ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 בספטמבר, 2012
ע"י חמדת
ע"י חמדת
דליה רביקוביץ' בשבילי הנה אחת מהמשוררות והמשוררים שלבי שייך אליהם ללא תנאי .עד עכשיו הכרתי את ספרי שיריה למבוגרים .ידעתי שהיא כתבה ספרים לילדים ,אבל לא על שירה לילדים .השיר הזה נלקח מתוך הספר "חגיגה של שירים"-בעריכת מנחם רגב שיצא לאור על ידי עם עובד בשנת 1977. והוא מתחיל כך :
"אני בן חמש וחצי עכשו
ונסעתי באוטו וגם ברכבת
אבל מעולם לא יכולתי לרכב
פשוט על זנבה של ארנבת".
הילד -גיבור הסיפור בדרכו לגן בבוקר ,חושק בהרפתקה למקומות רחוקים .הוא מחליט כי הארנבת היא זו שתיקח אותו לבקר בארצות רחוקות ,בנופים קסומים ולפגישות עם חיות שונות ורבות .
בשיר הזה יש קסם שאיני יודעת לשים את ידי עליו במוגדר. קסם ילדי ,קסם של חופש שאין בו גבולות, קסם ברצון הממשי לאחוז בזנבה של הארנבת כי רק כך אפשר להמריא גבוה ורחוק לאותם ארצות ,נופים זרים ומרהיבים .הלא רביקוביץ’ רומזת שהילד ימשיך לעוף על גבי הארנבת לנופים אחרים וארצות קסומות כשיהיה מבוגר, היש נחמה גדולה מזו בשבילי ?!
-ואני לתחושה הזאת התחברתי מיד.
האיורים הנלווים הנם מעשה יצירתה של שמרית אלקנתי במסגרת עבודתה בקורס ספרי ילדים ב"שנקר",זהו ספרה הראשון . האיורים מרהיבי -עין ,יפים ומרתקים .בכל ארץ שבה מבקר הילד מצוירים הנופים האופייניים לה .החיות- סוסים וצבאים וחיות קטנטנות ,פינגווינים מעופפים וגם לא.בעלי- כנף -החסידות והציפורים. אמצעי התחבורה- העפיפונים המכוניות,האווירונים וסירות מפרש ,והילדים והמבוגרים שחיים בארצות רחוקות אלו. אולם בכל אלה הארנבת מופיעה כאומרת -אני אקח אתכם לחוויה גדולה ,מרתקת ויפה יותר,והיא כלי- הרכב לעולמות האגדתיים שבאמצעותו הילד והקורא נאחזים בו.
הארנבת - היא מין ארנבת מסעות מהירה ,לבנה ,מתוחה ומאורכת עם זנב קצוץ לבן ופרוותי,מרחפת בשיא של זינוק .ברוב התמונות רואים רק את זנבה ורגליה האחוריות המעניקות תחושה של פספוס לרגע במהלך המסע,לבסוף -הילד והקורא מצליחים לאחוז בזנבה של הארנבת ולהרקיע לשחקים יחד עמה :
"וזאת הוכחה וזהו סימן
שאפילו אם יש נדנדה מסתובבת
ואפילו אם יש דובון ושפן
חשוב יותר למצוא ארנבת".
ע"ג הכריכה ובצידה הפנימי מאויירת דמותה של דליה רביקוביץ' וזהו בהחלט הומז' ראוי לכבודה ולספרה הזה, שהשנה מלאו שבע שנים למותה הטרגי .
זהו ספר שכולו יהלום ספרותי נדיר ,שרוח השירה בו מזכיר ניחוח תקופות של פעם . כשהדמיון וההרפתקאות למקומות אחרים נשארים להדהד בראשו של הקורא עוד להרבה ימים ושנים.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
בלו -בלו - תודה תודה לך.
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה, והציטוטים נהדרים.
אני מוכרחה להשיג את הספר.
אהבתי גם את הדיון כאן. אני מסכימה עם שתי היעליות - ילדים הם לא חופשיים במובן שהם לא קובעים כלום, הם אמנם לא צריכים להתפרנס אבל מוכרחים ללכת לבית הספר ולהבחן. הם נתונים ללחץ חברתי, ובהחלט יש השלכות למה שיגידו. אבל הם חופשיים ברוחם. יש להם תקווה שישנו את העולם, שיוכלו להשיג הכל כשיגדלו. את התקווה הזו אנחנו מאבדים. |
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה עם יעל מכוכבית 612
ו- yaelhar מכבדת גם את דעתך .
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar- חופש בא לידי ביטוי בדרכים אחרות, שהן מעבר לקבלת החלטות
זה הכל עניין של הגדרה ושל זווית הסתכלות
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
חמדת:
ילדים וחופש הם לדעתי דבר והיפוכו: ילדים צריכים להיות תלויים, צריכים טיפול, צריכים ללמוד ולהתחנך וחופש הוא היכולת להחליט לבד מה את/ה רוצה לעשות. אני מסכימה שמעט בוגרים הם חופשיים - אלא אם הם מגדירים "חופש" באופן חופשי מאד...
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
צ"ל -יעל .לדעתי זה סוג השמות
שהם הקלסיקה.
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
יעל-זה שם יפה .לבתי הקטנה
קוראים על
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
חברות אני שוקלת לשנות את הכינוי שלי לצורך הנוחות
כמה יעלות יש פה באתר! (-:
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ל-yaelhar -לא הבנתי למה התכוונת
" אני לא חושבת שילדים צריכים להיות חופשיים",אשמח שתפרטי .
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי -חן חן על תגובתך.תודה
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ל-יעל (בת 31 מכוכבית ב-612)
-רואה אתך עין בעין .החופש נמצא בדברים הקטנים של חיים ,כשאנו מבוגרים אנו צריכים להגיע למרחק הגאוגרפי והנפשי כדי לחוש את אותו חופש שאבדנו אותו אי -שם בילדות .
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה עם אפרתי:
"הגנה" ו"חופש" זה לא אותו דבר. ילדים הם מוגנים - יותר מדי בדרך כלל. אני לא חושבת שילדים צריכים להיות חופשיים. אבל בפנטזיה שלנו כמבוגרים - הם חופשיים (בעיקר כי הם לא מוכרחים להתפרנס...)
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ילדים חופשיים בהרבה מובנים
הם חופשיים מהחובה לעבוד ולהתפרנס, הם חופשיים לומר כל מה שעולה על רוחם כמעט מבלי לשאת בתוצאות, ולעשות את זה בכל עיתוי וליד כל אדם. הם חופשיים לעשות מעשי קונדס, חופשיים מדעות קדומות ומגזענות, חופשיים (חופשיות) להרים את השמלה כדי לגרד את הבטן בציבור, ולעשות פיפי על הדשא בגינה הציבורית מבלי לשבור את הראש איפה נמצאים השירותים הקרובים. הם חופשיים לשאול "למה" ו"איך" על כל דבר שבעולם, וחופשיים מהחשש שמא יחשבו עליהם שהם טיפשים או לא מספיק משכילים בגלל ששאלו. וכמובן, כמו שאפרתי אמרה, הם חופשיים לחלום ללא גבול.
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת
ויעל צודקת. יש מבוגרים שמקנאים בילדים. על מה? ילדים כמעט לא מחליטים על שום מהלך בחייהם. הם מוגנים, אבל החופש איננו. אולי בדבר אחד הם חופשיים, שמותר להם לחלום בקול, לחלום על הבלתי אפשרי, על הלא-מושג. אבל בעולמנו התכליתי, גם זה כבר נגזל מהם.
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ליעל -"הגדולה "-כמו שאת
יודעת ה"חופש" - ישנו במחשבותינו , ובדמיוננו וברצונותינו -ושם הוא ללא גבולות .השאלה של המבוגרים כיצד לממש אותו .
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
לשתי ה"יעלות " ולנוריקוסאן
ולכל שאר המפרגנים -מודה לכם/ן.אכן ספר נפלא ומיוחד .
|
|
נוריקוסאן
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפיפייה, חמדת.
את תמיד מעלה ספרים מעניינים.
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
חמדת עשית כבוד לרביקוביץ
סקירה מקסימה
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
הביקורת מקסימה (וגם הציטוטים)
רק הערה קטנונית אחת: "קסם ילדי ,קסם של חופש שאין בו גבולות" לילדים אין שום חופש בכלל. למעט מאד מבוגרים יש חופש אבל לילדים לעולם לא.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת