ביקורת ספרותית על סודות ההצפנה - תולדות המצפינים והמפענחים ממצרים העתיקה ועד פיזיקת הקוונטים

סודות ההצפנה - תולדות המצפינים והמפענחים ממצרים העתיקה ועד פיזיקת הקוונטים - פילוסופיה ומדע # - סיימון סינג

ביקורת ספרותית על סודות ההצפנה - תולדות המצפינים והמפענחים ממצרים העתיקה ועד פיזיקת הקוונטים - פילוסופיה ומדע # מאת סיימון סינג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בפברואר, 2013
ע"י tuvia

טוב חברים , אז החלטתי עכשו להתפרע, ראו הוזהרתם!
לאחר כמה עשרות ביקורות של נושאים כבדים בתחומי ההיסטוריה, מלחמות, כלכלה, ישראל , טרור וכו׳ החלטתי לנגוע בספר נחמד, מרתק, נעים ולפעמים משעשע.
אבל לפני כן כמה שאלות תם : מי המציא את המתמטיקה? , מי המציא את האפס-0?, מתי הומצאה המתמטיקה ? מתי הומצא ה-0?, בטח רובכם יגידו הערבים, הם המציאו את האפס והם המציאו את המתמטיקה, ביפ , לא נכון, הערבים המציאו כלום!
הם תרגמו מיונית לערבית את ספרי החכמים היוונים ובכך עזרו לשימורה של המתמטיקה.
הם לא המציאו את האפס כי כשהאפס הומצא, הערבים היו סתם שבטים נודדים בחצי האי ערב, ובטח שלא התעסקו במתמטיקה, מכסימום קצת חשבון.
אז מי המציא את המתמטיקה, לכל הרוחות?
התשובה האמיתית היא ההודים לפני 3000-4000 שנה. וואו, לפני כל כך הרבה זמן?
כן חברים, וגם את האפס המציאו ההודים בערך באותו זמן! , הסוחרים הערבים אימצו את השיטה
העשרונית והביאו אותה למערב.
ומה כל זה שייך לספר סודות ההצפנה?
אז ככה חברים, סינג הוא ממוצא הודי! הודו הופכת יותר ויותר למרכז של מדע וחידושים מדעיים.
מספיק שבארץ שמונה מיליארד ושלוש מאות מיליון נפש, יימצאו0.005 אחוזים של מחוננים מה שנותן לנו מדינה עם 26.000.000 מחוננים ש זה מספיק בהחלט כדי לבנות מדינת הייטק מתקדמת, לא?
עכשו אני רוצה לכתוב על ההיסטוריה של המתמטיקה.
הרבה שנים לפני שנולד ישו היו בעולם הגדול, כפי הידוע לנו כיום, שלוש ציביליזציות שפתחו רמה מתמטית גבוה, וזאת מבלי שיהיה קשר, מגע ביניהן, כל אחת לחוד לא במקביל: הראשונה היתה מצרים העתיקה, ( אתם חושבים שניתן לבנות פירמידות בלי הנדסה? ולנהל מפעלים הנדסיים בלי גאומטריה , הנדסת המרחב ומתמטיקה? אני חושב שלא.
כמה מאות שנים לאחר מצרים, ובמנותק ממנה לחלוטין התחילו האצטקים והמאיה לבנות פירמידות גדולות לשם פולחן, אתם חושבים שזה היה אפשרי בלי המתמטיקה? אני חושב שלא.
כמה מאות שנים לפני המצרים ולפחות אלף שנים לפני המאיה בנו ההודים מקדשים בצורת פירמידות ,
האם היה ניתן לבנות אותם ללא מתמטיקה, הנדסה ואו הנדסת המרחב? אני חושב שלא.
אחד היתרונות התחנת הטלביזיה הממלכתית בבריטניה זה שהיא מתמחה ביצירת סרטים דוקומנטריים מן המעלה הראשונה, ודוק- פיקשן היסטוריים שאין להם מתחרים ( לדוגמה הסידרה
הגאונית ׳ אני קלאודיוס׳ ועוד הרבה אחרות.
אחת הסדרות המעולות של השנים האחרונות היא הסדרה על ההיסטוריה של הודו מאז ראשיתה , סידרה מעולה. הסידרה עוסקת רבות בהתפתחות המדעים בהודו העתיקה, והתרומה שלה לאנושות בתחום זה.
בכל זאת אני שואל שאלה , אולי רטורית, לאן נעלמו שלושת החברות המתקדמות האלה? מה גרם להם לרדת מעלה הבמה ההיסטורית ולהדחק לקרן הפינה?
בוא נחזור לספר של סינג.
השאלה הנשאלת היא , מדוע היה נחוץ ליצור צופן סודי? למה אנשים רצו להסתיר סודות ולמה לדוגמה סוחר היה צריך לשלוח לעמיתו נגיד ברומא, מכתב בשפת סתרים?
התשובה היא מאוד פשוטה , וכפי שהיפנים כבר אמרו ממזמן המסחר הוא מלחמה! ועל מנת להשיג את הניצחון יש צורך להסתיר את כוונותיך העיקריות מפני יריביך, לשחרר להם מידע שיוליכם שולל
וישמור שלך עצמך יהיה יתרון בזמן ואתה תהיה ראשון, כך גם רוב הסיכויים שתרוויח בתחרות.
כך פותחה לה
תוכנית הצופן הראשונה מסיבה כלכלית.
מהר מאוד גילו גם אנשי הצבא שאת ההודעות למלך לדוגמה או לראש השרות החשאי יש לשלוח בשפה מקודדת , ושרק לו תהיה נגישות לחומר, ואם בטעות החומר יפול בידי האוייב הוא יעשה כל מאמץ כדי לפצח את הצופן.
וכך הפכו הצפנים עם הזמן למתוחכמים יותר ויותר שכל צד מעסיק כותבי צפנים, והצד השני מפצחי צפנים. זה היה ספורט של הצופן, בקווים כלליים.
יחד עם זאת הגיע העידן המודרני, החשמלי, האוטומטי, והמכונות זכו בשליטה על חיי בני האדם.
בתחילה היו אלה מכונות חישוב סופר מתוחכמות והיום קיימות מכונות- מחשבים בעלי כוח חישוב אדיר שנושא הקריפתולוגיה הופך יותר ויותר עניין למתמטיקאים גאונים שממציאים צורות הצפנה חדשים, ובצד השני עובדים עליהם האקרים שמנסים לפצח את הקודים ולעשות בהם שימוש שיפגע בקוד או יגלה את חולשתו ברבים.
ספר נהדר, מותח, מבריק, היסטוריה במיטבה, ובנושא לא רגיל ובכל זאת סוחף
מומלץ לכולם.
טוביה

27 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על סודות ההצפנה - תולדות המצפינים והמפענחים ממצרים העתיקה ועד פיזיקת הקוונטים - פילוסופיה ומדע #

טוקבקים

+ הוסף תגובה

tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) דולמוש בשמחה רבה. מספיק לכתוב את הערך׳ ההיסטוריה של המתמטיקה׳ בויקיפדיה. בתוך הערך יש חלוקה לפי אזורים. צריך לבחור בהודו ואז נפתח הערך של המתמטיקה בהודו. מאוד מעניין לקרוא את הערך הזה. טוביה
חני	חני (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) טוביה אולי תשלח את הלינק על ה- 0 נראה לי שכולם יאהבו ... ביקורת מאלפת כרגיל...תודה
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תודה אפרתי, אקבל ממך ברצון ואף אתלה זאת מעל מכתבתי, ושוב תודה על הלייק. טוביה
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תודה אפרתי, אקבל ממך ברצון ואף אתלה זאת מעל מכתבתי, ושוב תודה על הלייק. טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) בקשר לבכור- בהנאה גדולה. האיש מבין עניין. בקשר לשאר נשאיר את ההמשך להזדמנויות אחרות. לדעתי ההבדלים בינינו קשורים לנק מבט מזוויות שונות. לא בהכרח שאנחנומתכוונים לאותם הדברים. ממילא הכל בהכללה גדולה מידי. בכל מקרה נעים להליף דעות.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) טוביה, יש לך דוקטורט בהיסטוריה? כי אם לא, דחוף צריך לתת לך ולא לשם כבוד. הידע שלך מעורר הערצה.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) בן אסתר, אני חושב שהוויכוח הזה הוא ויכוח סרק. לפי מה שההיסטוריה מלמדת, זהו תהליך הסטורי דטרמיניסטי, כפי שתורתו של מרכס היתה כזאת. יכול להיות שהעטיפה שבה עטף את ההליך הדטרמיניסטי הוא זה שיהיה נכון הסטורית, אך ברור שאינני מאמין בכלל שעל פיו יתחולל מאבק בין הפרולטריון לבעלי הרכוש שמחזיקים בידיהם את השליטה על אמצעי הייצור. לפני מספר ימים היתה בטלביזיה תוכנית דוקו׳ על המשבר שהיה בתעשיית הרכב בדיטרוייט, כאשר עמדו כל החברות הגדולות GM, Ford. וכו׳ בפני פשיטת רגל, ומשטר אובמה יצא לעזרתם על ידי הזרקת 50 מליארד $, וכעת בעזרת שינויים בהנהלה ובתנאי העסקה, הצליחו להעמיד על הרגליים את התעשיה. כל זאת כדי להראות, שכאשר נעשות רפורמות עמוקות, וכאשר על המאזניים נמצאת שאלה של להיות או לחדול, האמריקנים יודעים לעשות את הצעדים ההכרחיים. אני די אופטימי, באשר לגלישה האמריקנית לתהום, היא תמשך עוד הרבה זמן ( למרות שהיא תגיע בסופו של דבר), אבל בנתיים , אם יחסי ישראל וארה״ב ישארו הדוקים כמו שעכשו, אני מאמין שיש לנו עתיד. דרך אגב, האם אתה נכנס למאמרים של גיא בכור? לדעתי הוא עוסק רבות בנושא של קיום ישראל באזור, והוא מאוד אופטימי בסך הכל. דעותיו חשובות כי הוא מכיר טוב את המזה״ת על כל הכוחות שעובדים על המרחב. אני מזכיר את הנושא הזה פה , מכוון שיש יחס ישר ליחסים שמתפתחים בין מדינות ערב לבין ארה״ב, ולמעמד ישראל בעיני האמריקאים. טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) זה לא הספד על אמריקה הדיון הוא על התפתחויות בקנה מידה היסטורי והכתוב עליו אתה מגיב, זו ביקורת על ההתנהלות האמריקאית הנוכחית המתייחסת גם לרעות החולות של הכלכלה שם. < > אל תשכח שהדיון בסופו הוא על התהליכים שהובילו למפלתן של תרבויות בסופו של דבר, תהליכים שנמשכו (או יימשכו) במשך דורות. היה ויעשו הצעדים עליהם הצבעת, ברור שהסחף הנוכחי ייפסק או לפחות יואט. בכל מקרה ולטווח ארוך (מאוד) לא יהיה בכך למנוע את פריחתה של תרבות על אחרת שברבות הימים תאפיל על ההגמוניה של מעצמת העל הנוכחית. ההיסטוריה מלמדת אותנו שזה קרה שוב ושוב ועד כה לא הייתה ולו גם מעצמה אחת שנחלצה מגזרת הגורל. מרגע שמעצמת על מגיעה לשיאה כל מעשיה (לא בהכרח מדעת) חותרים לשמירת עדיפותה לזמן רב ככל האפשר. < > בעצם הויכוח בינינו הוא אם אמריקה נמצאת שם אם לאו. אם אכן זה הויכוח, אני מוכן להתבדות ולהפסיד, אפילו אשמח לכך. מה גם שאיננו יודעים את המהות והדרך בה יגיע שינוי שכזה, זה עלול לקרות תוך כדי מלחמת גוג ומגוג. למה לנו?
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) בן אסתר, אני לא מסכים עם חלק מדבריך. ארה״ב עדיין מייצרת בתחומים שמדינות אחרות יכולות רק לחלום עליהם. החוב החיצוני האמריקני נובע מיבוא ללא הגבלה, וזאת כתוצאה מניהול כושל של הכלכלה. ברגע שההנהגה האמריקנית ובראשם הנשיא, יתעוררו ויתחילו ליישם מדיניות חוץ של מכסים , לדוגמה, כחלק ממאבק במכסים, או במדיניות ההגנה על המטבע הסיני, המצב יתחיל לנוע לכיוון הטוב מבחינה אמריקנית. ארה״ב גם צריכה להתחיל במדיניות של צימצום הבזבוז הפנימי, ולהעלות את המיסוי לעשירים. אלה הם רפורמות שלא יתקבלו בקלות, אבל אם לא ילכו בדרך הזאת הכלכלה האמריקנית תמשיך לטבוע. ברגע שאמריקה תצא מהמשבר הכלכלי הנוכחי, ורפורמות כלכליות יוכנסו לפעולה, מעמדה של אמריקה ישוב ויתחזק. הבעיות האחרות הן כלום לעומת הבעיה הזאת. ההגירה ממכסיקו היא בעיה, אבל היא ניתנת לטיפול. הבעיה עם הטרוריזם האסלמי, גם היא ניתנת לטיפול. אני לא כל כך מספיד מהר את אמריקה. השקיעה תיקח עוד הרבה זמן, ועוד יכולה לבוא עליה. טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) נ.ב - עוד מילה בהקשר למילה בריתות, כך יש גם להתייחס להסכמים שנעשו בהקשר לבסיס בקובה או באיים באזור האוקינוס השקט כחלק מתהליך פינוי כוחות לאחר מלחמת העולם.
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) בהמשך לשיחתנו ארה"ב היא אימפריה במובן הקפיטליסטי וככזו אינה זקוקה כמעת לשטחים וטריטוריות נוספות בבעלות ישירה אלא אוחזת בהם בדרך של בריתות, וגם אז רק באזורים אסטרטגיים העשויים לשמש כראש גשר לצבא שלה המיועד לשמור על עליונותה הצבאית לצורך שמירת האינטרסים שלה וקודם כל האינטרסים הכלכליים. זה לא צבא הגנה במשמעותו הרגילה וכל מלחמותיו מאז מחצית המאה התשע עשרה התרחשו הרחק מאדמתה של ארה"ב. מאז ההתעוררות הכלכלית במזרח אסיה ארה"ב איבדה את היכולות העצמיות לייצור תחרותי ואת יכולת התחרות שלה בטכנולוגיה המוגדרת כנמוכה לטובת אותן מדינות. היקף קריטי לשמירת עדיפותה בפיתוח וייצור ברמות אלה הועבר למדינות המזרח וזו גם הסיבה העיקרית לחובה העצום. לדעתי כל ניסיון להביא את המצב לאחור הוא כמעט חסר סיכוי ובאם יגיע לכך יהיה זה על חשבון כלכלתן של אותן מדינות. אם יווצר מצב שכזה היא תמצא את עצמה למול יריבות רעבות ומאז עד להידרדרות ולאבדן הבריתות יהיה זה אך זמן קצר ביותר. אמריקה כמדינה בינונית זו אמריקה שאינה אימפריה אלא מדינה בשלב המזמין התפתחויות נוספות וממש לא רצויות לה. אם אצלנו אמרים שמצפון תיפתח הרעה, מוטב לה לאמריקה שתביט דרומה.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היי אריה, אני מסכים איתך שתהליך הריקבון אוחז את כל מדינות המערב. תהליך ההתפרקות של אמריקה לא יהיה כזה שאתה חושב עליו. היא איננה אימפריה מתפשטת, ותמיד שמרה על עליונות מסחרית. כמו אנגליה לפניה, רק שבריטניה היתה אימפריה ששילבה מסחר עם ניצול חומרי גלם ממושבותיה. בריטניה התפרקה וחזרה לגודל הטבעי שלה, כך גם צרפת. ארה״ב אם תתמוטט זה יהיה מסיבה כלכלית, החוב הלאומי שלה כל כך גדול שהיא לא תוכל להחזיק צבא ענק שדורש תשומות שאין למדינה דרך לשלם עליהם. אמריקה תשרוד עוד הרבה זמן, היא תתכווץ מבחינה כלכלית ותחזור להיות מדינה בינונית. יש בה תהליכים הרבה יותר מסוכנים שישפיעו עליה לאורך זמן. אחד מהם הוא ההגירה הלטינית, ממכסיקו ומדרום אמריקה. ההגירה הזאת עם הבעיות התרבותיות , כלכליות וסוציולוגיות שהיא מביאה איתה, מושכת את אמריקה כלפי מטה. אצלינו הבעיה עוד יותר קשה, מהסיבה הפשוטה שישראל נימצאת באזור קשה, ולעולם, או אולי רק בעוד מאה שנה, יסכימו הערבים לקבל אותנו באזור. אכן בעיה קיומית ארוכת טווח. אני חושב שחשוב לקרוא את הספר של ד״ר פסיג 2048 יש בו תבונות נכונות למרות הביקורת שלי עליו. טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היי טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היי טוביה
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) שלושת התרבויות נעלמו כפי שציינת אלא שלדעתי המקום בו קרה הדבר במפת הדרכים שציינתי מצוי בתחום שבין "מסתאב, מזדקן/נרקב" וכך למה ? כי בשלב הזה התרבויות הללו עברו את שיא תקופת הפאר שלהן ונמצאו במורד. לו היו אויבי התרבויות הללו מנסים קודם לשלב הזה אני מאמין שהיו ניגפות בגלל החיוניות של אותן תרבויות שיכלה למנוע ההתפוררות קודם זמנה. גם האימפריות שהפילו את תרבויות המוזכרות על ידך התפוררו לאחר שהגיעו לשיאן. שתי דוגמאות נוספות: הרומית וזו של ברית המועצות משמשות כמודל לתהליך הזה. < > דרך אגב: ארה"ב גם היא בדרך. זו מדינה שרק בגלל היותה אימפריה נמצאת בסכנה של פשיטת רגל. כל המרכיבים החשובים ביותר שהביאו אותה למעמדה כבר ניטלו מידיה ומצויים אצל אחרים, חלקם מתחרים על אותו מעמד (סין). אחת הסכנות שלה היא התפרקות מרכיביה משיקולים כלכליים. כדוגמה למה שעלול לקרות בה: שים לב למה שקורה בספרד - קאטלוניה בדרך להיפרדות מסוג כזה או אחר בגלל שיקולים כלכליים. באיטליה יש דיבורים דומים לאחר שהצפון העשיר אינו מעוניין לכלכל את הדרום. מחקר שנעשה מצא שבתוך 50 שנים תיאלץ ארה"ב להוציא על תחזוק ושיקום התשתיות הקיימות שלה 50 טריליון$ וזאת בלי להביא בחשבון גידול המתבקש מהגידול באוכלוסיה שרובה באה מהגירה. גם תהליך השינוי באוכלוסיה מבשר רעות להומוגניות של החברה הזו. בארצות הברית ישמשו המיעוטים זרז לתהליך הזה < > דרך אגב כשהזכרתי דתות אני מוסיף הסתייגות. הדת היהודית תיאחז כמו יבלית בסלע קיומה. הסיכוי שלה להיוותר יותר זמן הוא רק מאחר ובמהותה ובגלל מאמיניה המובהקים במיוחד, אינה שואפת במלכות הארץ אלא השמיים.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היי אריה, לקח לי קצת זמן לקרוא את ההודעה שלך. כתבת יפה ואני גם מסכים עם חלק גדול ממה שכתבת. ברור שכאשר שאלתי את השאלה לאיפה נעלמו התרבויות האלה אז זו היתה שאלה רטורית. אבל תיקון קטן. כל שלושת התרבויות שעליהם כתבתי, לא נעלמו אלא חוסלו. התרבות האצטקית חוסלה על ידי פיזרו, הכובש הספרדי. התרבות ההודית חוסלה על ידי ג׳ינג׳ס חאן ואולי לפני זה על ידי אלכסנדר, אף אף פי שהוא מת לפני שהצליח לכבוש את כל הודו. התרבות הפרעונית, חוסלה על ידי היוונים ולאחר מכן הרומאים. יש תאוריה במדעי המדינה שניקראת over stretching, פיתח אותה לראשונה בספרו עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות- מאת פול קנדי. על פי התאוריה הזאת, האימפריות הגדולות שואפות להשתלט על עוד ועוד שטח, אבל בשלב מסויים הן לא מצליחות ל״בלוע״ את השטחים האלה וחלה תופעה של התפרקות, ככל שהמקומות רחוקים מהמרכז , עולים בהם כוחות חדשים שמתחרים על השליטה עם המרכז. בברית המועצות התהליך קרה קודם כל במדינות שהיו לוויינים של ברה״מ, ולאט לאט התחיל התהליך לנגוס השטחים יותר ויותר קרובים למרכז: אוקראינה בלורוסיה, המדינות הבלטיות וכו׳ לא שרוסיה של היום היא אימפריה חלשה, אבל ברור שאין לה את אותה העוצמה כמו בימי סטלין. בקשר להייטק. ברור שמוחות טובים הוא תנאי בלתי יעבור להתפתחות ההיטק. אבל יש עוד כמה תנאים שמעודדים את ההתפתחות של משק ההייטק, דבר שכמו שאמרת ואמרו פה עוד אחרים, הודו עדיין לא הגיע לשלב הזה. מה שבטוח, שהיא מתקרבת לזה מהר, גם בזכות העזרה שמדינות אחרות נותנות לה וגם בזכות אותם הודים שחוזרים לאחר הלימודים לארצם ומין מישמים בשטח את מה שלמדו. ורק מהקשר הזה נוצרת בהודו תנופה של התפתחות כלכלית- תרבותית- סוציאלית שתעלה את הודו על הדרך הנכונה. טוביה
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תודה נוריקוסאן, גם אני אהבתי את הביקורת הזאת, והספר עצמו יוצא מן הכלל טוב. טוביה
נוריקוסאן	נוריקוסאן (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) ביקורת יפה, סוף סוף על ספר שגם אני קראתי... יופי לקרוא אותך על נושאים שחורגים מהרגיל (אף שלמדתי הרבה מהסקירות שלך).
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) כן, אבל באשר לשאלה לאן נעלמו התרבויות? לדעתי כל דבר שנולד/נוסד, מתפתח, גודל, משתלט, מסתאב (סוג של) מזדקן/נרקב דועך ונעלם. כל שנותר מאחריו הוא "מצבתו" מסוג זה או אחר. כך תרבויות וכך מעצמות, ולדעתי לשם יגיעו גם הדתות (למרות התעוררות האיסלם)זה התהליך וכנראה שאין בלתו. זו רק שאלה של זמן. < > האבל השני מתייחס לפוטנציאל ההודי והסיכויים לממשו. בגודל כזה ניתן למצוא עילויים אך בהחלט יתכן שיהיה עליהם להשתמש בתוצאות עבודתם על מספר גדול מידי של אוכלוסיה. 26,000,000 שייצרו כ"א בממוצע תפוקה של $1,000,000 שזה סכום יותר ממכובד (ואפילו דמיוני עבור הודו) ובסך הכל 2.6 טריליון דולר לשנה השווים בסך הכל $2,000 לנפש. גם לא מעט, אבל לא מספיק לאומה ההודית על פי מגדריה האחרים ותצרוכתם בהתאמה למדינה שתגיע ליכולות הללו. זה לא רק שהתפוקה והתוצר גדלים, כך גם רמת החיים. < > יש לזכור שהתפוקה הממוצעת לעובד בחברת הייטק מובילה בארה"ב אינו מגיע לסכום הזה. < > 1) לפי הנ"ל הגודל של האומה הוא יתרונה ויכול גם להפוך לחסרונה (ראה ישראל לדוגמה). 2) התרבות והמנטליות ההודית עשויים לנגוס בפוטנציאל ולהביאו מיחס של 0.005 ל- 0.00005 מבלי שדבר יפתיע יתר על המידה את מי שמקושר אתם בנושאי טכנולוגיה גבוהה. < > עכשיו לך ותצפין את כל זה. אל חשש, אפילו אני בקושי הבנתי מה שכתבתי.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) לאנקה, הנה לך ההודעה בהצפנה טובה יותר: שדגכ98/4567שדגכjklhga0aw46
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) מקסים, טוביה. נהניתי.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) חברים, שוב תודה על הלייקים ובקשר למדינת הייטק, מה זה מפריע אם יש עושר כזה. 26, מיליון מחוננים, בכל תחומי המדע, זה זינוק אדיר. ברור שיש תנאים לגבי הפיכת מדינה כושלת למדינת הייטק. אבל עם האמביציה שיש לעם ההודי, הם יהיו מעצמה כבר בקרוב אם הם לא כאלה כבר עכשו. בקשר לכישורים המתמטיים של אנשי דרום מזרח אסיה. אני זוכר כשביקרתי את אחותי שלמדה בלונדון והיתה מוקפת בחבורה של יוצאי כל מיני מדינות אסייתיות, כגון הודו , ויאטנאם וכו ׳ אחד מהנדס אלקטרוניקה, אחר מתמטיקאי , אז רואים איזה פוטנציאל נמצא בעמים האלה. ואת זה ירגישו בעולם כולו תוך 10-20 השנים הבאות. טוביה
הקוסמת	הקוסמת (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) אני אוהבת שאתה מתפרע ביקורת נהדרת
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תודה חברים על הלייקים, שמח על ההערות. זאת היתה ביקורת שלא נועדה לזעזע אלא סתם להתפרק. כתבתי אותה בשעת ליל מאוחרת. והיא נוטה להיות קצת פנטזיונית. תודה, טוביה
נתי ק.	נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תודה טוביה בהחלט ספר נחמד
yaelhar	yaelhar (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) ביקורת מעניינת. רק הערה: בשביל להקים "מדינת הייטק" לא צריך מחוננים, צריך כישורים אחרים.
אנקה	אנקה (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) טוביה, כתבת יפה ומעניין נהניתי מכל משפט. פיפססססס :) עולם נפלא - זה לא מוצפן מספיק. גנבת מאבניבי אובוהבב :)
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) תגובתי מופיעה בצופן פשוט ומוכר: ביביקובורבת מבצובויבנבת.