הרץ במבוךג'יימס דשנר2""זהירות- מכיל ספוילרים - גם על הספר השני (מבחני הכוויה)"" אוקיי, אז כמו הרבה מאיתנו גם אני התחלתי את הספר הזה עם צפיות גבוהות ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי(ב4 לפנות בוקר). העלילה מצוינת ומותחת, ולא נותנת לך לעזוב את הספר. אבל כמה נקודות לשיפור: 1. היחס בין תומס לתרזה הוא די רדוד. כאילו הם פשוט נועדו אחד לשני והסופר לא מספר לנו למה. אני לא הבנתי את הקשר בינהם. 2. גם תרזה היא דמות רדודה מדי, בת לוחמנית שתומס אוהב ולא מספרים לנו כלום חוץ מזה. 3. הסופר משחרר קצת מידי מידע (גם בספר הזה וגם בספר הבא) כאילו הוא רוצה להשאיר את תומס בתור חסר זיכרון לתמיד. אפילו אחרי שהמאמלל עוקץ את תומס והוא אמור להזכר בהכל, הדבר היחיד שהוא מגלה זה הדרך לצאת מהמבוך(לא שזה משהו קטן, אבל זה לא עוזר לנו לדעת על נתעב ועל הסיבה למבוך והכל). בסוף הספר השני כל מה שידעתי זה שהמבוך הוא סוג של מבחן כדי לגלות דפוסי מוח, וזה אמור לעזור איכשהוא לפתור את ההתלקחות. 4. לגבי הספר השני: הוא יותר מידי בדיוני. למה צריך להביא דברים מופרכים כמו כדורי כסף מעופפים ורוצחים, ושטח פתח שמעביר אותך מלא קילומטרים(היה אפשר לפתור את זה בכך שהאוטובוס מסוף הספר הראשון לקח אותם למחסה שנמצא ליד הכוויה, והכדורי כסף גם אפשר להחליף במלא דברים פחות בדיוניים, לדוג' נטיפים שנופלים) זה הופך את הספר ללא אמין. בסרט הם הורידו את הדברים האלה ובצדק(אבל דווקא את הקטע של החיבור בין המוחות אני אהבתי וחבל שלא השאירו אותו בסרט). עוד משהו לגבי הספר השני- אם הם במדבר כמה ימים איך זה שלא היה להם בעיות עם מים? במיחד לאור זה שהיה לכל אחד בהתחלה רק שקיק? אבל לעומת זאת הסרט לפי דעתי יכול לקבל ציון 5 כוכבים. זה בין הסרטים היחידים שאני יותר אוהב מהספר(בקטוגריה הזאת נכנס גם שר הטבעות). אמנם הם משנים את העלילה לגמרי (במיוחד הסרט השני- אין כל קשר בין הספר השני לסרט השני) אבל הם משנים אותה לטובה. שמה הם הופכים את תרזה לדמות אמיתית עם רצונות ורגשות, ומשחררים הרבה יותר מידע על נתעב ועל כל מה שהולך מסביב. אבל עדיין, אני ממליץ לקרוא את הספר לפני שרואים את הסרט, הספר גם מצוין(נתתי לו 4 כוכבים) והוא לא יהרוס לכם את הסרט, אבל אם תראו קודם את הסרט אתם תתבאסו על הספר.
מלאכים ושדיםדן בראון1כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוח שהוא יהיה כמו כל שאר ספרי המתח האמריקאים האחרים שקראתי, ספר יפה ומותח קצת. אבל מייד גילתי כמו כל שאר הקוראים שדן בראון הוא רמה אחת מעל כולם. הספרים שהוא כותב פשוט מצוינים הוא מעביר אותך בין הסצנות בצורה כל כך מדויקת ומותחת שאי אפשר לעצור לנשום חייבים להמשיך לקרוא. אני ממליץ בחום לכולם לקרוא את הספרים שלו
אברהם לינקולן צייד ערפדיםסת' גראהם סמית'5ספר יפה מאוד.סגנון הכתיבה מתאימה לתקופת חייו של לינקולין. הספר גם בנוי בצורה יפה של קטע של האדם שכתב את העבודה על אברהם לינקולין ואז קטע כאילו מהיומן של לינקולין. חוץ מזה גם הרעיון מצוין, לשלב פנטזיה בהיסטוריה ביופי כזה. ליומיים התנתקתי מהעולם ושקעתי בספר. הספר השאיר בי רושם מאוד חזק אף על פי שהוא פנטזיה.גם צריך להיזהר ולא לנסות ללמוד היסטוריה מהספר הזה כי הכל שם מסולף.אני ממליץ לכולם בחום לקרוא.
החשיפהשמואל ארגמן0ספר מדהים. שמואל ארגמן מחבר בין כל המקומות וגומר את האריגה בקשר גדול ויפה.אין מילים.
ילד האריות: הקרקסזיזו קורדר1וואי אני זוכר שקראתי אותו בכיתה ו' ומתתי עליו זה ספר ממש טוב ומומלץ.כל הסדרה מצוינת.מומלץ בחום
מנהרותרודריק גורדון0וואי הספר הזה עושה לי בחילה. הפסקתי לקרוא באמצע יש לי קלסטרופוביה אפילו שהוא כתוב יפה
עיר של עצמותקסנדרה קלייר3התחלתי לקרוא ואחרי 2 פרקים הפסקתי. כרגיל אני לא מפסיק באמצע ספרים אבל בספר הזה היה חסר לי קצת משהו.. אנלא יודע מה. אולי אני ינסה לקרוא עוד פעם_(
Harry Potter and the Philosopher's StoneJ.K. Rowling0יותר טוב מהאחד בעברית אני קורא קצת לאט אבל אני מסתדר פשוט מושלם
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו8"לא צריך לבלות את החיים רק בלקוות תמיד, בלחכות תמיד. חיים בשביל לחיות." הממלכה של קנסקי הוא סיפור מרגש על מייקל, ילד אנגלי היוצא עם הוריו להפליג מסביב לעולם לאחר ששניהם איבדו את עבודותיהם. הם שטים להגשים את חלומם באוקיינוס הגדול, שטים לאפריקה ולדרום אמריקה, ובליל סערה אחד נופלים מייקל וכלבתו סטלה מן הפגי-סו (האונייה שלהם). הם מוצאים את עצמם לבדם על אי בודד ולא מוכר - בלי אוכל ובלי שתייה, מותשים לגמרי. הם נרדמים וכשהם מקיצים הם מגלים שמישהו השאיר להם קערת מים וקצת אוכל - הם לא לבד. האדם הנוסף שגר באי הוא זקן בשם קנסקי, לאט לאט בינו לבין מייקל (או מיקה, כמו שקנסקי קורא לו) נרקמת מערכת יחסים חברית. קנסקי דואג לו, מטפל בו, מלמד אותו לצייר ולדוג ומספר לו את סיפור חייו המרגש. אני נהנתי מאוד, ממליצה על הספר בחום :) גם אני לא הבנתי אם הסיפור אמיתי או לא, אבל כך או כך, אחלה ספר.
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו5את הספר הזה קראתי לפי דעתי בכיתה ג'. תסלחו לי אם אני לא זוכר כלום. האמת, תמיד רציתי לכתוב עליו ביקורת, אבל לא הייתי מודע שהספר נמצא באתר. כנראה תמיד כתבתי "האי של קנסקי" ולא "הממלכה של קנסקי". אני זוכר שבכיתה ד', נראה לי. (זאת אומרת, לפני משהו כמו חמש שנים) אמא שלי הביאה לי אותו מהספרייה בקיבוץ שלנו. אבל זאת הייתה תקופה שלא כל כך קראתי. רגע בעצם זה היה בכיתה ג'!! לפני כמעט -6- שנים!! בכל אופן, התחתלתי את זה, ואהבתי אבל משום מה לא התקדמתי. ויום אחד לא מצאתי את הספר. התברר שאמא שלי החזירה אותו, כי העא היה אצלי איזה חצי שנה. ואני זוכר שהייתי בטוח שאמא שלי נעלבה כי לא קראתי את הספר שהיא הביאה לי (נו, כל אחד מרגיש ככה לפעמים!!) . אבל כשדיברתי איתה על זה, היא אמרה לי שהספרנית של הספרייה בכלל המליצה על זה, ונרגעתי. אחרי יומיים לקחתי את הספר בחזרה, וגמרתי אותו די מהר. אני זוכר שקראתי אותו כל לילה לפני השינה, ושמאוד התלהבתי, כי זה היה הספר הכי ארוך שקראתי אז. וכשגמרתי אותו היןתי מלא גאווה. אני לא זואכר איך זה נגמר אבל אני זוכר שהייתי מאוד עצוב מהסוף. ו-זהו, איין לי עוד מה להוסיף. סליחה על החפירות!!
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו5פעם הייתה לי מורה, שכל אבל כל הזמן (ואני רצינית- כל הזמן) אמרה לנו שהספר הממלכה של קנסקי זה ספר מעולה ושכולנו חייבים לקרוא אותו (היא גם אמרה את זה על סוד הגן הנעלם, אגב) לא התייחסתי כי בכל זאת האישה בת 40+ ואני... בואו רק נגיד שאני קטנה ממנה ביותר מעשרים שנה. אחרי כמה זמן חברה שלי אמרה לי שהיא קראה את הספר ושהוא ממש טוב. בסדר, אז פה הדעה שלי על הספר קצת השתנתה. החלטתי שאני חייבת אבל חייבת לקרוא אותו. חשוב לציין שאחרי כמה זמן (לפני שקראתי את הספר) קצת התחרטתי כי הספר הזה הוא הכי לא הסגנון שלי וגם הכריכה מזעזעת אבל, היי! לא שופטים ספר על פי הכריכה וגם תמיד נחמד להיפתח לז'אנרים חדשים לא? טוב, בכל מקרה, התחלתי לקרוא את הספר וסיימתי אותו תוך יום- אולי בגלל שהוא יחסית קצר, אולי בגלל שהוא מעניין, אולי בגלל שניהם? לא יודעת. אבל קראתי אותו ביום. ואל תשאלו אותי למה (אני באמת לא יודעת למה) נתתי לאבא שלי לקרוא את זה אחריי ותנחשו מה? הוא אהב את זה! אז למה לעזאזל הספר מקבל 4 כוכבים? טוב טכנית מגיע לו 4 וחצי אבל הפעם (לא כמו פעמים אחרות) החלטתי לתת את הפחות יותר. רגע אז נחזור לעניין... למה הוא לא קיבל 5? טוב, זה קצת מסובך להסביר את זה אבל אני לא יודעת למה אני מורידה לספר נקודות בגלל דברים שטחיים לחלוטין ותאמינו או לא החלטתי לתת לספר 5 כוכבים רק אם הוא באמת ממש קרוב למושלם והספר הזה הוא... לא יודעת. טוב אז למה? 1) לא אהבתי את הכריכה בכלל, קנסקי נראה כאילו הוא איזה לא יודעת מה וגם הוא לא איך שדמיינתי אותו. 2) אני שונאת אבל ממש ממש ממש שונאת כשיש ציורים באמצע הספר ונחשו מה? בספר היו ציורים! אני חושבת שכשיש ציורים זה גם מרגיש לך כאילו אתה קורא ספר של ילדים קטנים וגם זה כאילו סוגר לך את שערי הדמיון (פילוסופי לא?) זה לא נותן לך לדמיין מה באמת קרה שם או מה באמת היה בתרשים כי זה ראה לך בדיוק איך זה נראה ו.... לא אוהבת. 3) ממש לא אהבתי את הסוף. למרות שהוא סוג של סוף פתוח שעליהם אני מתה אותו לא אהבתי (לא יודעת למה) אבל בספר יש גם המון צדדים טובים: 1) הוא הצליח למשוך אותי אליו ואני, בתור מישהי שממש לא אוהבת ספרים בסגנון הזה, אשכרה אהבתי אותו! (זה יותר נדיר מנדיר) 2) לספר יש עלילה זורמת שפשוט מספקת אותך כל פעם מחדש, אני ממש נהניתי מהעלילה, אני חושבת שהסופר קלע בול למה שצריך להיות. 3) הדמויות מסקרנות וכך גם העלילה, אי אפשר להפסיק לקרוא ולקרוא ולקרוא- עד שימאס! (לא, בעצם לא נמאס). אז תאמינו לי שאני באמת וברצינות לא אוהבת את סגנון הזה ואת זה אהבתי , אז בחיאת, תנו לספר צ'אנס ואתם תודו לי על זה אחר כך:) ממני, האלמונית הלימונית שלכם:)
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו3הכריכה נראתה לי מגניבה, ואני אוהבת כריכות מגניבות, וזו גם מסקרנת (ולצבים הקטנטנים שעל הקימונו של קנסקי יש משמעות כשקוראים את הספר). אני מאלה ששופטים את הספר על פי כריכתו. (גם). לפי הכריכה גם לא ניחשתי שזה ספר נוער, (שאני דווקא מחובבי הז'אנר), ומה הנושא. בכל מקרה, זממתי עליו כבר די הרבה זמן. זה ספר חמוד וקליל לקריאה. יש גם איורים שמעשירים את החוויה. והוא גם קצר, מה שעושה את זה הרבה יותר ישים. ההתחלה לא מאוד משכנעת (שני הורים שמאבדים את עבודתם ומחליטים לצאת לשיט סביב העולם. המממ.... אוקיי, נניח). וגם כל קטע ההפלגה עד שמייקל מגיע לממלכה של קנסקי, מתואר בצורה קצת מהירה מדי, או שטחית מדי. נוצר רושם כאילו המשפחה הפליגה הרבה ועגנה מעט. למה להפליג סביב העולם אם לא רואים בדרך גם את העולם? אז אולי אין לי נפש ספנית מספיק. או שזה בשביל להגיע לקטע החשוב יותר מהר. הקטע הטוב של הספר מתחיל כשמייקל מגיע לממלכה של קנסקי. הקצב האיטי שבו הדברים מתפתחים, התיאור של החיים הפשוטים, עשו לי טוב והחזירו אותי לאיזה מקום שליו שאיבדתי אי שם בסוף היסודי (ומצאתי מחדש רק בדרום אמריקה). כיף לפנטז על סדר יום שבו אתה עסוק בלספק את צרכיך הבסיסיים, האמיתיים (ולא בחתירה לקראת יעדים בלתי נראים ובלתי מושגים) אך לא מתוך סגפנות, אלא מתוך ההבנה שלא צריך יותר מזה, ושהאושר נמדד גם באיכות ובנחת שבהם עושים את הדברים, ולא רק בכמה יש לך או מה יש לך. אהבתי את גישתו של קנסקי לחיים. שלמרות שהיא לפעמים תמימה להחריד, היא גם כנה ואמיצה. אהבתי את ההליכה בדרכו שלו, למרות חוסר המקובלות שלה, את הכבוד שלו לאמת שלו, ואת המניעים שלו. לסיכום, מומלץ וחמוד.
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו2מכיל ספויילרים!!! הממלכה של קנסקי זה מין ספר פנטזיה אבל לא, כי הוא הגיוני מכל הבחינות, חוץ מהעובדה שהוא לא, כי, מה הסיכוי שמייקל יפגוש את קנסקי? ומה הסיכוי שההורים שלו באמת ימצאו אותו? מה הסיכוי שקנסקי יסכים לו להדליק מדורה? מה הסיכוי שהוא שהם יצליחו לברוח מהאנשים הרוצחים? (תיאור טוב, הרבה יותר מאשר ציידים). אני מאוד אוהבת את הספר הזה, אבל, לפני שקראתי אותו, ישבתי שעות במחשבה מאיפה השם קנסקי מוכר לי - אולי מאווטאר? - בסוף הסתבר שמהארי-פוטר, והדמות ששמה דומה הוא קינגסלי, הקוסם שהדרסלים רצו שיהיו השומר שלהם, במקום... לא זוכרת, טוב, זה לא קשור. בכל מקרה, מומלץ מאוד!
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו1ספר ילדים/נוער חביב הכתוב היטב על ילד שניקלע לאי בודד שיושבו היחיד הוא רופא יפני בן העיר נגסקי. הספר עורר בי רצון עז לקנות סירה ולתור בה את העולם. לדעתי, הספר מומלץ לילדים בני 11-12, היות וזהו גילו של הילד בסיפור. ספר חמוד מאוד.
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו1קראתי את הספר הזה ביסודי,ממש מזמן. לאמר את האמת לא התלהבתי כ"כ בהתחלה להתחיל את הספר, הכריכה שלו גם כן הורידה לי את ההתלהבות קצת כי היא נראתה לי קצת ילדותית. אבל פשוט נהנתי מכל רגע וכ"כ התפעלתי מהספר הזה כשסיימתי. סיפור מדהים מדהים מדהים! מומלץ:)
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו1קראתי את הספר במסגרת שיעורי ספרות בכיתה ו' בערך. אני חייבת להודות שבהתחלה לא התלהבתי בדיוק. אבל אז גילית כמה שהספר הזה מדהים,סוחף ומרגש. הסיפור של קנסקי כל כך הדהים אותי וכך גם החיבור בינו לבין מייקל. חובה קריאה, באמת שתאהבו אותו אני בטוחה.
הממלכה של קנסקימייקל מורפורגו1קראתי בעקבות המלצתה של רותם אבני. קנסקי מדבר אלינו הילדים בגובה העיניים ובשפה פשוטה נטולת מליצות מתאר את קורותיו של נער הנקלע לאי בודד. מומלץ לגדולים ולקטנים.