ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 באוקטובר, 2012
ע"י איתי 81
ע"י איתי 81
ספר טיפוסי של טום קלנסי, אך היו לו יותר טובים. העלילה דווקא מעניינת ובעלת פוטנציאל גבוה. האפיפיור פאולוס השני שולח איום לראשי המשטר הקומוניסטי שהוא יתפטר ויחזור לפולין. הרוסים כמובן לא מרוצים מזה ומתארגנת מזימה להתנקש ב"כומר הפולני" שגורם להם כאב ראש. העלילה מתוארת ע"י מספר רב של דמויות, רוסיות ואמריקאיות.
הספר ברובו מעניין, ועורר בי המון סקרנות להיסטוריה של שנות השמונים. אם זאת יש החמצה גדולה בקו העלילה הראשית, בלי להכנס לפרטים וספוילרים, היא די צפוייה ולא כל כך מעניינת.
הקטעים הטובים הספר הם של ה"ארנב האדום" , קצין זוטר בק.ג.ב. שמקבל נקיפות מצפון שנודע לו על המזימה להרוג את האפיפיור. יותר מהדמות והאירועים , זה האווירה והתיאורים של ברית המועצות בתחילת שנות השמונים. שהקראתי קצת לאשתי (עולה ישנה מרוסיה) היא דווקא הזדהתה לא מעט ואמרה לי שהסופר די מדייק.
כמו כן קטעים שכיפים לקריאה הם של ראש הק.ג.ב. אדרופוב (דמות אמיתית) שמצטייר ככוכב עולה בפוליטבורו - ההנהגה הרוסית. הסופר לקח לעצמו חופש ספרותי לעשות את אנדרופוב כמנהיג ציני שלא האמין בכלל בקומוניזם, פשוט התנהג כמצופה ממנו. אם זאת הוא רצה לעלות להנהגה כדי לעשות רפורמות שיחזקו את ברית המועצות מהנפילה שהיא הייתה שרוייה בה בשנות השמונים ולא בחל בשום אמצעי לכך.
חולשה גדולה של הספר זה הפרקים של ראיין - הגיבור הקלאסי של טום קלנסי. ג'ק ראיין מצטייר שכל דבר מצליח לו. חייל מצטיין , אנאליסט מצטיין בסי.אי.אי, איש שטח נהדר, בעל ואב לדוגמא, ואפילו משקיע חכם שבתקופה קצרה עשה הון. גיבור ראשי צריך להיות קצת יותר מורכב. אבל הוא ( הפרקים שלו) פשוט עולה על העצבים, חוזר על עצמו, ולא מעניין במיוחד.
עוד יותר מעצבן זה האובססיה של הסופר לקפיטליזם טהור בצורה הכי גסה שלו . הסופר (דרך ראיין) מעלל את בנקי ההשקעות מריל לינץ וליימנס ברודרס - אלו שהיו בעלי חלק לא קטן מהמשבר של 2008
גם פרסומת סמייה של סטארבאקס עולה על העצבים
דרך אגב קצת היסטוריה: האפיפיור יוחנן פאלוס השני היה מהמובילים הרוחניים של התנועה הסולידרית בפולין שהבריחה את השלטון הקומוניסטי והייתה חלק חשוב מנפילת הגוש הסובייטי במזרח אירופה. האפיפיור במציאות אכן נורה וכמעט מת, ע"י מתנקש טורקי בתחילת שנות ה80 , אך קיימות השארות שברית המועצות הייתה מאחורי המתנקש. אנדרופוב, ראש הק.ג.ב עמד לתקופה קצרה בראש הפוליטבורו אך מת ממחלת כבד . הוא באמת ניסה להוביל רפורמות בברית המועצות , רק שלא כמו גורבצ'ו , הוא לא רצה לפרק את החבילה, אלה לחזק את ברית המועצות כאמפריה
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
