ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בדצמבר, 2012
ע"י מייק
ע"י מייק
כסבא שלי היה בן שבעים אמרו שהוא זקן והגלל שהוא זקן הוא מת.
שנים חייתי עם הגירסא הזו זקן= מת.
ככל שהרפואה מתקדמת ישנן סטטיסטיקות וציוד רפואי שמאפשר להעריך כמה נשאר לך.
אם יש לך גן מסויים שהסבירות X שיחסל אותך = Y
ואנשים חיים עם זה.
נבדקים כל כמה חודשים התפרץ או לא התפרץ הגן המניאק.
אם יתפרץ נטפל בך כמיטב יכולתנו והסטטיטסטיקה תוסיף לך עוד כך וכך שנות חיים בידיעה שאין תרופה.
אתה חולה = גזר דין מוות או פחד מוות שהגן יתפרץ.
ידידים יקרים אני לא רוצה לדעת איזה גנים יש לי ומתי יתפרצו ומה הסטיטסטיקה אומרת ומה הטיפולים יכולים להועיל או לא להועיל.
אני מקנא בדור ההוא שגם שם היו שהאריכו ימים בלי בדיקות ובלי סטטיסטיקות והיו כאלו שהלכו צעירים .
וויתרו על הכימוטרפיה המגעילה שהאריכה להם את ההסבל ואת פחד המוות.
אני יודע שזה בניגוד לרפואה אך כך אני חש.
הזכרתי את ענת גוב כי היא "הספיקה לעבור את שני המצבים.
הניסיון להציל אותה או ליתר דיוק להאריך את חייה ואת הכניעה או קבלת הדין.
ענת היית מדהימה כאדם גם את וגם גידי שיאריך ימים.
באהבה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
