ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בדצמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." (עמוד 5). כך נפתחת הנובלה "הזקן והים" מאת ארנסט המינגוויי, המספרת את סיפורו של דייג קובני זקן הנאבק להוציא לפועל את הדיג האחרון שלו. כאשר בחכתו נתפס דג חנית ענק, הוא נאבק לשמור עליו: "ועכשיו מחובר היה אל דג גדול מכל אשר ראה מעודו, גדול מכל אשר שמע מעודו" (עמוד 67). הדייג בספר מייצג את הנאצל באדם: "אבל בן-אדם לא נוצר לתבוסות,' אמר. 'בן-אדם אפשר להשמיד אבל לא להביס." (עמוד 97). , הדג מייצג כמובן את הנאצל בטבע. המאבק מגלם במשמעותו את המאבק בין המין האנושי לבין איתני הטבע, את המאבק של הסופר המינגוויי עצמו בתחיית יצירותיו והמשך קיומן.
לכאורה עלילת הנובלה פשוטה, אולם סיפורים קטנים המרכיבים אותה יוצרים מתח ותורמים לעניין ולרובד של המשמעויות בעלילה. הנובלה הביאה לכדי מימוש את הפוטנציאל האדיר שהיה גלום בהמינגוויי כסופר, וביכולתו לזקק ממשמעויות אדירות מאירוע שולי כביכול. הספר הוא הנובלה הפופולרית האחרונה של המינגוויי, שהשיבה את הקריירה שלו מכישלון וזיכתה אותו בפרס פוליצר ב-1953 ובפרס נובל לספרות ב-1954. קיימת מהדורה חדשה בהוצאת ידיעות בתרגומו של יואב כ"ץ. היא לא מומלצת. אין להתפשר על המהדורה של עם-עובד בתרגומו המצוין של יצחק שנהר. קריאת חובה, וגם חובה בכל בית.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
