הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 באוקטובר, 2012
ע"י נעמה 38
ע"י נעמה 38
איך שתסתכלו על זה, לא קל להיות אשה.קשה לנו לצמוח או לפרוש כנפיים, כאילו סגורה טבעת סביב צאוורינו.אנחנו נקלעות לעומס עשייה או לקולות שמרפים את ידינו וכולאים אותנו בכלובי זהב.
אלו מאיתנו שכן זכו לפרוש כנפיים יודעות שרוב הסיכויים שלא פרושה לנו שום רשת בטחון ורבים ישמחו למשוך אותנו חזרה למחוזות הישנים והכנועים.
אלו מספיק סיבות טובות לאמץ ספר חשוב זה ולצרוב לנו עמוק עמוק את המיומנות החשובה הזו שנקראת אסרטיביות.
בואו נודה החולשה העיקרית שלנו היא עיוותי חשיבה שתוקפים אותנו בעבודה, באמהות בזוגיות איפה לא? יש כאן פרקים שבשבילי הם אוצר בלום: הגמילה מהצורך באישור לאהבה- כיצד לשוחח עם עצמך כשאת בהצפה ריגשית וכיצד לקבל ולתת ביקורת.הספר מטיב לקרוא מחשבות שעוברות לכולנו בראש ומתרגם אותן באופן מבריק לאפיק חיובי.
לקינוח יש טכניקות כמו עירפול ויציאה ממשחקים מסוכנים כשאת חשה שפלשו לך לנשמה.
אני שמחה שהגעתי לספר הזה שנתן לי כלים פשוטים ומבריקים כיצד להמשיך לחדד ולהשחיז את הסגנון הנשי שלי- הכוח שלי והחולשות שלי, בקרוב אצלכן בנות.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיה אליה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
מודה ועוזב ירוחם -
את שובה אותי בביקורות ..ואת הספר הזה בפרט צריכה לאמץ .כלים תמיד אני לוקחת .
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
תודה לך אלי.
|
|
אלי
(לפני 13 שנים)
היסוד הדומיננטי
שבנשים שורשים עמוקים לו, די להתבונן במקרא, על מנת לעמוד על המטיבציה של האישה. הם גם מקור לתמורות ושינויים, אימו של משה ואחותו של משה, נוטלות פעולה יזומה כדי להצילו וכך גם בת פרעה המשמשת כחוליית קישור לצמיחתו של מנהיג. כך גם בנות צלפחד גורמות לשינוי חוקי הירושה. ועוד יש דוגמאות למכביר
תודה לך על ביקורת מעניינת הפותחת צוהר להרהור על טיבן של הנשים המיוחדות |
|
חני
(לפני 13 שנים)
מהחיים בלייף
תודה שהעלת דיון מרתק.אני חושבת שתמיד היינו החזקות
רק לקח שנים לעזר כנגדנו להפנים,להבין ואפילו לפרגן .. |
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
דולמוש- אשת חיל שכמותך
תבורכי, תענוג גדול לקרוא את דעתך בנושא
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
שין שין יקירתי, לדעתי אנחנו כבר לא אוכלוסיה מוחלשת
אנחנו בנקודה מספיק טובה שכדאי להפסיק להתבכיין( אלא אם כן הם נמסים מזה בסיטואציות מאוד מסוימות) ולהמשיך בעשייה.
|
|
חני
(לפני 13 שנים)
למה מאחורי הקלעים
אף פעם מאחורי ..אנחנו תמיד בפרונט הכוונה היא שתמיד אנחנו מתמרנות ,אנחנו מוציאות יש מאין,אנחנו גם לומדות גם עובדות גם מנהלות בית לתפארת ובו זמנית מנצחות על הכל ביחד.כך אני רואה אותנו אבל יש יוצאי מהכלל.
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים)
דולמוש היקרה, נשים הפכו לקומבינטוריות מחוסר ברירה
הצורך לפעול מאחורי הקלעים, מה שאת מכנה קומבינות, מאפיין אוכלוסיות מוחלשות וחסרות כוח ממשי בעולם האמיתי, כגון עבדים ונשים.
|
|
חני
(לפני 13 שנים)
שולחת
לך הרבה ברכות ,הצלחה ואהבה .אנחנו הנשים קומבנטוריות אז אין חוסר הצלחה בקומבינות שאנחנו מבשלות אנחנו פשוט משתכללות עם הנסיון..
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
כן, אולי אניעוד לא מכירה את כל התמונה
אני מכירה צדדים פחות נעימים מאלו אבל אני השלמתי איתם וכמו שנרדי מייעצת רק התחזקתי מהנפילות.
חוצמזה עדיף לפעמים לא להיות מודע לכל המחיר כדי לא להרתע מעשייה חשובה כזו. |
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
נעמה -הטבת להגדיר רק את חלק
ממכלול המחיר...
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
חמדת , בקשר למחיר הספר מתאר באופן שצמרר אותי משום שאני מכירה אותו היטב במציאות
כיצד לכאורה המחיר לא גורם לך לפשיטת רגל, אבל פתאום בן הזוג הופך טיפה מנוכר, פחות סבלני, קצת יותר סרקסטי. איזו חברה טובה תוקעת לך על הסכנה בהזנחת הילדים וכל מיני תופינים כאלה. החיצים "הלא נוראיים" האלה שמידי פעם כולנו חוטפות נדמה לי עושים את שלהם.
זה מזכיר לי את המושג תקרת זכוכית , כולם מואים לך כפיים עד נקודה מסוימת. |
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
דולמוש וחמדת תודה רבה מקרב לב על המילים החמות
תמיד נזדקק לאישורים , רק בדומה לחיבה לבורקסים ופסטות המינון הוא שכה קריטי פה:)
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
יעל הרבה מהמעשים שעשית יצרו את המציאות שלך
עשית ילדים? נכנסת לזוגיות? בחרת מקצוע? לזה אני קוראת לעצב לעצמי את המציאות. אם הייתי מסתפקת במה שקיבלתי מהבית הייתי יושבת בכלוב סופרת קורי עכביש.
תחושת קיפוח הנשים בשוק העבודה ובחלוקת המטלות בבית למשל מבוססת ומוכחת באופן מוצק. היום למזלינו התמונה לאט לאט משתנה. |
|
yaelhar
(לפני 13 שנים)
חמדת:
כל מה שאמרתי הוא שאנחנו ברוב המקרים מגיבים למציאות, לא יוצרים אותה. גם כשאנחנו משוכנעים שאנחנו יוצרים אותה. וגם בתקופת משבר אנחנו מגיבים למציאות שנוצרה - איש איש עם מה "שהביא מהבית".
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
יעל -אכן ישנה מציאות, אבל כאשר
יש בחיים שבר אישי אז תגובת האדם או אי תגובתו-מעצבים אותו ואת חייו בהמשך.
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים)
נעמה:
עבר זמן רב מאז קראתי ועסקתי בספר, לכן אתקשה להביא דוגמאות. לזכותה ייאמר שחלק מההגדרות היא הביאה לראשונה (כמו אסרטיביות המשומש לעייפה). אבל היא כותבת מתוך השקפת עולם המבוססת על הרגשת קיפוח. והתוצאה כמו בדרך כלל תזות המבוססות על קיפוח - שחור/לבן בלי שום גווני בינים, וגם התעלמות ממציאות שאינה תואמת את שלה. ולא, אני לא חושבת שאנחנו מעצבים את מציאותנו: לרוב אנחנו מגיבים למציאות, לא מעצבים אותה.
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
דולמוש -כל מילה בסלע .
|
|
חני
(לפני 13 שנים)
נעמה
את מספיק מבריקה,מחודדת ובעלת סגנון מבחינתי ואחרי שנושא זה סגור כתבת גם ביקורת נפלאה.בכל גיל תמיד אנחנו מבקשים אישורים גם כשאנחנו באוורסט של חיינו.
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים)
נעמה -בתקופתנו יותר קל לחיות
כנשים שרוצות לממש את עצמם אם כי לכל דבר יש מחיר .עד לפני מאה שנה לא היה שיווין הזדמנויות בהנגשה לרכישת השכלה ,לבעלות על רכוש ,לזכות הצבעה ועוד .כיום יש -אבל יש מחיר והוא אינו כה גרוע . בכל מקרה לדעתי אף בין אנוש ולא חשוב אם מדובר בגבר או אישה ובכל גיל שלא מחפשים וצריכים אישור להיות אהובים .השאלה היא כמה אובססיבי הצורך הזה ?
|
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים)
ברור שהיא מייצגת את השקפת החיים שלה ועומדת מאחוריה.
מעניין מה שאת אומרת, באיזה אופן הוא חד צדדי?
ובקשר למבחן המציאות, הרי המציאות תלויה הרבה בדרך שבה אנו מעצבות אותה לא? |
|
yaelhar
(לפני 13 שנים)
ואני לא אהבתי אותו כלל.
הוא כתוב בצורה חד צדדית, המרשמים שהוא נותן אינם עומדים במבחן המציאות ולדעת הכותבת יש רק אמת אחת. שלה.
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים)
אמן סלע:)
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים)
אמן סלע:)
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת