הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בנובמבר, 2012
ע"י בריסאיס
ע"י בריסאיס
יצירת מופת? בעיניי,יצירת מופת חייבת להיות כתובה היטב, בעלת עומק,ומעל הכל - יצירת מופת חייבת להשפיע עלי, חייבת להעביר אותי תהליך כלשהו.
הכתיבה של דוסטוייבסקי נהדרת (במיוחד עיצוב הדמויות - מדהים מדהים מדהים), העומק מובן מאליו - אבל אני לא מרגישה שהספר השפיע עלי.
הביקורת האמיתית שלי היא כלפי ההכללה העיוורת הזו של יצירות מופת - קפקא, דוסטוייבסקי, גוגול - כל הפולחן הזה לא מוצא חן בעיני. ספר הוא מכלול של מילים, ואתה הוא שקורא אותו עכשיו - אתה ולא המבקר שהילל אותו. אם הדעה שלך עליו חיובית - מצויין. ואם שלילית - גם זה טוב. אתה צריך לקבוע לעצמך.
כמובן שיש את המתן כבוד לקלאסיקות - אם צרור הדפים הזה שרד אחרי מאה שנה הוא שווה משהו, בלי כל ספק.
מנגד - אף אחד בימינו לא היה מצפה ממני לשאוב הנאה משימוש במחשב בגודל חדר - והחטא ועונשו עוד מקדים אותו!
מה גם שיש לי את התחושה שהספר היה נקטל לו היה יוצא היום, בדורנו הציניקני. טבע האדם טוב במהותו, והנפש מייסרת את עצמה על חטאיה יותר משתוכל החברה לענות אי פעם?
השקפת עולם רומנטית שכזאת זוכה לבוז מצער בימינו.
ועוד משהו אחרון - יש לי את הספר, משמע, באמת נהינתי ממנו. קראתי את התרגום הישן יותר, אבל קניתי את החדש.
קראתי את התקציר מאחור וחשכו עיני -
אני מצטטת:..."אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון." (!) אם לא הבנתם מה מרגיז אותי כל כך, כנראה לא תבינו גם אחרי שאסביר, לכן לא אבזבז קיטור ואסיים את הביקורת הזו, שהתארכה הרבה מעבר לתכנוני המקורי.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Hope
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעניינת
נהנתי מאוד לקרוא את הביקורת ונהנתי גם מתגובתו של דוידי
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי את הביקורת וזה שהסכמתי עם דברייך הוסיף להנאתי ממנה.
|
|
|
דוידי
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
וידוי קצר
בגילך הייתי מעריץ של דוסטויבסקי, הערצתי את כתביו, גם את החטא ועונשו ובייחוד את "אדיוט".
מה הופך ספר לספר מופת איני יודע? אם כי אני בהחלט שואל את עצמי את השאלה הזאת. מה הופך ספר לספר טוב? הלוואי והייתי יודע. (מבטיח לכתוב כזה ברגע שאדע) אבל מה הופך ספר לכזה שמשנה את עולמך? לזה יש לי חלקיק של תשובה. ספר הוא מכתב שנשלח לאהוב לא ידוע, (זה בטוח ציטוט מעצמי או ממישהו אחר...) וזה בדיוק כמו אהבה. כשהמכתב נשלח לאדם הנכון ברגע הנכון, כשיש לך הרגשה שהספר הזה נכתב עליך, כשהסופר מתאר את בדיוק את מה שרצית לאמר, את מה שמוסתר עמוק בלב, אבל לא הצלחת לאמר, כשהסופר חושף ברכות את האמת הפנימית שלך במילים כה מדויקות ויפות, שאתה מבין שלעולם לא תצליח לכתוב כמוהן. אז פגשת ספר שמשנה את עולמך... אגב אינני חושב שדוסטויבסקי חושב שנפש האדם טובה מיסודה, הוא רק מתנגד לאידאל של ניטשה של שאדם הוא מעבר לטוב ורע, אדם נטול מוסריות, ועכבות, מעבר לטוב ורע. לטעמו האדם אינו יכול להחלץ מהמאבק הזה, הנחה שגם עליה כמובן אפשר לחלוק, וודאי בזמנים מודרנים כמו שלנו. בעניין מה שקראת מאחורה, נו גם את דוסטויבסקי רוצים למכור... סך הכל זה מוצר... מזל שלא קראו לו 50 גוונים של רצח או משהו כזה. והביקורת שלך יפהפיה, מעטים מסוגלים לכתוב כך כל דוסטויבסקי בגילך. |
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת חכמה ומעניינת
נעים לקרוא ביקורת כזו מפיה של נערה בת 16, מה גם שאני ממש מסכימה איתך. כל הכבוד.
|
|
|
יעל 93'
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
|
|
|
יעל 93'
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
הכללות ושבחים מקיר לקיר ללא ביסוס לא אהובים גם עליי.
עם-זאת, אני לא חושבת שהאשמה מוטלת על המבקרים, שעושים בסופו של דבר את עבודתם, אלא על הפרסומים השונים, לא רק בתחום הספרות. גורם נוסף שטרם ירדתי לשורשיו הוא חלחולה של תמצית יצירה כלשהי לתוך השפה - כשם שקרה לקפקא, למשל. מצד אחד, אין כל פסול במטבעות לשון, בייחוד לא באלו שמעניקים אשנב ראוי לדרישת היצירות המקוריות; דרישה שעשוייה לחזק או לנתץ את המיתוס שנבנה לפנים. מצד שני, המיתוס לעיתים מעורר יראה - הן מעיסוק בו והן מנתינת ביקורת עליו. חוות דעתך מצאה חן בעיני משום האומץ שיש בה. לדאבוני לא קראתי עדיין דבר מפרי עטו של דוסטוייבסקי, אולם אני מאמינה שיום יבוא.. :*) אגב, אני בהחלט מבינה מדוע הסוּפֶּרְלָטִיב הזה הפריע לך (אוי, הפרסום...). היה צריך להוסיף, אחרי המילים הקשות, "ואף-על-פי-כן" :*)
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
