ספרו של זורז סימנון מכתב לשופט, מעלה הרהורים לגבי מניע לרצח על רקע אהבה. אך כאן אין מדובר ברצח המבוצע כמעשה נקמה על רקע בגידתה של האהובה, אלא דווקא רצח שנועד להנציח ולשמר את האהבה מפני מעשה בגידה. הסיפור מתחיל מהסוף להתחלה, מהמכתב ששולח הרוצח לשופט, לאחר שכבר נגזר דינו. הרוצח סוקר בפירוט את עולמו והרשמים שקלטו בחיים. בין היתר מגיע השלב בו הרוצח מתאר את המניע לרצח אהובתו. לפי המסופר, הרוצח שהיה נשוי התאהב בבחורה, שאותה אהב אהבה עזה עד כלות. טיבה של אהבתו באה לביטוי בכך, שתמיד הוא חשש מפני אפשרות שביום מן הימים אולי אהובתו לא תאהב אותו. ובתוך כך הוא מצא את עצמו מחפש דרך כדי לזכור אותה לעולמים כאהובתו. הדרך היחידה שעלה במחו הקודח, היתה פשוט לרצוח אותה. וכך באמת פעל ועשה.בכך הוא הנציח את דמותה בבואת זיכרונו כאהובה לעד ולעולמים גם אם ירקב בבית האסורים. זהו ביטוי לסוג של אהבה רכושנית, הרוויה וספוגה בטירוף החוצה את גבולות השכל האנושי.















