ביקורת ספרותית על חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו מאת ג'ונוט דיאס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בפברואר, 2013
ע"י אלון דה אלפרט


****



את הספר הזה אני קורא בהפסקות כבר שלושה חודשים. אולי חמש פעמים כמעט החזרתי אותו לספריה ואז החלטתי לתת לו עוד צ'אנס. כי הוא טוב, אבל הוא גם נורא, נורא מייגע.
למה הוא טוב? כי הוא כתוב פשוט מצויין. הוא לא סתם זכה בפוליצר. צריך כישרון אדיר וראש מופרע לגמרי כדי לכתוב ככה. בניגוד לכל מיני ספרי פולקלור מהודו ועד כוש, כאן הסופר מצליח לא ליפול למחוזות קיטשיים או דביקים, ומדלג בקלילות מעל בורות של ארכאיות או רגשנות יתר (מי אמר מאה שנים של בדידות?), זאת בעזרת כתיבה עדכנית, רהוטה, חושנית ומשעשעת מאוד (גם כשהיא מתארת, למשל, הכאת אדם למוות או את מוראותיו של שלטון האימים של הרודן טרוחיו ברפובליקת הבננות האולטימטיבית (הדומיניקנית) באמצע המאה העשרים. הספר מצליח איכשהו לספר סיפור קטן ומקסים באופן בוטה, אכזרי, ציני וחד אך בה בעת מלא חמלה ואהבת אדם. הכתיבה היא כה ריאליסטית, עד כי כמה פעמים במהלך הקריאה נטיתי להאמין כי מדובר בסיפור אמיתי ובדמויות אמיתיות, גם כי הסופר מנהל דיאלוג עם הסיפור דרך הערות שוליים שהן עצמן מהוות לא רק ביאור לחלקים הדורשים הסבר, אלא חלק בלתי נפרד מהסיפור עצמו, וגם כי כל הספר שזור ביד-אמן באירועים ההיסטוריים הקשורים בתרבות הדומיניקנית על דמויותיה, הצבע, הקסם והקצב שלה.

משפטים אקראיים שאספתי במהלך הקריאה וגרמו לי, לפחות, לחייך:"היא היתה תמיד במצברוח מרומם. סוג של negra פטפטנית שהיתה מסוגלת למצוא היבט חיובי גם בהתקפה של גז חרדל". או:"אלה היו ימיו הראשונים של קלינטון, אבל הכלכלה עדיין מצצה זין של שנות השמונים". או: "האם מאז ביקורנו האחרון עבר דון בוסקו איזו תמורה מכוח רוח האחווה הנוצרית? האם טובו הנצחי של האל טיהר את התלמידים מרשעותם? תעשה לי טובה, כושי..".

אלא מה, לא הכול טוב. בכלל לא. היו סיבות רבות שבעטיין כמעט זנחתי את הספר הזה באמצעיתו, והראשונה שבהן, היא שנורא קשה לצלוח אותו. מתוך רצון להכניס את הקורא למקצב ולדיאלקט הדומיניקני המיוחד על שלל הדקויות והמנעדים שלו, המתרגם בחר לעצור, לפעמים כמה פעמים במשפט, כדי לתת את התרגום למילה, שבספר המקורי וודאי הופיעה בפונט נטוי וסמכה על הקורא שיבין לבד. משפט כמו "אני ואוסקר פחדנו יותר מהאמא ה-morena - כהת העור - שלנו, מאשר מהחושך או מ-el cuco - השד הלילי. היא היתה מרביצה לנו בכל מקום, והיתה עושה שימוש חופשי ב-chanclas וב-correa - בכפכפים ובחגורה.". חצי ספר ככה. אז אם גם ככה נגזר על הקורא לקרוא את הספר (לא בקול) במבטא הדומיניקני ביותר שהוא יכול להעלות באוזני רוחו, אי אפשר לעצור את הקריאה כל חצי שניה כדי לתרגם הלוך וחזור את המילה לעברית ואז בחזרה לספרדית. יש קסם מסויים גם בזה, אבל מתרגם מוכשר מספיק היה יכול למצוא דרך יעילה יותר מאשר הקיטועים האומללים האלה.
דבר שני - הספר פטפטני לאללה. הסיפור הבסיסי אכן קטן ומקסים כאמור - אוסקר הוא נער/בחור דומיניקני, חנון, ממושקף, שמן ודחוי, ובתול נצחי מראשון תלתלי האפרו שלו ועד אחרונת אצבעות רגליו, והוא לא מצליח למצוא אף אחת שתואיל לחלץ אותו מבתוליו, אוי לאותה בושה, כי עוד לא נולד הגבר הדומיניקני שימות בלא שידע אישה. אבל אוסקר לא מחפש סתם זיון, הוא רומנטיקן מוחלט, מחפש אהבה, ומכור לחיפושים האלה עד כדי כך שהוא מתאהב בכל אחת שרק נושמת לכיוונו. מכאן ועד סדרת המונולוגים המפורטים לעילא שמרכיבה את הספר, המרחק גדול. גדול מדי. אנחנו שומעים את סיפורו של אוסקר, ואז זווית אחרת מפי אחותו לולה, ואז קפיצה עשרים שנה לאחור לסיפורה של אמא שלהם, והדודה, ועוד שלושים שנה לאחור לתקופת טרוחיו אל הסבא, כדי לתת משנה תוקף לקללה (פוקו) המשפחתית, ואז חזרה קדימה אל השותף של אוסקר לחדר במעונות... ראבק! מלאה. מאוד מלאה.
חלקים מהספר הזה מעולים, נוגעים ללב, משעשעים וכתובים נפלא. בשביל חלקים אחרים, החיים קצרים מדי. אני שמח שגמרתי אותו עד תומו, פשוט כי חסכתי כמה רגשות אשמה העלולים להיווצר עקב נטישת ספר - במיוחד ספר ברמה הזאת - באמצע. אבל לא הרבה יותר מזה. אילו היו כאן ציונים במספרים, היינו מדברים על 7. מאחר שיש לנו רק כוכבים, אז שלושה פלוס ההגדרה "ספר בסדר" - זה קולע יותר לאיך שאני מרגיש אליו כרגע. ברוך השם, אפשר להמשיך הלאה.


****
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
דורשת רישום במשרד הפטנטים לא תיתלו באילנות גבוהים בלי לשלם.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
יאללה, אני מצטרף איפה המסיבה? מישהו הביא משהו לעשן?
ליז מאילת:-) (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אני לעומת אנקה לא פוחדת להגיד בזכות כותבים מוכשרים במיוחד כמוך אלון,כייף לבקר בסימניה ולסמן ביג לייק (◕◡◕)אה...מצטרפת לעולם נפלא שהצטרף לאנקה שהצטרפה לאפרתי (◕◡◕)
עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תרשה לי להצטרף לאנקה, שהצטרפה לאפרתי... העניינים אכן יוצאים משליטה. אנסה לבדוק בהזדמנות את התרגום האנגלי, יתכן והוא אינו לוקה ב"הלוך-ושוב-משפה-לשפה" האומלל בעברית.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
השאלת ספרים לחברים הוא אכן נושא כאוב אצלי זאת לאחר שהיו לי כמה פנינים שנעלמו לאורך השנים אצל כמה חברים נאמנים... אבל את הספר הזה שאלתי מהספריה העירונית, לא הייתי חושב לרכוש אותו. הם מאפשרים.
אהוד בן פורת (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אלון, יקירי כפי שכתבת אולי חמש פעמים כמעט החזרת את הספר לספריה ועוד לא החלטת אם לרכוש אותו או לא? טוב, אולי אני באמת לא קנה מידה אחרי ששאלתי בזמנו מחבר את "אשה בורחת מבשורה" מחבר וראיתי אחרי כמה חודשים שהספר עוד אצלי הלכתי ורכשתי עותק משלי, בכדי שאוכל להחזיר אותו לחבר, אחרים אולי היו גורמים לאותו חבר לשכוח מהספר שהם שאלו ממנו.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
כן, גם אני חשבתי על ההמלצה שלה הספר הזה היה יכול להיות בקלות חמישה כוכבים, אם הייתי נופל עליו אחרת. אבל הוא בחר אותי בנקודה פחות אופטימלית כנראה עבורו.
קורא כמעט הכול (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
עברתי חוויה דומה בקריאת הספר רק שלא יכולתי להעלות על הדעת להפסיק מכל הסיבות האמורות וגם כי Yaelhar המליצה עליו.... ולמדתי לסמוך עליה... טרם התאכזבתי.
מצטרף לאפרתי.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
כן, אנקה, העניינים פה יוצאים משליטה
אנקה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אתה כשרוני, אתה. ויותר מזה אני פוחדת להגיד ~)
אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אני מכינה, זה לא הולך ככה בשלוף, אני צריכה לנסח כראוי כדי שההספד שלי יוכתר בתואר ההספד המופלא והמרגש ביותר.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי!!!! די, תמשיכי
אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
זה לא מה שהתכוון המשורר. דיברתי על איכות כתיבתך הנובעת כמובן משכלך החד ושנינותך והאינטליגנציה הגבוהה שלך (גם זו הרגשית) עד כאן ההספד.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
האמת היא שיצא לי, בעוונותיי, לרדת רצח על אנשים גם בטוקבקים על ביקורות שלי ושלהם. אבל הגיע להם. הנה, תגללי כאן למטה: http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=27306
אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אלון, זה ממש ממש לא בסדר שאתה כותב כל כך טוב. זה מעורר קנאה עזה וכידוע, קנאת ספרים לא מרבה חכמה. אתה רואה, גם בביקורות יש גורמים שגורמים רגשות שליליים. קח לצומת לב.
שין שין (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
בקורת קולעת. אהבתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ