נתונים טכניים:
שם הספר: התינוקת
שם הסופר/ת: ג'יימס סיגל
סוגה: מתח
מאנגלית: ירון פריד
מספר עמודים: 404
הוצאה לאור: עם עובד
שנת הוצאה: 2007

סקירה:

לאתנחתא קלה, הפעם בחרתי לעצמי מהערימה ספר מתח, שעל פי הכריכה ניראה מבטיח.

הזוג ג'ואנה ופול בריידברט חשוכי ילדים נחתו בבוגטה שבקולומביה, במטרה לאמץ תינוקת מבית יתומים.

ג'ואנה-בת 37, מנהלת משאבי אנוש בחברת תרופות, חששנית וחסרת ניסיון באימהות ותינוקות.

פול-שמאי ביטוח, מתמחה בתורת המספרים ובחישובי ההסתברויות של סיכונים וסכנות.

שניהם יחדיו כבר לא צעירים, ולאחר מספר כישלונות בהבאת צאצאים לעולם, הם החליטו לפנות לאימוץ. לאחר מספר עורכי דין נפל הפור על עו"ד מיילס גולדשטיין....

ציטוט עמוד 18: "שמו היה מיילס גולדשטיין, ונראה היה שתחום המומחיות האמתי שלו הוא התלהבות. הוא שפע רגשנות מחממת לב, נראה כאילו אינו מתעייף לעולם, ומסור ללא גבול במקרה המסוים הזה, לאיחודן של שתי קבוצות סובלות ומקופחות. מצד אחד היו תינוקות שזקוקים לבתים, ומצד שני, זוגות שנזקקו לתינוקות. המשימה שלו הייתה להביא אושר לשני הצדדים. מעשה רקמה היה תלוי ישירות מעל שולחנו.
המציל ילד אחד כאילו הציל עולם ומלואו."

נחישות הדעת שלהם, מסרסרת מעיניהם את קבלת הפנים "המאיימת" בקולומביה. את פניהם מקבל נהג צמוד שמלווה אותם לבית המלון. לאחר מפגש בבית היתומים ותחקיר קצר של הגב' מריה קונסואלו (מנהלת בית היתומים), הם מקבלים לידיהם תינוקת מחייכת, בשמיכה ורודה וגוון עור בצבע זית. שניהם נרגשים ודומעים מהתרגשות מחבקים אליהם את התינוקת ג'ואל.

הכל מתנהל למישרין עד וכאשר ג'ואנה ופול מחליטים לטייל, ולהשאיר את ג'ואל התינוקת עם המטפלת גלינה שהוצמדה אליהם.

כשג'ואנה ופול שבים מהטיול לא נמצא זכר למטפלת והתינוקת. לאחר "מהומה על מאומה", המטפלת וג'ואל מופיעים לאחר טיולון, שבפיה של גלינה עילא... היא קפצה יחד עם התינוקת לבית המרקחת משום שלתינוקת יש חום. עוד לא הספיק הזוג להירגע מהמחשבה ש"כמעט איבדו" את התינוקת שלהם, ואז ג'ואנה בחושיה החדים "מטילה ספק"...היא מלינה בפני פול, שלתינוקת ג'ואל אין את אותו ריח.

מכאן והלאה מתחיל מסע חשדות נגד המטפלת גלינה, עד וכאשר הם פוגשים את כוחות המהפכה המזויינים של קולומביה... ומה נאמר להם אז?

ציטוט עמוד 80: "אתם אסירים פוליטיים של כוחות המהפכה המזויינים של קולומביה. קומפרנדה?"

מכאן ואילך ג'ואנה ופול מתחילים להתנהל מול חוטפיהם כל אחד בנפרד, והעלילה מתחילה להתפתח למסלולים שונים.

שניהם נאלצים להגיע למקומות שלא חלמו עליהם, עוברים על החוק ועדים למקרים הזויים ואיומים.

ככל שהעלילה מתקדמת מתווספות דמויות נוספות, ובד בבד פול מתנער מאמינותו האלוהית, במיוחד לאחר שאמו נפטרה מסרטן. אני מדגישה שפול נמשך לקריירה שתכליתה למנוע סיכונים – "ביטוח".

ציטוט עמוד 156: "ובשפת שמאי הביטוח: לצמצם אפשרות של אירועים בלתי רצויים". במקרה של פול וג'ואנה הציטוט הזה נותר תיאורטי בלבד, שהרי שום דבר לא מכין אותם למה שקרה להם.

באמצע הספר הסיפור מסתעף לשני שבילים נפרדים: ג'ואנה ופול ונקראים כשני סיפורי מתח בתוך ספר אחד.

ג'יימס סיגל לרוב יודע לעצור את נשמת הקורא, בכתיבה ייחודית ובאופן הגשת העלילה. למרות זאת, היו גם קטעים קצת יותר איטיים ומעט לא הגיוניים, אבל לא נורא... אלה בדיוק הקטעים שלוקחים נשימה עמוקה כדי להמשיך לרוץ הלאה...

כמו בכל ספר מתח ובמיוחד כשמדובר בקולומביה, מדינה עם מספר לא קטן של סוחרי סמים ולוחמי גרילה, גם כאן יש את הנוף של "המעשים הלא כשרים" בלשון המעטה...

הסיפור מורכב מפרקים קצרים, מהודק היטב, עם הומור שנון שנותנים קצב ותורמים לזרימת הקריאה.

קשה להניח את הספר מהיד, ולכן לחובבי סוגת המתח צפוי מסע מרתק בשבילים שהתהלכו בהם ג'ואנה ופול.

קוראים, נהנים וממשיכים הלאה.

מומלץ.

לי יניני

את ג'יימס סיגל הכרתי בספרו "שקרים". ספר מתח מעולה, שזכה לחמישה כוכבים נוצצים מבלי להתאמץ.

לגבי הספר הנוכחי התלבטתי קצת. הוא אולי מצויין לגבי הסוגה, אבל אני שופטת את ספרי המתח מחוץ לסוגה, מפני שבעיני ספר הוא ספר ויש לשפוט אותו באופן אובייקטיבי לחלוטין. סיגל הוא בחור מוכשר, אבל כמו שהמורה בכיתה ג' הייתה אומרת: ממך, ג'יימס, הייתי מצפה להרבה יותר.

פול וג'ואנה היו חשוכי ילדים במשך כמה שנים קשות של טיפולי פוריות, מוקפים בזוגות מאושרים שכניסה להריון לא היוותה בשבילם פרוייקט שהוא משאת נפש בלתי ממומשת. מכיוון שהם יודעים שלתינוק סיני או ממזרח אירופה יש להמתין תקופה ממושכת, הם בוחרים לאמץ תינוק מקולומביה, שבה התור קצר יותר.

הם מגיעים למדינה שסועת המלחמות, הטרור והשחיתות, מקבלים את התינוקת המתוקה שלהם ומתאהבים בה מיד. יום אחר כך הם יוצאים לשעה קצרה ומשאירים עם התינוקת מטפלת מקומית. כשהם חוזרים, הם מבחינים כי משהו מוזר וכי התינוקת איננה זו שאימצו.

מכאן ואילך, הם נקלעים לסיוט נורא בנוסח קולומביה, שבו מעורבים סמים, טרור, חטיפות, ומה לא.
הספר מרתק לכל אורכו, אבל סיגל לא ממש מצליח לגרום לנו הפתעות, מפני שלמודי הפתעות אנחנו והטוויסטים צפויים למדי.

אינני יודעת הרבה על קולומביה, ולכן גם אם חיפף הסופר בפרטים, אין לי שום דרך לדעת זאת. לעומת זאת, אני יודעת לא מעט על חרדים, ולכן התפלאתי על התיאורים המרושלים שמתאר סיגל דתיים וחרדים, עם שגיאות צורמות. בתור סופר ועיתונאי ניו יורקי, מקורות המידע שלו מאפשרים לו לדעת שיהודים חרדים אינם חובשים כובעי פרווה ביום חול, שטריימל, בלעז, שנשים דתיות צעירות אינן חובשות פאות שנראות כמו קסדה, בהתחשב באלפי השקלים שעולה פאה, ושבדרך כלל היא יפה בהרבה מהשיער הטבעי, וכי בשבעה של אשכנזים דתיים אין מגישים כיבוד כמו בסעודת אשכבה של נוצרים, או להבדיל אלף אלפי הבדלות בשבעה של יוצאי עדות המזרח. בקיצור, חיפופים לא מעטים ומתמיהים משהו, מפני ששמו של סיגל מרמז כי גם הוא נצר לעם היהודי.
בעיון קצר בוויקיפדיה מתברר ששמות שני בניו הם סנדר וזאקארי (זכריה). רמז נוסף לכך, שהיה לו ממי לבקש עזרה בפרטים.

פול וג'ואנה, זוג אמריקאים, לא מצליחים להביא ילד לעולם.
לאחר שנים של טיפולי הפריה מייסרים,
הם פונים לסוכנות אימוץ פרטית ונשלחים לקולומביה – מדינה שסועת מלחמות פנימיות.
בקולומביה, הם מקבלים את התינוקת שלהם, מתאהבים בה מיד ונותנים לה את השם : ג`ואל.
וכשהכול נראה מושלם, העניינים מתחילים להסתבך,
כחלק מהליך האימוץ, דאגו להם גם לנהג צמוד ולמטפלת שתסייע להם בימים הראשונים
לאימוץ.
פול וג'ואנה משאירים את התינוקת עם המטפלת ויוצאים לטייל, כשהם חוזרים,
ג'ואנה מבחינה שמשהו מוזר קרה לתינוקת, היא מרגישה שזו לא התינוקת שלה,
שהיא השאירה עם המטפלת לפני זמן קצר...
היא לגמרי בטוחה שהחליפו לה את התינוקת ומכאן מתחיל סיפור מתח שיש בו חטיפות, סמים,
לוחמי גרילה קולומביאנים, מכות ורציחות....
למרות שזה לא סגנון הספרים שאני נוהגת לקרוא, הספר בהחלט ריתק אותי
ולכן הוא מומלץ בחום.

ג'יימס סיגל, כתב מותחן קצבי ומרתק, כזה שלא נותן לך אפשרות להניח אותו (ואכן, סיימתי את קריאת הספר ב-2:30 בלילה אחרי לא יותר משלושה ימים), מלא בציניות (למרות שאני לא אוהב באופן כללי, הכתיבה של ג'יימס גרמה לי לחייך) ומלמד אותך שישנם כאלה הנראים לך בהתחלה כרוצים בטובתך בעצם רוצים ברעתך.

מומלץ לאוהבי ז'אנר המתח.

נמשכתי אל הספר בגלל הכריכה והשם.ספר מתח חביב,אפשר היה לפתח אותו יותר מכל מיניי היבטים.אבל סך הכל מעביר את הזמן בכייף

הספר מתחיל קצת איטי ואז תופס קצב ורץ עד סוף פרווה למדי. כשהתחלתי לקרוא ציפיתי לספר אחר לגמרי, משו יותר אהמ ריגשי\אנושי\משפחתי... אמנם יש רגעים כאלה בספר אך ככלל הוא ספר מתח-פעולה. לסיכום- ספר טוב אך לא מעולה.

מה קורה לספרי המתח?? אולי אני נתקל בספרים הלא נכונים?
אסביר את כוונתי.
אני שופט ספרי מתח לפי הקריטריונים הבאים:

1. אמינות העלילה: אוקיי אני מודע לעובדה שעלילות ספרי מתח לא אמינות בדרך כלל, והן גם לא חייבות להיות כאלה. הרי ככל שהעלילה פחות ריאלית,ככה עולה המתח והאדרנאלין.
אך בכל זאת אמינות מינימלית מתבקשת, ואותה לא מצאתי ב "התינוקת", בחלקים מהספר היה נדמה לי שאני קורא תסריט של איזה סרט של גיימס בונד או עלילות אינדיאנה גונס...

2. תפניות ומתח בעלילה: במישור הזה הספר מצליח להפתיע עם תפניות יפות ושומר על רמת מתח מסוימת, אם כי יש גורם אחר שפוגע מאוד בהנאה ממתח זה וזהו שנינות הכתיבה, קריטריון 3

3. שנינות הכתיבה: ספר (מתח) שנון הוא ספר שבו הסופר נותן כבוד לאינטלגנציה של הקורא ומאפשר לו להיות חלק אקטיבי וחושב בקריאה שיכול להסיק מסקנות בכוחות עצמו. ב"התינוקת" גיימס סיגל יוצר משפטים שלמים מאוד מיותרים שהן כמעט בבחינת עילבון לאינטלגנציה. דוגמא ברוח הספר:
שפתו התחתונה רעדה, אגלי זיעה נטפו ממצחו.
הוא פחד.(בחייאת רבק? חשבתי שהוא דווקא שמח :-)).

4.אספקטים של העשרה: מספר מתח טוב אני מצפה שיהיה עשיר (או לפחות סביר) באינפורמציה: מתחום המשפט, הטכנולוגיה/מחשבים, קרימונולוגיה וכדומה. אינפורמציה שתהיה רלוונטית לעלילה ותסביר מניעים/אירועים שונים בה. ב "התינוקת" זה די חסר לטעמי והאינפורמציה המועברת היא ברמה חובבנית ולא מוסיפה כל חדש חוץ ממקרים בודדים. במקומה אנו נתקלים בחשיבה סטריאוטיפית מובהקת של הסופר.

5. המישור הדרמטי: אוקיי קריטריון זה הוא לא חובה כיוון שרוב ספרי המתח מתרכזים ביצירת מתח וסיחרור חושים ומזניחים את המימד הדרמטי. אך ב "התינוקת" אני אתייחס למימד זה כיוון שעל גב הספר כתוב "הספר טעון עוצמה רגשית...". אז לא, צר לי לאכזב, הוא לא טעון, הוא אומנם די מותח לפעמים, אך ישנו פיספוס גדול של דרמה בספר כי הסופר מתייחס די בדלות להיבטים פסיכולוגיים שיכלו ליצור דרמה כזאת.

בקיצור: אם אתם מחפשים קצת יותר ממתח, לא להתקרב.

התינוקת/ג'יימס סיגל
Detour/James Siegal
מאנגלית: ירון פריד.
הוצאה: עם עובד, 2007.
404 עמ'.


אימוץ ילד לא אמור להיות גרוע, נכון?

פול וג'ואנה בריידברט לא מצליחים להביא ילד לעולם, גם לאחר טיפולי הפרייה.

פול הוא שמאי של חברת ביטוח מובילה, "הוא יכול לפרשן ולנתח את שיעורי הסיכון בכל סוגי הפעילות היומיומיות, ולדקלם מילה במילה את אחוזי התאונות והתמותה." (עמ' 12).

ג'ואנה עובדת כמנהלת משאבי אנוש בחברת תרופות.

הם פונים לעורך הדין מיילס גולדשטיין, אשר התמחה באמריקה הלטינית. "מצד אחד היו תינוקות שזקוקים לבתים, ומצד שני, זוגות שנזקקו לתינוקות." (עמ' 18).

בוגוטה, קולומביה, בבית היתומים סנטה רג'ינה הם מקבלים תינוקת וקוראים לה בשם ג'ואל.
הנהג שלהם, פבלו, הגיע עם אישה מקומית בשם גלינה, וניידע אותם שהיא המטפלת שלהם.

כאשר גלינה חוזרת, ג'ואנה מגלה על פי ריח התינוקת שזאת לא ג'ואל, אלא תינוקת אחרת.

מכאן ואילך בספר, יש מס' דמויות אשר טמונים בחייהם סודות אפלים ופול וג'ואנה נשאבים למערבולת מסוכנת, כאשר חייהם נמצאים בסכנה.

הפרקים הם קצרים, המתרגם עשה עבודה נהדרת.

תכינו את עצמכם לטוויסטים כי יש בספר הרבה תהפוכות; דברים לא צפויים.

מחכה לי על המדף הספר "שקרים" של הסופר.

אם חיפשתם ספר מתח, זה הספר!

הספר מומלץ מאוד!

שבת בצהריים אצל חברה כולם ישנים ואני גמרתי את הספר שלי. חיפשתי ספר אצל חברה שלי בבית ומצאתי את "התינוקת" אמרתי מקסימום אני אתחיל ולא אסיים אבל אני אשאיר אותו אצלה בבית. אבל מהרגע שהתחלתי אותו היה לי ממש קשה לעזוב אותו. ספר מתח מעולה שבו כל דמות יכולה לשנות פתאום את פנייה ולהפוך מטובה לרעה ומרעה לטובה. תיהנו :-)