אכזרי וטיפש, האם סטלין הגיב בהתייחסות המזלזלת לחיי אדם רק בגלל שהוא היה עם הגב לקיר, הרי גם במלחמת העולם הראשונה הבריטים הוציאו להורג בדם קר חיילים שלהם שפחדו או ברחו למרות שחלקם היו צעירים מכדי להתגייס וחלק היום תחת השפעת של הלם קרב, וגם בקרב הסום הבריטים שלחו חיילים עם הראש בקיר.
היטלר שכח את מה שאמרו לפניו הקיסרים הגרמנים שלא נחלמים ברוסים, למזלנו הרוסים ניצחו ואף אחד לא יודע האם הם ניצחו בזכות או בגלל סטלין.
ומה שאנו לומדים שמלחמות היינן אכזריות ביותר וכדי לנו להימנע מהן.

יתרונו הגדול של הספר הוא שהכתיבה שלו קולחת ונעימה לקריאה. הנתונים המופיעים בו אינם חדשים. כמי שמתעניין מאד בתקופה, ובעיקר בדה הקטל של ערבות רוסיה, לא גיליתי שום דבר חדש שלא ידעתי קודם. מצד שני - הכתיבה בנוסח של תוכנית תחקיר טלוויזיונית יוצרת עניין והופכת את הנושא כולו לקל יותר לעיכול. מומלץ מאד למי שנתקל בפעם הראשונה בספרות הדנה בתקופה.