ביקורת ספרותית על אבא ארך הרגליים (מרכוס, 1983) מאת ג'ין ובסטר

---

ממש לא מזמן קראתי את ספרה של ג'יין וובסטר "אבא ארך רגליים" שיצא במהדורה מאוחרת יותר שנדפס ב-2006, אך מכיוון שיש קסם מיוחד גם בספרים שתורגמו לפני שנים, אני ממליצה גם שכדאי לקרוא אותם ולהתרשם מאופי הכתיבה.
אני מניחה שהתוכן דומה מאוד, ולכן אספר איך אני התרשמתי מהסיפור בכללותו:זהו ספר מקסים על נערה אסופית שאין לה מושג מה זו משפחה,היא גרה בבית יתומים ואחראית על קבוצת ילדים, ובזכות כישוריה הלימודיים, היא נבחרת ללמוד בקולג' ,כאשר כל צרכיה ימולאו ע"י מיטיב אנונימי, שאינה יכולה לדעת מיהו, אך עליה לכתוב לו מכתבי תודה לאורך כל שנות לימודיה. הנערה הנפעמת ,שראתה את צדודיתו הגבוהה מרחוק, מחליטה לכנות את הנדבן במכתביה - אבא ארך רגליים-כי הוא משפחתה היחידה, וזהו בעצם ספר המכתבים שלה לאדם שתומך בה. היא מספרת לו על לימודיה, חברותיה, ידידים שהכירה ברגשות כנים ואמיתיים, ומגלה במכתב האחרון הפתעה לא קטנה...ספר מרשים, שמנסה להעביר לנו מנקודת מבטה של נערה חסרת בית ומשפחה איך להשתלב בחברה ולהצליח למרות נקודת הפתיחה העלובה ממנה היא יוצאת,ולשנות את גורלה בזכות עזרה מאנשים נדיבים, אך יותר מכך בזכות עצמה.
מומלץ בחום, לא חשוב מאיזה תרגום או מהדורה.

» ביקורות נוספות של ליזה
» ביקורות נוספות על אבא ארך הרגליים (מרכוס, 1983)