בעיטה חזקה בבטן שמתמשכת לאורך הספר, עם האסון המתגלגל אל הקורא ועדיין עם ההומור היהודי והרגישות הזו.
נתן אנגלנדר הוא חלק מקבוצת הסופרים האמריקאים הצעירים הפעילה מאוד היום, בעיני הספר הזה עדיף על היצירה של קראוס ובעלה - ספרן פויר (אם כי גם אותם אני אוהב) - ממש תקראו אבל במצב רוח מתאים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
