• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

מאת הארי ניקאנן

הביקורת של נתי ק.

תמונה של נתי ק.
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

מאת הארי ניקאנן

הביקורת של נתי ק.

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של נתי ק.
הוצאה לאור:סלע ספרים
שנת הוצאה:2012
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/8
ביקורות על הלילות הנוראים
הבאה
רונדו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“יהודים-פינים, ערבים, ישראלים, טרוריסטים, סוחרי סמים, המוסד, אל-קעידה, המשטרה הפינית, ארגוני ביון סקנ”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•2 דקות קריאה

"הגישה של אדם כלפי מדינת ישראל הייתה עניין רגיש אחר: האם כל הפעולות של מדינת ישראל מקובלות, רק מכיוון שהן מבוצעות על ידי ישראל ופוליטיקאים שלה, המנהיגים והחיילים? ברור שלא כל היהודים הסכימו עם הפוליטיקה בשטחים כבושים, אבל מצד שני רבים מאיתנו, כמו טביה החולב ומשאו, מאזנים בין המסורת לפטריוטיות. מצד אחד... ממצד שני..." עמ' 216
זהו בעיניי אחד ממשפטי המפתח של הספר. הציטוט הוא מפי ארי קפקא, שוטר פיני יהודי, שאחראי על חקירת שרשרת רציחות בהלסנקי השלווה. שתי הגופות הראשונות של זרים הושחתו באלימות ומשם ערמת הגופות הולכת ונערמת. בין ראש השנה ליום הכיפורים, מנסה ארי להיות אך ורק שוטר פיני שחוקר את הרציחות, אך הלחץ ממשפחתו ומהקהילה היהודית שחשה בסכנה לאור אותן הרציחות לא מקלה עליו. בהיותו אחד משוטרים הבודדים בפינלנד ממוצע יהודי, הוא חש צורך להוכיח את עצמו, את נאמנותו, שכן יש כאלה שמרימים גבה כאשר יהודי חוקר רצח של ערבים.
משטרה חשאית פינית, מוסד, שגרירות ישראל, בית הכנסת, מכוניות תופת, שחקנית יפה וחברי ילדות שהופכים לאויבים יוצרים עלילה סבוכה ומעניינת. חלקי הפאזל שלכאורה מסתדרים, מתערבבים שוב בפרק הבא ואי אפשר כמעט עד הסוף לדעת בוודאות מי נגד מי.
הארי ניקאנן הוא סופר מתח פיני, לא יהודי. הוא כתב סדרה של ארבעה ספרים על ארי קפקא והספר הזה הוא הראשון בסדרה. הספר כתוב בגוף ראשון וזכה בפרסים רבים בפינלנד.
כמו שאמרתי לא פעם, בעיניי אחד הערכים המוספים של ספר הוא לחשוף פיסת מידע ולו הזעיר ביותר שלא היה ברשותי, לגרות את סקרנותי. במקרה הזה, הספר סיפק את הסחורה. לא היה לי מושג בכלל שקיימת קהילה יהודית בפינלנד. האמת היא שהמושג "סאונה פינית" מסכם את רוב הידע שלי על פינלנד בכלל ועל היהודים שם בפרט. אמנם, בעיניי, היה די ברור שהכותב איננו יהודי, אך נראה כי הוא עשה תחקיר במעמיק בנושא. היה מעניין להיחשף לחיי הקהילה וגם ללבטיו של שוטר ששרוי במחלוקת קשה בינו לבין עצמו לגבי זהותו.עצם זה שהסופר איננו יהודי, עושה זאת למעניין יותר. סוג של מראה, איך אנחנו נראים בעיניי אחרים.
הערה קטנה לאלה שהתקשו עם השמות השבדיים בספריו של לרסון או עם השמות הנורבגיים של נסבו, תתכוננו לשבירת שיניים אמיתית. אמנם בגלל העלילה יש שפע של קליין, וייס, קפלן וכו', אך לא חסרים גם סילנפאא, לינונלאולו ומרימיאהקאטו. לא פלא שהם חייבים סאונה...
למי שרוצה לדעת יותר, מצ"ב רעיון עם הארי ניקאנן מ- "The Times of Israel" (מי ידע שקיים כזה דבר?) שכותרתו: Finland’s Jewish answer to ‘The Girl With the Dragon Tattoo’'http://www.timesofisrael.com/finlands-jewish-answer-to-the-girl-with-the-dragon-tattoo/

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של גדפ
גדפ
תמונה של קוראת הכל
קוראת הכל
תמונה של חלפה עם הרוח
חלפה עם הרוח
תמונה של בלו-בלו
בלו-בלו
תמונה של חני
חני
תמונה של יעל
יעל
תמונה של מיכל
מיכל
17קוראים|גיל ממוצע61|82%נשים

על המבקרת

תמונה של נתי ק.

נתי ק.

ותיקה
חברה מזה 19 שנים
301 ביקורות•15 נבחרות•5,292 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
ותיקה
חברה באתר מזה 19 שנים
ביקורות301
ביקורות נבחרות15
לייקים שקיבלה5,292
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת115ספרות מקורית80מתח ריגול והרפתקאות30

דיון על הביקורת

15 תגובות
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

תודה, קוראת הכל

קוראת הכל
קוראת הכל•לפני 13 שנים

ביקורת מצוינת ומסקרנת

נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

זה שבעינייך יש בעיה עם הסוף, לא אומר שיש בעיה!

הסוף לחלוטין מתקבל על הדעת בעיניי, אבל אי אפשר לשכנע אותך, נכון?
חלפה עם הרוח
חלפה עם הרוח•לפני 13 שנים

הבעיה היא הסוף. בגלל שהוא רצה לכתוב ספרי המשך, כנראה שלא היה יכול לכתוב סוף אחר.

אם הוא היה מסיים את הספר אחרת, אני מניחה שלא היו קונים את הספר הבא שלו... בכל זאת אירופה, מוסלמים וכו' מה שכן, אהבתי את תיאור עבודת המשטרה. לא יודעת איך עובדת המערכת בפינלנד באמת, אבל התיאורים נראו לי ממש אמינים. אפור, נו...
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

תודה שין שין:-)

שין שין
שין שין•לפני 13 שנים

נשמע ממש מעניין ומיוחד.

תודה על הביקורת המסקרנת.
אפרתי
אפרתי•לפני 13 שנים

מבחינת מקומות יש לי רק שניים: טורקו ונאנטלי

את רואה שקלטתי? מבחינת שמות? או שהם מסתיימים ב- נן, או בקמץ ה' כולם דומים זה לזה ושונים לחלוטין משמות אירופים מוכרים. אפילו מריה זה מ' בסגול. ויוסי, וו שרוקה. בינתיים קראתי על פינלנד בוויקיפדיה. ככה לומדים.
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

תודה אפרתי, השמות הפיניים אכן קשים, אך הבעיה היא

בעיקר שמות המקומות פחות של אנשים
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

יעל, גם אני לא מתה על איזכורי ישראל, אבל כאן

זה בהחלט מעניין, בעיקקר בגלל היהדות של החוקר הראשי
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

תודה חמדת, לצחוק זה טוב!

נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

תודה טוביה. קצת הגזמתי עם הבורות שלי:-)

ידעתי על יהדות פינלנד בזמן המלחמה, אך לא ידעתי על חיי הקהילה ושהיא בהחלט תוססת ולא קטנה.
אפרתי
אפרתי•לפני 13 שנים

ביקורת מסקרנת

נתי, כרגע אני קוראת ספר מתח פיני אחר: ירח קפוא, שדעתי עליו עדיין חלוקה עם עצמי... מכיוון שאני בונה את הביקורת בראשי תוך כדי קריאה (מין סטייה נוראית שגרמה לי סימניה) אחד המשפטים שניסחתי בראשי היה אודות השמות הפיניים... באמת זוועה. ולי אין קליין, וייס ופרנקל, אלא רק אוסף נוראי של שמות איומים שישלחו אותי לרופא שיניים. התגעגעתי ללרסון, באמת...
yaelhar
yaelhar•לפני 13 שנים

איזו ביקורת מקסימה!

למרות שאישית אני פשוט שונאת למצוא את ישראל מאוזכרת בספרים עלילתיים. לצערי זה לרוב בהקשר של צבא-מלחמות-נשק-מוסד ואני תמיד מתכווצת לי כשאני קוראת את זה.
חמדת
חמדת•לפני 13 שנים

פסיפולורה -גרמת לי לצחוק .

tuvia
tuvia•לפני 13 שנים

פסיפלורה היקרה

ודאי שיש קהילה יהודית בפינלנד. הפינים סרבו להסגיר אותם בידי הנאצים למרות שהיטלר לחץ עליהם. בזמן מלחמת פינחס- ברה״מ שירתו יהודים רבים בצבא הפיני, וכמה מהם אפילו בדרגות גבוהות למדי. כמו בכל מקום בעולם גם הישראלים הגיעו לשם ויש שם כמה מאות וקהילה די תוססת. חג שמח לך ולמשפחתך. טוביה
15 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נתי ק.

בית קיץ עם בריכה

בית קיץ עם בריכה

הרמן קוך

אני אוהבת את הספרים של הרמן קוך. הוא קצת מזכיר לי את הספרים של מאיה ערד. נראה ששניהם מצד אחד שונאים את הגיבורים הראשיים ומצד שני גורמים לקורא למצוא איזה שביב של הזדהות עם אותה הדמות ששרויה בדרך כלל בדילמה עמוקה.
קראתי את כל ספריו של קוך למעט "אודסה סטאר" וקראתי אותם לחלוטין לא לפי הסדר הכרונולוגי בה הספרים יצאו לאור, אך אני חייבת להגיד שבתחילת הספר התבלבלתי מעט בין ד"ר שלוסר לבין סטנלי פורבס מ"סרט עם סופייה" אולי בגלל ששניהם הולנדים בגיל העמידה, מיזונטרופים, שוביניסטים ונרקיסיסטים הנפוחים בעצמם עד לעין סוף או אולי בגלל החיבה של קוך לשם סטנלי, כי גם ב"בית קיץ עם בריכה" יש דמות בשם סטנלי.
אחרי קריאת הספר הזה, בעיקר היה לי חשק להתקלח. בדרך כלל אני אוהבת את הספרים של קוך כי הם נותנים לי כאישה סוג של הצצה למחשבותיו של גבר ממוצע, הייתי רוצה לחשוב שהגברים של קוך הם לא גברים ממוצעים, אבל קשה לדעת אם גברים ממוצעים מעמידים פנים טוב כמו ד"ר שלוסר... הדמויות הנשיות לא מעניינות את קוך, הן שם רק כתפאורה לדילמות העמוקות של גברים הולנדיים ממוצעים בגיל העמידה (או לא רק הולנדיים, מאיפה לי לדעת) כאשר ברוב הבעיות שלהם הם היו רוצים להאשים את הנשים: המנדנדות מדי, מכוערות מדי, פתייניות מדי, שמנות מדי, צעירות מדי או מבוגרות מדי, הגבר הממוצע של הרמן קוך כל כך נמשך לנשים, אך כל כך מתעב אותן שזה די חולני.
הדילמה הפעם היא קשה במיוחד - מה אתה כהורה תעשה כדי לנקום פגיעה בילד שלך (לא להגן על הילד שלך, אלא נקום) והאם בדרך תרמוס כמה אנשים חפים מפשע. הספר מרתק כמו מותחן פסיכולוגי, הדילמות קשות והדמויות בלתי נסבלות.
קוך עדיין מוכשר מאוד, אבל מבחינתי לספר הזה אני נותנת 4 ולא 5 כוכבים ולו רק בגלל כמויות המים שאבזבז כשי לשטוף את הספר הזה מעצמי.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נתי ק.
תאומות הקרח

תאומות הקרח

ס"ק טרמיין

סיימתי אתמול את קריאת הספר ומאז הוא טורד את מנוחתי ולא מאפשר לי לחשוב על שום דבר אחר. כשלקחתי אותו מחברה חובבת ספרי המתח הייתי בטוחה שהוא כזה, אך מתברר שזה מותחן פסיכולוגי וכאלה לא ממש קראתי עד כה. אין כאן ג'ק ריצ'ר עם RPG שקופץ ממטוס ומחסל את הרעים, אין כאן את הארי הולה השיכור שנכנס לראשו של רוצח סדרתי פסיכוטי ואפילו לא בלש כריזמנטי ושרמנטי כמו פנדורין, אלא רק זוג הורים מרוסקים מטרגדיה איומה בה איבדו את האחת מבנותיהם.

ברגע אחד התהפכו חייהם של שרה האנגליה ואנגוס (גאס) הסקוטי, זוג מופתי ממעמד ביניים שעוסק במקצועות חופשיים, גר בדירה אופנתית באזור הנכון של לונדון ומגדל שתי תאומות זהות לחלוטין בנות שש וכלב. באותו הרגע, ברגע האסון, כאשר תאומה אחת נופלת אל מותה בבית הסבים במהלך חופשה ההורים לא נוכחים ולאחר אותו הרגע החיים של המשפחה הופכים לבלתי נסבלים ממש.
המשפחה לא מצליחה להתאושש, האם והאב מתאבלים כל אחד בדרכו ונוטרים טינה האחד לשנייה על אף שלמען הילדה השורדת שלהם הם מנסים להציג חזית של נורמליות מעושה. כדי לברוח מהכל ולפתוח דף חדש הם מחליטים לעבור לסקוטלנד, לאי פרטי שסבתו של גאס הורישה לו ולשפץ את ביתו של שומר המגדלור שם.
עם כל הכאב של ההורים, אותו המח מצליח לתפוס, את הכאב של התאומה ששרדה יכול להבין כנראה רק תאום אחר. הילדה איבדה חלק ממנה, חלק מזהותה ומנפשה ועם זה המשפחה מתקשה להתמודד עוד יותר מהאובדן של התאומה הראשונה.
במהלך השהות באי מצליחים ההורים לתלוש את כל המסכות האחד של השנייה ולחשוף את האמת שלא בטוח שיוכלו להתגבר עליה.

הספר הזה מותח, קשה וטורד מנוחה ורק התיאורים המדהימים של האיים ההיברדיים מצליחים להפיג מעט את המועקה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נתי ק.
ריסט

ריסט

דני גרינברג

שאפו לדני גרינברג! את שני הספרים הראשונים שלו חיבבתי אבל לא יותר מזה ובשלישי רואים שעקומת הלמידה שלו כנראה אקספוננציאלית. הספר זורם, מותח עם רומנטיקה על אש קטנה. קצת דניאל סילבה פוגש את ג'ק ריצ'ר פוגש את פרופ' ערן סגל (הגיבור הראשי, ירון תדהר התלבש לי בול על סגל וראיתי את דמותו לאורך כל הספר).

כאמור, הספר הוא לאוהבי ספרי מתח, אינטריגות פוליטיות, אירגוני ביון וביטחון. סיימתי אותו תוך שתי נסיעות ברכבת בשבוע האחרון ובשבילי זה קצב מסחרר.

אז מה היה לנו שם? במספר מוקדם שונים בישראל, בקרב אוכלוסיות שונות בתכלית, מתים אנשים מסיבה מסתורית. ירון תדהר, חוקר לשעבר במכון הביולוגי נקרא על ידי ראש המלמ"ב לעמוד בראש צוות החקירה למורת רוחה של מנהלת המכון, קולגה של ירון מימיו כחוקר. עוד בצוות סטודנט למדעי המחשב עם יכולות סופר-על בכל ענייני הסייבר, סוכן שטח אמיץ, אך עם בעיות משלו וכמובן על הכל מנצח ראש המלמ"ב שלו כניסה חופשית למשרד ראש הממשה, שר הביטחון, ראש השב"כ וכו'. יש גם כמה נשים, חכמות ואמיצות, אך לצערי הן די סייד קיקס בעלילה.

אז מה מגלה החקירה של ירון? האם מדינת ישראל עורכת ניסויים בבני אדם? האם גורמים עויינים מתכוונים להפעיל נשק ביולוגי חדש בישראל? האם בכלל אינטרסים כלכליים מעורבים שם? לא אהרוס לכם את העלילה. אגיד רק שמי שקורא ספרי מתח, אפילו לא על בסיס קבוע יידע את התשובה לשאלה "מי?" די מהר, אבל תשובה לשאלה "למה?" הייתה מפתיעה למדי.

עוד הערה, כבעלת רקע בהנדסה כימית (כן, זה שונה מהותית מרקע בכימיה) ורקע מועט מאוד בביולוגיה הייתי די סקפטית לגבי ענייני המדע, אך רואים בבירור שכן נעשה שם תחקרי ולכן הרפיתי משריר הספקנות ופשוט נהניתי.

מומלץ לאוהבי הז'אנר


***********************************************
מורי, בבקשה אל תקרא את הספר הזה!!! אפילו לא אם תהיה על אי בודד ויהיה בידך רק מיכל של מטהר אוויר, תקרא את ההוראות עליו

לפני שנתיים•
★★★★★
•נתי ק.
שמונה דקות

שמונה דקות

אור שהם

לכאורה יש בספר הזה את כל האלמנטים שאני לא אוהבת - הוא קצר ובנוי מסיפורים קצרים (לא מצליחים להתחבר לדמויות), הוא עוסק באפוקליפסה (מספיק לי הדיכאון מלראות חדשות) והוא משתמש בלא מעט מושגים מדעיים (כחוקרת קשה לי לא לרוץ ולבדוק כל פרט מידע)... לכאורה זו מילת המפתח.

הספר אמנם קצר אך חלק מהדמויות הצליחו להתחבב עלי והספר הצליח לגרום לנסיעת רכבת מפריפריה עמוקה לתל אביב למהנה יותר.

אמנם הנושא הוא אפוקליפסה, אך באותו אופן אפשר היה להחליף את הנושא במשהו הגיוני יותר, אמנם בקנה מידה קטן יותר כמו מלחמה גרעינית, לכן עצם הנושא לא הפריע לי הפעם, מה גם שהספר עוסק בהתמודדות הדמויות עם משברים.

לגבי הנושא המדעי, כל כך נהניתי לקרוא שהצלחתי לנתק את החלק מהמח שעוסק בביקורת עמיתים:-)
הייתי שמחה אם הפרקים היו ארוכים מעט יותר והפרק הישראלי דווקא הכי פחות עניין אותי, אולי כי מה קשור עכשיו חיילי צה"ל לאפוקליפסה? כנראה קרוב מדי לבית בשבילי.

היו כאן ביקורות יותר ארוכות מהספר, אז אני אקצר דווקא - הלוואי ואור שהם יוציא ספר על כמה מגיבורי הספר ובעיקר על שני זוגות האחים ועל החמור.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
עולם ללא קץ

עולם ללא קץ

קן פולט

התחלתי מהספר השני בטרילוגיה וכנראה לא מהמוצלח ביותר. יש לספר הזה יתרונות ברורים מבחינתי: אני אוהבת רומנים היסטוריים, אני אוהבת לקרוא על ימי הביניים ואני אוהבת לקרוא על אנגליה - כאן לכאורה יש רומן היסטורי שמתרחש בימי ביניים באנגליה, אז למה שלושה כוכבים?
דבר ראשון ספר באורך של יותר מ- 1000 עמודים, לא מספיק שיהיה מעניין - הוא צריך להיות מרתק והספר הזה נמרח כל כך, שנראה כי יד עורך ספרותי לא נגעה בו. דבר שני וחשוב יותר הוא הדמויות. על אף כי דמויות של גברים בספר היו משכנעות למדי, הדמויות הנשיות היו בעיניי החולשה של הספר. הדמות הראשית הייתה יכולה להיות אכן אישה צעירה וחזקה שקוראת תיגר על המערכת, אם רק היא לא הייתה קדושה מעונה... אם רק היו בה מעט מתכונות האנושיות של קנאה, רוע, אנוכיות, רק קמצוץ, אולי היא הייתי יכולה להזדהות איתה, אבל התקשיתי בזה.
מה ששבר אותי אבל זו הכתיבה של סצינות האונס בספר ולא חסרו כאלה. הסצינה בה אחת הדמויות נסחטת על ידי מישהו שחיי אהובה ומשפחתה בידיו, מישהו אותו היא שונאת שנאה עזה ומתעבת יותר ממגפה השחורה, כאשר היא מאוהבת עד טירוף בגבר אחר, ונאלצת לשכב עם אותו מישהו שמשפיל אותה עד עפר, פתאום באמצע האקט היא חווה הנאה גופנית על אף רצונה. אני מבינה שהכותב הוא גבר שככל הנראה לא חווה אונס מימיו, שאולי קרא את טיוטת "50 גוונים של אפור" עוד בטרם הדבר הזה ראה אור, אך אולי היה שווה לעשות תחקיר גם בתחום הזה ולא רק בתחום יסודות הבנייה ולדבר עם מישהי שחוותה פגיעה מינית? לא יודעת, אולי אני טועה. לקן פולט הפתרונים, אך לי זה הפריע.

הספר עוקב אחר מספר דמויות מילדותם עד בגרותם החל משנת 1327 בעיר קינגסברידג'. זו עיר מסחר טיפוסית שנשלטת על ידי אצולה ואנשי דת שרובם מושחתים כמו שפוליטיקאים ומנהיגים דתיים מושחתים בימינו, מעמד ביניים מנסה לסגור את החודש כמו מעמד ביניים מנסה לסגור את החודש בימינו ועניים מנסים לשרוד כמו שעניים מנסים לשרוד בימינו, נשים שם שוות פחות כמו שלצערי גם בימינו, ואנשים שלא הולכים בתלם מוקעים כמו שמוקעים בימינו והכל תוך כדי המאבק במגפה - הפתעה, כמו בימינו!

אומרים שעמודי תבל טוב יותר, לא פוסלת שאקרא אותו בכל זאת ולו רק כי אני לא יכולה לפספס רומן היסטורי מעוסק באנגליה של ימי הביניים - כזו חלשה אני:-)

לפני 3 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
בכוונה תחילה

בכוונה תחילה

תמר הגר

ספר מעניין שכתוב בסגנון מפתיע - סוג של דוקו דרמה שנפוץ עכשיו מאוד בטלוויזיה, אך בספרים טרם נתקלתי בסוגה זו.
הספר עוסק בתחקיר בנושא "רצח תינוקות על ידי אמהות באנגליה הויקטוריאנית" שנעשה כחלק מתחקיר לכתיבת ספר על ידי בת דמותה של הסופרת עצמה, אם לתאומות שיוצאת לנבירה בארכיונים ברחבי אנגליה בעבות שני מקרים ספציפיים: אלן הרפר שרצחה את התינוקת שלה בת מספר שעות ולסלינה וודג‮' ‬שזרקה את בנה הנכה בן השנתיים לבאר. החוקרת מחפשת מה משותף לשני המקרים, את העדויות מהמשפט, אתפסקי הדין שניתנו ומה עלה בגורלן.את מה שאי אפשר למצוא מהארכיון הסופרת משלימה מתוך תחקיר מדוייק על חייהם של הנשים העניות במעמד הנמוך ביותר באנגליה הויקטוריאנית. החוקרת בוכנת את נושא "מיתוס" האמהות המושלמת והחיבור המיידי עם התינוק, שתפתח בתקופה ויקטוריאנית ואיך הוא משפיע על החיים בישראל בשנות האלפיים. במקביל הסופרת שבתוך הסיפור ממציאה לעצמה חברה-מתחרה, חוקרת אקדמית שנישואייה מתפוררים ודרך היחס שלה עם בן הזוג והבת מאפשרים לסופרת המקורית לבחון כמה אספקטים של אמהות מדרנית.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
וולף הול

וולף הול

הילרי מנטל

ספר מתרכז בסיפורו של תומס קרומוול, פליטיקאי הידוע לשמצה בחצרו של הנרי השמיני ומציג את הצד האנושי שבו. הסיפור מעניין ושונה מרומנים היסטוריים אחרים של פיליפה גריגורי למשל או אלכסנדר דיומא. למרות הסיפור המעניין ועולם שלם שנגלה לעיניי מתוך עומקה של הפוליטקה המלוכלכת של החצר והכנסייה, הספר מאוד לא פשוט לקריאה בגלל הסגנון הייחודי (ומעצבן בעיניי) בו לא תמיד ברור מי הדובר, ולעיתים נדמה יותר כספר עיון ולא כספר עלילתי.
על אף שהילרי מנטל לא מתעלמת מהצד הדורסני שלו היא מוסיפה לדמותו נופך אנושי מסויים דרך סיפור ילדותו (לא בטוח שתואם כל כך למציאות) והאסונות שפקדו אותו בחייו האישיים. כמו שרואים בספר הזה את הצד האחר של קרומוול, אפשר לראות בו גם את הצד האחר של תומס מור, שמוצג בד"ר כקדוש מעונה ודווקא כאן מוצג כאכזרי ואפל לא פחות מתומס השני. ספר מומלץ לאוהבי התקופה וכבונוס יש גם ספר המשך.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
מגילת המדבר

מגילת המדבר

ארז האסול

ספרי "אינדיאנה ג'ונס" הם לגמרי גילטי פלז'ר שלי, אך איתם אני חווה גם את רוב מפחי הנפש. קשה מאוד לכתוב רומן היסטורי ולשלב בו מתח הפתקאות ושני קווי עלילה בעבר ובהווה שיהיה מספיק מעניין ומדוייק. הספרים מסוג של "צופן XXX", "מגילת YYY", אוצרות הZZZ" מציפים את חנויות הספרים ולא קל לברור ביניהם את הטובים ביותר. ספרים מסוג זה הרבה פחות נפוצים בספרות המקור, למרות שפע תעלומות, מגילות ואוצרות נסתרים בהיסטוריה היהודית.
לא הייתי קוראת את הספר הזה אילו רץ לא היה ממליץ עליו ובחינתי אם רץ אהב את הספר והוא יכול לשמש אותי כ"פחמימה זמינה" אני לא צריכה לחפש המלצות נוספות.
חבורה של דוקטורנטים מחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, נתקלים בממצאים מרתקים באחת המערות שגילו שגורמים להם להתחיל במרדף רווי סכנות, המוזן בסקרנות אקדמית, עקשנות ואמביציות. הסיפור נע שני בין ההווה לבין תקופת המרד בחינניות עם חוט מקשר בין שני זוגות אוהבים בהווה ובעבר.
מבחינתי, כמישהי ללא ידע מעבר לבסיסי מינוס על תקופת המרד, טעויות היסטוריות, אם היו, לא הפריעו לי כלל ונהניתי מסיפורי העבר הרבה יותר מקו העלילה בהווה. דווקא איפיון הדמויות בחבורת החוקרים הפריעה לי מאוד, היו שם בעיניי כל הסטריאוטיפים שאפשר למצוא - כל הנשים יפיפיות ועדינות, אך בעלות עקשנות (יש מצב שתהיה ארכיאולוגית עם מראה בינוני, אגן ירכיים טיפה רחב ושיער לא גולש? כנראה שבאוניברסיטה העברית לא!), שוטר מושחט - שמן, בחור קרבי - מתבודד ופרופסור עם הררי ספרים שממלאים את הבית.
מבחינתי הספר גירה לי את הדמיון וגרם לי לרצון לקרוא עוד על התקופה ולכן עם כל החסרונות הוא מומלץ בהחלט לקריאה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
תגובת שרשרת

תגובת שרשרת

גל אמיר

אז סיימתי את השנה החולפת עם ספר שקרוב לבית.מה זה קרוב? כמעט כל מקום התרחשות בו אני מכירה כמו את כף ידי. מאוד פרובינציאלי מצדי, אבל אני נהנית מאוד מספרים שעלילתם מתרחשת במקומות שאני מכירה, אז משרד עורכי דין בחיפה בשכונת הדר, סמטאות מפוקפקות בקריית אתא וישוב פסטורלי בגליל - שיא התענוג.
העלילה זורמת וקולחת אם כי מופרכת למדי, קצת כמו לראות סרט ג'יימס בונד - אתה יודע ששום דבר מזה לא יכול לקרות ועדיין צופה ונהנה (אם כי מבחינתי דניאל קרייג הרס את ההנאה). העלילה מערבבת כקוקטייל בבר בעיר התחתית את כל האלמנטים של החברה הישראלית לכל גווניה ולא מעט סטריאוטיפים. עורך דין פליליסט, שמגן בדרך כלל על טיפוסים מפוקפקים מסתבך בפרשייה מוזרה שכללה קרב יריות, בריחה ולבסוף פענוח תמוה מעט. אז מה לא היה שם? קהילת הלהט"ב על גווניה, עורכי דין, שוטרים מושחתים, משפחות פשע מהכפרים, זונות רוסיות, אוליגרכים קווקזיים ודרום אמריקאים, דתיים לאומיים ונערות מתבגרות - כל זה היה. מה שהיה שם במינון קצת יותר מדי גבוה זה הומור ציני. עם כל אהבתי להומור ציני ויש לי אהבה מטורפת להומור כזה, היו שם סצנות שאפשר היה לגמרי לוותר. סך הכל הקוקטייל היה לא רע, למרות שאני מעדיפה לשתות סודה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•נתי ק.

ביקורות נוספות על "הלילות הנוראים"

הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

יהודים-פינים, ערבים, ישראלים, טרוריסטים, סוחרי סמים, המוסד, אל-קעידה, המשטרה הפינית, ארגוני ביון סקנדינביים ומעל כולם: קצין משטרה יהודי-פיני שמנסה לפתור שרשרת רציחות בהלסינקי וסביבתה... אכן סלט מעניין הכין לנו הסופר הפיני הארי ניקאנן.

הסיפור עצמו שיגרתי למדי, אבל קיימים בו שני אלמנטים שמעניקים לו נופך מיוחד:
* ההומור הדק והסרקסטי (לעיתים גם המקאברי) המשובץ בספר בנדיבות - בניגוד לרצינות התהומית והעגמומיות הקיימים ברוב ספרי המתח הסקנדינבים.
* האפשרות לראות מבעד לעיניים אירופאיות איך מצטייר המאבק הישראלי בטרור כשהוא מתנהל במדינות אירופה (וזה לא תמיד מחמיא לישראל).

הסיפור מתרחש בין ראש השנה ליום כיפור, שהם הימים הנוראים לקהילה היהודית בהלסינקי והלילות הנוראים לקצין המשטרה היהודי, רווק בן 40, שצריך לפתור במקביל לרציחות גם כמה בעיות אישיות ומשפחתיות.
הסופר הפיני החי בגרמניה ביצע כנראה תחקיר מעמיק על מנהגי היהודים והחגים היהודיים אותם הוא מפרט בהרחבה יתרה, אם כי צריך לזכור שהספר נכתב עבור קהל הקוראים האירופאי.

לסיכום: מותחן קצר (230 ע') הומוריסטי ומהנה, עם לא מעט טוויסטים בעלילה והכי חשוב: הגיבור הוא "משלנו".

משאלה: הסופרים הסקנדינבים מאוד אוהבים סדרות של ספרי מתח עם אותו חוקר/ת. אבל פרט ליו נסבו, מנקל וטרילוגיית המילניום של לרסון לא זכינו לקרוא אף ספר המשך מבין מבול ספרי המתח שהציפו אותנו בשנים האחרונות. כך לדוגמא יצא רק הראשון בסדרת מרטין בק של הצמד מאי-שובל, הראשון בסדרת מאריה קאלו של לינה להטוליינן והיו עוד. אני מקווה שהפעם הוצאת סלע תמשיך במצווה ותוציא לאור את המשך עלילות קצין הבילוש היהודי ארי קפקא [מה יש לממציאי בלשים עם השם קפקא? ארי קפקא, לאה קפקא מ"תמרות עשן"... ואולי גם פרנץ קפקא היה בלש].

לפני 13 שנים•
★★★★★
•רונדו
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

מתחיל טוב, דווקא. בלש משטרה יהודי בפינלנד חוקר רצח של ערבים.
ככל שהעלילה מתקדמת כך אני מבינה שעם כל התחקירים שעשה הסופר (הלא יהודי) על העם היהודי הוא רק הצליח ליצור ערימת קלישאות וסטריאוטיפים, וחבל.
העלילה לא רעה.
המון טעויות בעברית (זכר/נקבה, שכר/השכיר...). הייתי חושבת שזה נובע מתרגום הטלפון-שבור (מאנגלית, במקום בפינית), אבל אין שום הצדקה לטעויות כאלו בספר קריאה.
אם הקורא אינו יהודי או ישראלי הוא ודאי מוקסם, אצלי זה לא "עבד". לא ממליצה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Dawn
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

הארי ניקאנן, סופר פיני כתב כבר יותר מ-30 ספרים. זהו ספרו הראשון שמתורגם לעברית. ניקאנן היה שנים רבות כתב פלילים בעיתון פיני. כל זאת השגתי מגוגל כמובן. נזקקתי לגוגל בגלל שהספר שהחזקתי ביד , נכתב בכריכה האחורית שלו שזה מותחן סקנדינבי שכתוב לפי מיטב המסורת של הספרות מסוג זה. ולאור ספרים קודמים שקראתי מפרי עטם של סופרים סקנדינבים שמחתי לקראת הספר .
לאחר הפתיחה המפתיעה גיליתי שמדובר בספר מתח בלשי אודות חקירה משטרתית בפינלנד. השוטר החוקר הוא יהודי (נדיר כנראה בסקנדינביה)שבעצם חוקר מקרה שבו מעורבים יהודים וערבים. כמה לא מפתיע לקורא הישראלי שהסכסוך יגיע לאדמת אירופה כשמתקבצים לשם יהודים ,ישראלים וערבים, אולי לקורא הסקנדינבי זה מיוחד ,חריג ומסקרן, אבל לא לי .הספר גדוש בסממנים יהודיים ,כמו למשל , שם הספר שלקוח מהמושג : הימים הנוראיים , שזה גם פרק הזמן שבו העלילה מתרחשת. כנראה שזו הסיבה שרק הספר הזה של המחבר ניקאנן תורגם לעברית. ההיתי שמחה אם היו מתרגמים עוד ספרים שלו.
הספר היה מותח ,קליל ,אבל הנושא ידוע ומוכר מהאקטואליה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•תמיד קוראת
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

הספר מבטיח ומקיים שעתיים נחמדות של חיפוש אחר אלה שמתו ואלה שהרגו אותם, וחוקר אחד ששמו אריאל קפקא... מה נאמר תערובת מצויינת. במהלך הקריאה ניתנים קצת הסברים על מנהגים יהודיים בגלות, כמו למשל מהו מניין, ואיך פותרים מחסור בעשרה גברים לתפילה בכמה ממדינות העולם (מסכימים למנות גם נשים). או למשל שאחרי סעודה מפסקת בערב יום כיפור לוקחים מונית ונוסעים הביתה. ככה זה בגלות. יש מוסד, יש יחידות ביון פיניות ושבדיות, יש רבי ויתמות, וגעגועים וזכרונות ילדות.
ויש בעיה עם התרגום. הספר יצא במקורו בפינית, ותורגם לאנגלית וממנה לעברית. כל הרקה מכלי לכלי מצננת את טמפרטורת הנוזל בכלי, את זה כבר למדנו מזמן. אז מה עושים עם משפט כמו " אל תתמהמה. אגב, איך אתה מתכוון להגיע לאנשהו? אריה לקחה את האוטו".(עמ' 41). אני מבקשת להכיר אישית את השוטר שאומר לחברו "אל תתמהמה" ואחר כך אומר "להגיע לאנשהו".זו דוגמה אחת מיני רבות לעניין המשלבים הלשוניים בתרגום, שנראים לא הולמים ולא מדוייקים. אבל ייתכן שבשל העובדה שמדובר בספר מתח היה מי שחשב שאין טעם להשקיע עוד מעט עבודה ולשייף את התרגום כך שתתקבל תוצאה מיטבית. בכל אופן העובדה שהנרטיב בכללו הוא בעדנו הפכה אותי לקוראה מפוייסת. מצאה חן דמותו של הדוד דניס שאומר "תמיד חשבתי שיום יגיע ואעלה לארץ המובטחת. ביליתי שם חצי שנה בשנות ה-50, סללתי כבישים. אבל זה הספיק לי. ביקרתי שם לפני שלוש שנים והכול היה גרוע עוד יותר, בעיקר האווירה הכללית של שנאה, אבל הדבר שהפריע לי יותר מהכול היה החום. ...אני מאמין באמת ובתמים שאלוהים היה יכול למצוא פינה טובה יותר לארץ המובטחת"...(עמ 151). בעניין זה אני ממש איתו. למדתי גם ששם רע יכול להיות כיסוי מצויין עבור עסקי הביון ושבארצות העולם היהודים נדמים כמי שתמיד יסייעו לבני עמם בעת צרה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גדפ
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

למה, למה הייתי צריכה את הספר הזה שיקלקל את הרושם הטוב שיש לי על הספרות הסקנדינבית??

ספר שמתיימר לערבב את העולם הנורדי הקר והשליו עם הסכסוך הערבי ישראלי החם והבוער בשילוב עסקאות סמים מפוקפקות.
שוטר יהודי בפינלנד שחוקר פרשיית רצח מרובת קורבנות ערבים ויהודים בערבו של יום כיפור.
כמה טוב כבר יכול לצאת מזה?

הקהילה היהודית....יוצאת רע...מכסה על פשעים רק כי מבצעיהם יהודים.
משטרת הבטחון הפינית...יוצאת רע....משתפת פעול העם האוייב.
המוסד...יוצא רע...סוכנים שלומיאלים, תוכניות כושלות.
כולם יוצאים רע ובעיקר הספר עצמו!
שפה פשוטה, דיאלוגים שטחיים, היסקים לא אמינים.

התוצאה....כמו היומרה....מבולבלת, רדודה, לעיתים מטופשת להחריד.

חבל.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חגית
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

ספר בלש מפינלנד - שמות חדשים לשבור את השיניים. הפעם מדובר על בלש יהודי - פיני שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. בעל חוש הומור עצמי מפותח. יותר מאשר הייתי שרוי במתח, חייכתי לא מעט לתיאורים שלו ולאירוניה העצמית שלו. קצת יותר מדי פרטים לגבי הדמויות המעורבות באירוע - הייתי אומר שאיבדתי קצת את ההקשרים. אהבתי מאוד את דמותו של הדוד דניס עם ניסיון החיים המפוכח שלו. זה לא ספר ממיטב הספרות הבלשית הסקנדינבית אבל מאוד חביב והתיאור שלו את הקונספירציה הישראלית מחד ואת התחמנות של אנשי הקהילה היהודית בהלסינקי מפגינה הכרות בכלל לא רעה עם הנושא.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רוני
הלילות הנוראים

הלילות הנוראים

הארי ניקאנן

קשה לי כישראלי שאינו נתמך על ידי הקרן לישראל חדשה לבודד את רגשותי.
מאידך , הסיפור של בן זיגייר או "האסיר X" גם הם אינם תורמים רבות לשיפוט ברור.
הביקורת שלי נתחלקת לשניים , ועליכם הקוראים אותה לשפוט הן לאיכותה והן לטיבו של הספר.
הסיפור הוא על בלש יהודי בפינלנד שמגלה סידרת רציחות מזוויעות, בשיטה התקנית במערבונים וספרות מתח ישנה : "גוויה בכל עמוד שלישי".
אנשים רעים מאוד ובלש ישר דרך, הגון, ונאמן ליעודו כפיני, שוטר ולבסוף יהודי.
היות והנרצחים ערבים, הבלש יהודי, מתווספים עוד גורמים וביניהם המוסד.
לא אמשיך יותר כי זה יחשוף את הסיפור והעלילה.
בכל מקרה, מתגלה כאן שלימזליות של המוסד, התארגנות יהודית כמעט כמו הפרוטוקולים של זקני ציון. ו" בן זיגייר ישראלי פיני".
יש כאן תערובת של סיפור לילהאמר,האיש במיזוודה ( או חטיפת אייכמן), החיסול של מבחוח בדוחא ועוד ועוד.
סלט אהוד על קוראים "אוהבי ישראל" בחו"ל ( אני מאמין לאלו שטוענים כי הוא הצלחה שם), ושלומי אמונם בארץ.
זה חלק ראשון.
מבחינה ספרותית הספר הוא בלש "סטנדרטי" לגמרי.
המון ארועים, תפניות מהירות בעלילה, זיהוי מהיר,אנשים רעים ומעכבי חקירה, בקיצור מתאים לטלויזיה.
יש בו הקצנה של תיאורים ומעשים. למשל מדוע שסוכן מוסד ישחית גופה אחרי שהרג אותה? ועוד ועוד.
ואם לסיים באימרה שלצערי איננו משתמשים בה כיום: "ולהקורא יערב".

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה