דיוויד באלדאצ'י הוא פשוט כישרון , כי באמת צריך כישרון לכתוב ספר עם יותר מ 500 עמודים שבעצם מסתכם בחמישה בלבד , כל היתר פשוט מריחות על גבי מריחות כאילו מדובר בקונדיטור שמכין לנו עוגת שכבות ולא טעימה במיוחד !
הסופר מתאר סיבוב שעשה באיזו אחוזה כפרית על פני כ 5 עמודים מה שגרם לי לחשוב על צימר במקום להמשיך לקרוא!
הסופר מתאר תהליך היפנוזה על פני כ 5 עמודים , מה שגרם לי להיכנס להיפנוט , מזלי שבעלת הצימר מהמחשבה הקודמת העירה אותי !
עוד מתאר הסופר על פני כ 5 עמודים דרכי טיפול ורכיבה על סוסים , מה שגרם לי להרים טלפון שוב לבעלת הצימר מהמחשבה הקודמת אולי גם לה יש סוסים שאוכל לדהור עליהם בשבת !
זהו הספר הראשון של דיוויד באלדאצ'י שאני קורא והוא בהחלט גם האחרון , במקרה של הספר הזה "האחרון הוא העומד" הוא גם האחרון שיעמוד במדף הספרים שלי!
נ.ב - הביקורת שמתחתי מדברת על הרבה "טוויסטים" שיש בספר , אז אני לא מצאתי טוויסט וגם לא טעמי , מה שמצאתי זה את עצמי מנסה לסיים את הספר לפני שאני מזמין לי ולאישתי איזה צימר ואם אפשר אז עם סוסים !
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
