נפילת ענקיםקן פולט7ספר טוב שמתאר את רוח התקופה, אם כי יש לעיתים הרחבת יתר לעניין טקטיקות ותהליכי מלחמה ועניינים דיפלומטיים שקשורים אליה (עניינים מדיניים), שאלי זה פחות דיבראבל סה"כ ספר טוב שמראה את הלך הרוח של אותה תקופה, תיאור שדה הקרב, תיאור ההפיכה הבולשביקית בצורה מפורטת, ועוקב אחר חייהם של כמה מגיבורי הספרהיה ניתן לקצר את הספר אם היו מורידים את קטעי הדיפלומטיה שהיו ארוכים לעיתיםאבל תיאור חייהם של הדמויות והתקופה נעשה בשורה תחתונה בצורה מוצלחת.
עולם ללא קץקן פולט4איזה ספר. תענוג. קן פולט במיטבו.זה ספר ההמשך של עמודי תבל.תיאור חיי העיר קינגסברידג' עם כל סוגי האנשים, התנהלות המנזר, האבירים, הכפריים.הוא מלווה מספר אנשים מאז ילדותם על פני שנים עד היותם מבוגרים.חווים במהלך הספר את הקורה באותה עיר כאילו נמצאים שם.יש גם מגפה קטלנית שחוזרת 3 פעמים עימה הם נאבקים.פשוט ספר גאוני של רב האומן קן פולט.הספר הזה ,עם מגוון הדמויות שבו ,כל כך חסר לי עכשיו אחרי שסיימתי לקרוא!
הנערה מהדוארסטפן (שטפן) צווייג7התחלת הספר ממש טובה פירוט המשרד שלה והנסיעה שלה וכל מה שעבר עליה שם.. חוויה לקרוא אם כי יש לי קצת בעיה עם ספריו (חוץ מזה של מגלן) בשלב מסוים, לרוב לקראת סוף הספר, תמיד מגיע שלב התעסקויות בנושא ההתאבדויות, זה מעיק, לא יודעת אם זה טוב לכולם לקרוא את זהכמו כן לא הסתדרה לי הסתירה הזו בספר כאשר מצד אחד גיבורת הספר מודעת לכל דקות של התנהגות אצל משפחתה ועם הבחור בבית המלון ולכאורה יש לה אינטואציות, מצד שני הניתוק שלה כשהיתה במלון ולא היתה מודעת לנעשה סביבה ואת הניכור שהרגישו כלפיה אורחי המלון. אם היו לה אינטואציות היתה אמורה להרגיש משהו ולא רק כשדודתה אמרה לה שעליה ללכת מהמלון.סך הכל ספר בסדר אבל מעיק עניין ההתאבדויות שתמיד מגיע בספריו של צוויג.
אנדיורנס [מהדורת 2013]אלפרד לנסינג2הספר לא מומלץ לקריאה למי שמתכנן להפליג באוניה לאנטארטיקה... :)סיפורה של משלחת אנגלית שיוצאת לאנטראטיקה וההסתבכות שלה כשבשלב מסוים הם מגיעים למבוי סתום כאשר האוניה נתקלת בין קרחונים ואינה יכולה להתקדם - לא יכולים להפליג בגלל ריבוי הקרחונים שחוסמים את המעברים, דבר שמאלץ אותם להיפרד מהאוניה, להתמקם ולהקים מחנה על קרחונים שתמיד נסדקים באיזשהו שלב, מתפצלים ואינם בטוחיםבתחילת הספר כתוב שהקפטן אסף אנשים לפי תחושת בטנו , מסתבר שהצליח לבחור אותם אחד -אחד באופן מוצלח (למעט אחד שקיטר וניסה להתחמק מהמשימות) , הצוות פשוט תיפקד בצורה טובה ושיתף פעולה עם כל החלטה שננקטה. פשוט צוות לעניין.התנהלות הקפטן והמשלחת לגבי ניהול מלאי, התנהלותם עם כלבי המשלחת עקב המצב הלא וודאי... לרגע חשבו שיגוועו ברעב ,ורגע לאחר מכן מצאו עצמם מוקפים בהמון בעלי חיים ופינגווינים - המצב השתנה כל רגע, כמו הרוחות הסוערות וגלי הים החזקים שכל רגע החליפו כיוון. היתקלויות עם חיות ענקיות ומוזרות , רוחות וסערות אינסופיים , בקושי היה להם מחסה מעליהם, היטלטלות על הסירות לכאן ולשם כאשר הים הוא השולט בחייהם. אנשים מברזל הראויים לכבוד על התמודדותם.
קוצר רוחו של הלב [מהדורת 2007]סטפן (שטפן) צווייג5למי שמחפש עלילה זה לא הספר. אם כי ייחודו בניתוח התנהגויות, מחשבות והבעות פנים של הדמויות הראשיות והסובבות אותן. סיפורו של חייל אוסטרי לפני מלחמת העולם הראשונה אשר ניתן למניפלציה ע"י פסיכולוג ואיש חברה גבוהה לעניין שהייה עם בחורה נכה על מנת שזה יעודד את רוחהלאחר שהוא קולט את התסבוכת אליה נכנס הוא מנסה לפעול ומשנה התנהגויותיו ודבריו לכאן ולכאן בהתאם כל מי שנתקל בו באותו רגע ובמקביל משתגע מהמצבספר לא פשוט לקריאה המתאר אדם שפשוט מסתבך עם עצמו ולא יודע כיצד לצאת מה"לופ"לקראת סוף הספר התלבטויות של אדם לפני התאבדות - לא יתאים לכל אחד ספר טוב אבל אין לצפות לעלילה אלא להרבה ניתוחי התנהגויות ומחשבות
זעםפיליפ רות2האמת לא ידעתי מה לקחת הלאה מהספר הזה. שהגורל מכתוב מראש? אולי פשוט לחוות את האווירה, האנשים... כמה שהאבא חשש, היה חרד וגונן על בנו, וכמה שהבן ניסה להיות בפוקוס רק על לימודים,דבר לא עזר, החיים הובילו לכיוון מסוים וכואב. מדובר על בחור יהודי בשנות ה- 50 בארה"ב עם זעם נגד סביבתו במוסד הלימודים בו הוא נמצא ושאינו מוכן להשלים עם החוקים והנהלים באותו מוסד לימודים. הוא מתמרד ,דבר המוביל בסופו של דבר לסוף הכאוב ממנו ניסו כל הזמן הוא ומשפחתו להימנע.
עמודי תבלקן פולט7ספר טוב , העלילה מאוד חזקה, שיקוף התקופה והדמויות בצורה טובה כאילו נמצאים שם איתן. אלימות רבה, תיאורי אונס, פשיטות, אסונות רבים. יש קטעים מסוימים לדעתי שלא הגיוניים (כמו תא כלא מעל נהר שניתן לצאת ולהיכנס אליו בקלות רבה) , גם משהו עם התרגום פה ושם לא מדויק אבל ניתן להסתדר. כ- 100 עמודים לקראת סוף הספר, הסופר בכישרונו העצום דואג לסגירת כל הקצוות הפתוחים ולסוף ראוי סה"כ ספר שמשקף תקופה וכתוב טוב.
השטן בעיר הלבנהאריק לארסון5עם כל חוות הדעת על הספר (המובאות בעמודים הראשונים של הספר) חשבתי שיהיה יותר סוחף. היה מעניין לקרוא על אפיזודה, אירוע אמיתי (הכל עם אסמכתאות) על אתגרי הקמת יריד ענקי ומרשים תוך זמן קצר שאכן התרחש בשיקגו בעבר. ובין לבין יש סיפור נוסף על רוצח סדרתי שפעל בסמוך (חששתי שהתיאורים יהיו מזוויעים אך זה ניתן היה לקריאה). הספר מעניין אבל כאמור לא סוחף כפי שחשבתי תחושה של סיקור עיתונאי על אירוע שהיה פעם אולי ידבר יותר לאדריכלים והעובדים בתחום הארכיטקטורה. או למתעניינים ברוצחים סדרתיים.. (רוב משקל הספר על הקמת היריד).
מגלן [מהדורת 2020]סטפן (שטפן) צווייג14ספר מעולה... המסר שהוא משאיר זה- בחר חלום ועשה אותו הכי טוב ומקצועי אתה יכול. למגלן לא הגיע שום דבר בקלות. חצי ספר מדבר על הרקע של מגלן, החלטתו להקיף את העולם והעניינים הבירוקרטיים עד שמגלן מקבל לידיו את הסבסוד להוצאת האוניות ללב ים. חצי שני מתאר את מסעו עם האוניות מליסבון מערבה לכיוון דרום אמריקה , ה"התבחבשות" שלו לאורך חופי אמריקה הדרומית ובפטגוניה, במהלך החיפוש אחר המעבר המיוחל לאוקיאנוס השקט. מתוארת המנהיגות (הקשוחה) שלו על הצוות, ההתמודדות ודרכי הפתרון שלו עם מקרים שקורים על האוניות, מפגש עם המקומיים... ההרגשה היא כאילו נמצאים עם מגלן בהפלגה. היה עוזר אם היתה מודפסת מפה בספר. חוץ מזה ספר ענק.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון4בכנות? קראתי אותו בהרבה ציפייה, ובעיקר התאכזבתי. הפרוזה יפה בסך הכול, אבל לא עוצרת נשימה. המסתורין ממש סתמי. חידה לשם החידה, בלי טיפה של קתרזיס בגילוי הסופי. הייתי נותן לו שלושה כוכבים לולא האכזבה מכל ההייפ סביב הספר. בינוני ומטה. יכול להעביר שבת או שתיים, אבל לא הייתי ממליץ לבזבז עליו את הזמן כשיש ספרים טובים בהרבה שם בחוץ.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון34הוא מותח אבל לא נמתח. הוא מרגש אבל לא אמוציונלי. הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור. הוא מהלך קסם אבל לא מכשף. הוא מלכותי אבל לא מלאכותי. הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי. הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה הייפ סביב האיכות שלו. כמה חיכיתי, ככה התבאסתי.. אפילו הכתיבה לא סחפה אותי. שלא לדבר על העלילה המשמימה. נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים פשוט מחוסר עניין...
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון30אני תמיד קוראת ספרים שאחי הגדול ממליץ לי עליהם. כשהייתי קטנה יותר הייתי מקשיבה לשיחות שלו עם חברים על ספרים ואז הייתי רצה לספרייה לקחת את הספרים שהם דיברו עליהם. חלקם היו ספרי "בנים", לחלקם לא התחברתי (מצטערת עומרי, היה לך טעם לא משהו עד גיל 14 בערך) וחלקם היו ספרים שלא כל כך מתאימים לילדה שקטנה מהמדברים על הספרים כמעט ב-4 שנים. את הספר הזה קראתי אחרי שהטעם של אח שלי כבר השתפר, ולכן כבר הרגשתי בטוחה לקרוא אותו וגם לא מאוימת מויכוחי-אמצע-הלילה-בטלפון ("עומרי מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה?!" אני. "ללי אמרתי לך 1000 פעם לא לקרוא את כל הספרים שאני מדבר עליהם עם חברים בלי לשאול אותי קודם" עומרי). אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מחלוצי הספרים שגרמו למהפכה במסורת ולשיחות-ספרים-ארוכות מהכיוון החיובי יותר של הסקאלה **** אז כן. הספר. אל תתנו לשם הקלישאתי להטעות אתכם. מדובר כאן בספר טוב, באמת ספר טוב. למרות שלא רציתי לקרוא בהתחלה, חלקית בגלל השם שלו וגם מסיבה פשוטה שמפורטת כמה שורות הלאה מכאן, ההפסקות הארוכות בעבודה לצד העניין העצום שלי בספרים הכניעו אותי הסחיפה, האקשן (קצת אובר-מלדורמטיות לעיתים לטעמי), יש בזה משהו כל כך מדויק. נקי, אבל לא מדי. את הספר קראתי בספרדית, שהיא שפת האם שלי, והתענוג של קריאת ספרים בשפת המקור היה גדול ומחמם. יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי "כולנו אוהבים". כשאני קוראת ספר שהוא פשוט ספר טוב, והוא גם מפורסם, אני יכולה להתחרפן מביקורות ומאמירות אקראיות שמורידות את ערכו בעיני טעמי הרכושני. לכן פחדתי קצת לקרוא את הספר, שיש עליו הסכמה גורפת כל כך, כי לא רציתי להיות אחת ממורידי-ערך-הספרים-הסדרתיים-ללא-תשומת-לב. אוהבי ספרים - היזהרו מאוהבי ספרים! הכתיבה מרתקת. לא גאונית, לא מפילה. לא גורמת להתקפי צחוק מהסוג שמסכן אותי לצד עמיתיי לעולם הנתונים בעמדות סמכות (מורים, מנהלי משמרות בעבודה) ולא להשתנקויות בכי חסרות מעצורים (כנ"ל ערך קודם) אבל היא בהחלט כתיבה יפה. ספר קסום. **** תודה, אח גדול.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון26ספר על אהבת ספרים כתיבתם וקריאתם. ערבוב של מציאות ודמיון מרתקים. הרוע מוביל כל הספור אבל סוף הטוב לנצח. סאפון כותב בתצורת שיקופים: כמעט לכל דמות מהעבר יש דמות תואמת עכשווית. שממשיכה ומנציחה את דרכה. הרעיון מעניין:הטובים-"נגמרים" מהר אבל יש להם המשך... הרעים- מאריכים יותר מהטובים ,אבל אין להם המשך... ספר זה עולה בהרבה על "משחקו של המלאך" שגם הוא עצמו מעין "שיקוף" פחות מוצלח של "צלה של הרוח". אהבת ברצלונה (ודמויותיה) על הרוע והטוב שבה ,מבצבצת מבין דפי הספר. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד למי שביקר בעיר ומכיר את אתריה המפורסמים. אהבתי את "אמרות הכנף" של הסופר,את המתח,את העלילה ובמיוחד את התיאורים ה"עשירים" של מזג האוויר מבחוץ ושל רגשות הגיבורים מבפנים. סאפון הוא וירטואוז מתוחכם הכותב בפשטות קולחת רוויה הפתעות. שווה להשקיע ולקרוא.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר רומנטי ומותח. מגלים לאט את הסיפור תוך כדי שיטוט בעבר ובהיסטוריה של ברצלונה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0אחד הספרים שהצליחו להכניס אותי הכי עמוק לתוך העלילה במשך כמה ימים פשוט לא חייתי בעולם הזה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר מסתורין נטול פאנץ' ועדיין מקבל 5 כוכבים כי כתוב מדהים. ספרות יפה עם הומור משובח תמיד קנו אותי
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון5ספר מצוין על נער בוגר מכפי גילו שאביו לוקח אותו לבית קברות לספרים נשכחים. הוא מוצא ספר אחד שגורם לו לחקור את חייו של הסופר, חוליאן קאראך, שמסתבר שספריו נשרפים בזה אחר זה. בדרכו פןגש עשרות דמויות שמנסות לעזור או לסכל את תכניותיו. בדרך הוא גם מתאהב בשתי נשים בפרקי זמן שונים. ספר מומלץ!