"לאמור את האמת - קל ונעים" אך מי יודע מה היא האמת ... והאם השטן הוא בעדנו או נגדנו?
קראתי לראשונה את הספר בשפת המקור בגיל 15 מתוך תכנית חובה בלימודים בבית הספר, לא הבנתי ולא התחברתי , סיימתי בקושי . חזרתי שוב לקרוא בו (ברוסית) לפני שנתיים ומאז קראתי כבר פעמיים ושמעתי פעמיים גרסת אודיו שמקריאים שחקנים מקצועיים ובעלי שם . נהניתי מכל מילה ,מכל פסיק ,מכל רמז
אך קשה לי להאמין שקורה הישראלי שהרוסית היא לא שפת האם שלו יוכל יוכל להתחבר לספר העמוק ,המסטורי ,השנון ורוויו מטאפורות הזה .
אני התמכרתי אליו!
ונצבט לי הלב מהמחשבה שיש יצירות ספרות, שלא ניתן להבין את העומק והיופי האמיתי שלהן ,אף פעם , כי אין באפשרותנו לקרוא אותן בשפת המקור ...
במילה אחד- יצירת מופת!

התחלתי לכתוב את הביקורת ופשוט עצרתי מבולבלת לאחר כמה דקות, איך אפשר להגדיר אותו? אמיתי וכואב ?, סנטימנטלי ועמוק? , חכם ורב שכבתי?, מעורר מחשבה ולא מרפה ממך גם הרבה חודשים אחרי שקראת אותו? ... כל התשובות נכונות .
אני מאמינה שזה אחד הספרים שיכולים להפוך אנשים שקראו אותו לאנשים טובים יותר, סובלניים יותר ובעלי חמלה אמיתית... מומלץ בחום

רומן מרגש , סוחף ומפתיע.אהבה שנאה ופוליטיקה אז כמו גם היום . ממליצה בחום גם למי שהתנ"ך זה לא הנושא שמעניין אותו. נקרא בקלות ועם הרבה הנאה.

פעם ראשונה שקראתי ספר של מירה מגן. התאהבתי. כתיבה יפה ומרגשת, סוף הספר לא כל כך מוצלח ונשארו דברים לא פטורים, אך הקריאה בספר כאילו ששתפה לי את הנשמה. תענוג אמיתי.

לא מבינה מה המאומה, או-קי עוד ספר על "אהבה רוחנית" בסך הכל נחמד ולא יותר.

קראתי לפני כמה שנים וחזרתי לקרוא לא מזמן, נהנתי מכל הרומן כמו תכשית מעצבים יקר- קטן,מיוחד ומושלם. על תאמינו שאין היום גברים כאלה . התמזל מזלי ופגשתי אחד כזה- חבל שקצת באיחור...

ספר מעולה עצוב ואופטימי באותה מידה, נותן תקווה שגם בימיו אחרונים של האדם החיים יכולים להגיש הפתעות.