“מעולה+++. אחד הטובים ביותר - למרות שזו הפעם השלישית שאני קורא אותו על 2 כרכיו. הפעם הזו החלטתי לחזור אליו אחרי ביקור של מספר ימים בפראג. זהו ספר ענק!! ממש. ירוסלב האשק עוקץ ודוקר בצורה מדהימה, מצחיקה ומבדרת את הקורות במלחמת העולם הראשונה דרך דמותו העגלגלה, התמימה והשנונה של יוזף שוויק - שרת הפלוגה ה-91. שוויק מוציא מדעתם את כל הקצינים מגנרלים ומטה בהתייחסותו התמימה ובסיפוריו על כל מיני דמויות עם הקשר או בלעדיו. מצאתי את עצמי קורא וצוחק בקול רם. ציטוטים כמו "הרגו לנו את הפרדיננד.." ו"ניפגש בשש אחרי המלחמה" כבר הפכו לנכס צאן ברזל. עוד ציטוט שמראה את מה שחושב שוויק על הגנרלים הוא דבריו על מה שחושב אחד הגנרלים: "..בעיני הגנרל היה הכל פשוט בתכלית. אל הנצחון מגיעים לפי המתכון הבא: בשעה שש בערב החיילים מקבלים גולאש עם תפוחי אדמה, בשעה שמונה וחצי החיילים מחרבנים במחראות, ובשעה תשע הולכים לישון. מול פני צבא כזה האויב נס מנוסת בהלה". "לפקודה קום - 2 מחלקות מכנסיהן מופשלים וחגורותיהם סביב הצוואר התרוממו מעל למחראות". לא נותר אלא להצדיע לחייל האמיץ שוויק ולירוסלב האשק ולהמליץ למי שעוד לא קרא לרוץ ולקרוא. 671 עמודים שווים כל רגע.”

“מהי ההגדרה לספר קלאסי ?
משעמם אבל חייבים לקרוא אותו,כי אחרת מה יגידו ... (מאה שנים של בדידות וכו').כבד עם מליון שמות וארוך כאורך הגלות (מלחמה ושלום ...).לא מצליח להבין מה הסופר רוצה (יוליסס...).אני בטוח שלכל אחד ואחת יש בטח תוספת או שתיים.
אבל "החייל האמיץ שוויק" חרף היותו ספר קלאסי הינו ספר מבדר במובן הפשוט של המילה.הוא צוחק על הממסד הקיסרי (האוסטרו הונגרי) הוא צוחק על עצמו והא לא מפסיק לעניין בשני כרכיו.
כבר בפתיחה הוא כבש אותי כאשר הוא מעיז להעיר על תמונת הקיסר ירום הודו המכוסה לשלשלת של יונים.לאחר מכן הוא מעונה על אשר אמר והוא "מודה בהכנעה שהוא אדיוט".
לי היתה הנאה צרופה לקוראו - אני מקווה שלא תתאכזבו.”

“רבים וטובים כבר שיבחו את הספר ולדעתי כולם צדקו. ספר מבדר, קולח, מצחיק, מותח.....הכל נכון.
מחמאות אלו אפשר לכתוב על כל ספר.
ייחודו של שוויק הוא האמת!!!
מתחת לכל הצחוק אנו מוצאים את מציאות החיים הקשה שהיא מנת חלקם של כל החיילים בזמן מלחמה ולא משנה באיזה צד.
אמת זו מעלה את הספר מעבר לזמנו והוא נכון לכל תקופה.
רוצו לקרוא!!!!
בהכנעה.”

“הריעו לקיסר ירום הודו...
הריעו למושיע... לאנשים החכמים לאלו שיודעים מה טוב לעמם.
זהו היסוד הציני-בעיני זה אינו ספר הומוריסטי זוהי הציניות האשק שאעושה את הספר הענק הזה.
כל כך אקטואלי בזמננו במובנים רבים.
אין בכוונתי לכתוב להמליץ על הספר הזה הוא ענק.
ישנו הרבה מהמשותף בינו הסופר ובין שוויק הגיבור האמיתי של המלחמה המטומטמת ההיא לבין "גיבורינו" הנוכחיים.”