ביקורת ספרותית על היצירה מאת אמיל זולא
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 בדצמבר, 2012
ע"י מחשבות


היצירה היא אחד מ-20 ספרים בסדרת רוגון-מאקאר, סדרה שבאה לתאר את פניה השונים של החברה הצרפתית. הספר שלפנינו מתאר את חיי האמנים בכלל ובפרט את חייו של הצייר קלוד, שהצייר פול סזאן זיהה עצמו כגיבור הספר וניתק את יחסי הידידות עם זולא בעת הופעת הספר.

לילה אחד מגיעה כריסטין לפריז. היא נשלחה לשם לסייע בידי אשה זקנה עשירה, שאיבדה מאור עיניה ואינה מסוגלת לקרוא עוד. על כריסטין להקריא לפניה ספרים והיא נערה מתבגרת הנשלחת מהמנזר בו למדה. אבל הרכבת מתאחרת ומי שנשלח למצוא אותה בהגיעה מוותר וחוזר לבית הזקנה. כריסטין מוצאת עצמה זרה בעיר הגדולה, בליל חורף חשוך. מי שמוצא אותה על סף ביתו הוא הצייר, המעלה אותה לדירתו ומעניק לה את מיטתו. למחרת, על אף הצניעות והחרדה שלה שהיא מוצאת עצמה לבד בעיר זרה ובמיטתו של זר, לבד אמנם, יוצא שהוא מצייר אותה. אבל היא ממהרת לדרכה, מגיעה למעבידתה, רק כדי למצוא עצמה מגיעה לביקורים חוזרים ונשנים אצל הצייר והם מתאהבים. תקופת מה הם עוזבים את פריז למשך 3 שנים, ילד נולד, הם מאושרים, אבל הוא משתעמם הרחק מהעיר הגדולה רבת ההשראה ומחבריו, והם שבים וחוזרים לעיר.

כאן מתחילה מסכת של חיי צייר, שנדמית לרכבת הרים רגשית, כשמועקה רודפת מועקה וכשלון רודף כשלון והדרדרות כלכלית נוספת.

בפריז נהוג להגיש ציורים לתצוגה בסלון הרשמי השנתי. אלא ששם מוצגים ציוריהם השגרתיים של בעלי הקשרים ואלה המוכרים משכבר. קלוד, בחור צעיר המבקש להציג ציור, שאינו הולך בתלם, מציג ציור בסלון הנדְחים, אבל למרות הכרה בגאונותו, הוא מושמץ מכל עבר וציורו "בחיק הטבע",זוכה ללעג ולשנינה. הוא לא מוותר, מנצל את הרנטה השנתית שהוענקה לו ע"י משפחתו וממשיך לצייר כאילו דיבוק נכנס בו. למרות סבלה של כריסטין וסבלו של בנו החולני, כל מעייניו נתונים לציוריו. למרות שגם חבריו אינם מצליחים, הדבר לא מרפה את ידיו, גם לא כשחברו הטוב סנדוז, הסופר שהפך להצלחה מתעשר. חבר אחר, שמעתיק בבירור את סגנונו, דווקא מצליח היטב ומתעשר אף הוא.

אבל עיקר הספר הוא העוני המרוד מחד גיסא, והאובססיה לציור הגדול האחד, מאידך גיסא, זה הציור שיביא לו את ההכרה בסלון הנדחים. קלוד מוצא נקודה מסויימת בפריז, נקודה המלכדת את פניה השונות של העיר, בוחר בד ענק ומתחיל לעבוד באולפן קפוא בחורף ולוהט בקיץ, מעמיד במשך שעות על גבי שעות ולמשך ימים רבים את כריסטין אשתו כדוגמנית. מלאכת הציור נמשכת עשר שנים ולא מגיעה לסיומה.

אין גבול לאובססיה, ההדרדרות הכלכלית מוחלטת, הצייר לא מסכים לרגע לנטוש את ציוריו הפרובוקטיביים, לזמנם, ושוב ושוב הוא נדחה אף מסלון הנדחים, רק משום חוסר קשרים וחוסר הכרה בו ובגאונותו, דבר שכלל לא מפריע לציירים אחרים המציירים בדומה לו להתקבל ולהצליח.

זולא מתאר היטב את חייהם האומללים של האמנים חסרי ההכרה: האולפנים בהם חייבים לעבוד רק כשיש אור יום, הקפאון בחורף, התזונה הדלה, הייאוש וחוסר הרצון להתפשר. מי שמתפשר זוכה כמובן להצלחה, אבל הלעג שלפי המתפשרים והארס שופע מעטו של זולא, המכיר כאמור את הנפשות הפועלות מקרוב.

הספר מרגש ומרתק. לפריז יש הרבה מה להציע לאמניה: הצלחה, הכרה, כסף, זוהר, חיים נעימים, תרבות שוקקת ומרכזית. מנגד, יש לה שטחים רבים להציע כשטחי קבורה זולים לאמניה הבלתי מתפשרים, אם הרמז מובן.

כנראה שההכרה בו כאחד מגדולי הציירים המודרניסטים היתה צריכה לעבור תחילה דרך ארוכה מאוד אם אכן מדובר בפול סזאן. כך או כך, לפנינו ספר מופת.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בן אסתר (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
הבקורת הביאה להזדהות עם הדמות , ולא בכדי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ