• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

מאת שייע בריזל

הביקורת של מירית

תמונה של מירית
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

מאת שייע בריזל

הביקורת של מירית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של מירית
הוצאה לאור:ידיעות אחרונות
שנת הוצאה:2000
קטגוריה:עיון
הקודמת
arnon
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 4 שנים

“הסיפור כמובן מחריד. אין לי ספק שיש בחברה החרדית צדדים יפים, אבל בספר הזה מתואר חולי קשה מאוד. אביו ש”

3/9
ביקורות על שתיקת החרדים
הבאה
שושי
לפני 13 שנים

“לא קראתי וכנראה שאני גם לא אקרא, נמאס לי לקרוא כמה החברה חולנית, אני חיה בציבור החרדי, אני יודעת שיש”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

הספר פותח צוהר לעולם שהוא כל כך זר לחילוניים, העולם של הקהילה החרדית. הספר אינו מאוזן. כלומר הוא בעיקר מציג את התחלואים של החברה החרדית, ואני לא בטוחה שאדם חילוני שקורא אותו יבין שיש גם צדדים אחרים, חיוביים יותר, שאליהם הסופר אולי נחשף פחות, או שהוא פשוט רואה אותם כברורים מאליהם. ואולי חבל על כך.
איפשהו בספר הזה הנימה האישית כל כך, קצת הפריעה לי. הרגשתי שאני כאילו קוראת את היומן האישי של הסופר, או שהספר הוא מכתב אחד ארוך לאביו ולמשפחתו כדי להתגבר על ההשפעה שלהם על חייו. מכתב התגברות פסיכולוגי כזה. לא ממש הרגיש לי שזה ספר, אלא יותר השתפכות על חייו.
אבל למרות זאת, זהו תיעוד מעניין של העדריות והצביעות שבחברה הזאת, שבה אשכנזים הם נעלים, שבה פשעיך מטואטאים מתחת לשטיח כשיש לך את הייחוס הנכון.
בעיני שווה לקרוא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של שושי
שושי
תמונה של רונית
רונית
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של אנקה
אנקה
תמונה של יעל
יעל
6קוראים|גיל ממוצע58|67%נשים

על המבקרת

תמונה של מירית

מירית

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
56 ביקורות•1 נבחרות•704 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של מירית
מירית
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות56
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה704
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת27ספרות מקורית15ביוגראפיות4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מירית

צבע המים

צבע המים

ג'יימס מקברייד

ספר עדין, שילוב של אוטוביוגרפיה של מקברייד עם פרקים לסירוגין על אימו.
לשתי הביוגרפיות חוט מקשר לטעמי, מציאת הזהות שלנו. זהות של אימו כאישה שנולדה בפולין למשפחה אורתודוקסית יהודית שהיגרה לארה"ב וחיה חיים לא פשוטים, עד שבחרה להתנתק ממשפחתה ולהתחתן עם גבר שחור ולהתנצר, וכל זה בשנות הארבעים באמריקה. לא מקובל בלשון המעטה. מקברייד עצמו, מחפש את זהותו גם כן, כבן שחור לאמא לבנה, באיזור שחור כמעט לגמרי, כאשר הוא ואחיו הרבים (סך הכל שניים עשר!!) חיים בעוני רב, ולא יודעים דבר על המקורות היהודיים שלה עד גיל בוגר.
האמא הזאת, הכל כך נדירה, איבדה שני בעלים אחרי לא מספיק שנים, רוב חייה גידלה לבדה את ילדיה הרבים בדוחק רב אך ביד רמה, והצליחה להביא את כולם להיות בוגרי קולג'\אוניברסיטה, אנשים ישרים ומכובדים בחייהם באמצעות מסירות ונחישות בלתי מתפשרת.
זהו ספר הוקרה לאימו, אישה מיוחדת במינה. ממליצה מאוד.

לפני חודשיים•
★★★★★
•מירית
איילין

איילין

אוטסה מושפג

הספר מתמקד באיילין, אישה צעירה בתחילת שנות השישים באמריקה, שחיה (אם אפשר לקרוא לזה חיה) עם אביה האלכוהוליסט, בבית מוזנח ומטונף, והיא עובדת בכלא לנערים.
בדד, בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום.
אין ממש עלילה ברובו של הספר חוץ מתיאור החיים הדוחים שלה ושל אביה, חיים רוויים באלכוהול ואלימות, ניכור, זוהמה, הפרעות אכילה, הפרעות דימוי גוף, אדישות מוחלטת לחיים, שנאה עצמית. לקראת סוף הספר יש איזו התפתחות קלה בעלילה, זהו.
לא ברור לי מה קורה שם באמריקה, שנכתבים שם כל כך הרבה ספרים עם דמויות שחיות במשפחות מחרידות ולא מתפקדות (טירת הזכוכית, שירת סרטני הנהר, חיים קטנים).
הספר הזה ממש הגעיל אותי, עד רמה שכמעט הקאתי בעקבות הקריאה.
אי אפשר לכתוב ולגעת בנפש הקוראים בלי לזעזע?
בקיצור, כמו שביידן אמר Don't.

לפני חודשיים•
★★★★★
•מירית
העוזר

העוזר

ברנרד מלמוד

הספר מתאר משפחה יהודית קשת יום במנהטן ניו יורק, הימים הם אחרי מלחמת העולם השניה, ניתן להבין זאת במרומז. היום כשאנחנו חושבים על מנהטן, אנחנו חושבים על ברודוויי, על מרכז פיננסי של העולם, מקום יוקרתי. בשנות הארבעים של המאה הקודמת, היה מדובר במקום שהפרנסה בו היתה בדוחק רב, אנשים חשבו פעמיים לפני כל סנט שהוציאו, תיקנו גופיות, תיקנו גרביים. ימים אחרים מאוד מימינו.
אב המשפחה מוריס בובר, מהגר ותיק ממזרח אירופה כנראה, הוא חנווני כבן שישים שבבעלותו מכולת כושלת שבקושי מצליח לפרנס את אשתו, עד כדי כך שנאלץ לקבל חלק ממשכורתה של בתו על מנת לשרוד. מוריס איש טוב, טוב עד כאב, כנוע וסביל, וחייו באמת שוברי לב. בזמן שקראתי עליו, עלתה במוחי המצווה הידועה ואהבת לרעך כמוך.
העלילה עוקבת אחרי מערכת היחסים שנרקמת בין המשפחה הזו לבחור צעיר וגוי שמזדמן בדרך לא דרך להיות העוזר שלהם במכולת. ואולי הספר הוא סימבוליקה יפה ליחסים בין יהודים לגויים, ואולי הוא סיפור אהבה, ואולי הוא סיפור על התפתחות אישית ועל התמודדות עם יצר הרע, ואולי הוא ספר על חטא, אשמה וכפרה. מניחה שכל אחד ימצא בו משהו אחר, וזו גדולתו.
אחד הספרים הטובים והמרגשים שקראתי, ישנו קו תפר דק מאוד בין כניעות וטוב לב.
ספר חובה שיהדהד אצלי עוד הרבה.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•מירית
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

שם הספר הוא משיר על אלסקה בו היא מתוארת כ'הלבד הגדול', ואליה לפי אחת הדמויות, אנשים מגיעים כשהם בורחים ממשהו או כשהם מחפשים משהו. ואכן, המשפחה שבה מתמקד הספר, משפחת אולברייט, מחפשת מזור לנפשו המעורערת של האב כתוצאה מתקופת השבי שלו בויאטנם.
הספר מתמקד בילדה של המשפחה, לני, שמגיעה עם הוריה לאלסקה בגיל 13 ובהתבגרותה בצל אביה האלים ואימה האוהבת. ברקע אלסקה עם חודשים עם אור אינסופי ולעומתם חודשים עם חושך תמידי, שבהם החושך בנפשו של האב פורץ יותר מתמיד.
אני חושבת שלספר היה פוטנציאל גדול, העלילה היא טובה, המחשבה להקביל בין נפש האדם לארץ עם טבע כה פראי וכמעט ללא ציוויליזציה היתה יכולה להיות מעמיקה. אפשר היה להעמיק בפוסט טראומה שברור שהאב סבל ממנה בעקבות השבי.
במקום זה, קיבלנו דמויות די פלקטיות ולא עגולות. הכתיבה מאוד דלה, מסבירה את עצמה במקום לתת לקורא להבין ולהרגיש. זה די אכזב.
מצד שני, הספר קריא, מושך, מרגש מאוד לעיתים, ובהחלט הופתעתי מאיך שהספר התפתח.
עבורי, בעיקר היה מעניין לקרוא על החיים באלסקה בשנות השבעים, ללא מים זורמים וללא חשמל מוקפים בחיות פרא אך גם חיים של קהילה קטנה חמה ותומכת.
לסיכום, הייתי מדרגת אותו 3.5, עיגלתי כלפי מעלה.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•מירית
קלמן קימרלינג

קלמן קימרלינג

אשר קרביץ

זהו ספר ראשון שאני קוראת של אשר קרביץ ונהניתי מאוד.
הספר מתאר את קלמן קימרלינג, חרדי אמריקאי שעשה עליה וגר בשכונת מאה שערים בירושלים ומגשים את חלומו להיות בלש פרטי. הספר מתמקד בפרשייה סבוכה של גניבות ותקיפות שקלמן מסייע לחקור.
אינני חושבת שעיקר הספר הוא התעלומה הבלשית שאט אט מפוענחת, מניחה שיש ספרים בלשיים יותר מהודקים ומתוחכמים, אלא ההווי של השכונה המיוחדת, על הטוב והרע שבה, על צדיקים ונלוזים. כמו כן על מישהו כמו קלמן שהוא מעז להיות שונה ולעסוק במקצוע לא אופייני במגזר.
אין לי הרבה היכרות אישית עם השכונה בפרט ועם המגזר החרדי בכלל מלבד קולגות, כך שקשה לי להגיד עד כמה הספר מתארת בצורה אותנטית את המגזר, אך מורגש במיוחד לקראת סוף הספר שהסופר ממש נזהר כדי לא להכתים את המגזר, וזה עדין ויפה ונדיר.
ההישג הספרותי גדל בעיני אחרי שקראתי על הסופר שנראה שלא בא מרקע חרדי ובטח לא משכונה חרדית.

הכתיבה של קרביץ מקסימה, הרבה פעמים צחקתי בקול במהלך הקריאה, חבל שאין ספר המשך.
ממליצה.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•מירית
מַי פירסט סוני

מַי פירסט סוני

בני ברבש

הספר מתאר משפחה תל אביבית, הורים פלוס שלושה ילדים, בשנות השמונים. המשפחה מתוארת על כל חולאיה על ידי הילד האמצעי שמתעד כל רגע באמצעות הרשמקול הראשון שלו של חברת סוני, ועל כן שם הספר. כמו כן מתוארות גם המשפחות הגרעיניות של ההורים, על כל המורכבויות שבהן וביחסים הבין דוריים.
ובאמת שהמשפחה הזאת חולה, ובספר אנו הקוראים נחשפים לפרפורי הגסיסה שלה, וזה מרתק ועוצר נשימה מעצב לעתים, ולפעמים קורע מצחוק, מעין שילוב משונה שכזה.
הכתיבה בספר מאוד מיוחדת, בלי ממש פסקאות מסודרות, והכל מנקודת מבט של ילד צעיר, על כל הדברים שהוא מבין ולומד לצערנו להבין במהלך הספר.
והסוף, אוי הסוף, מחץ לי את הלב.
בלתי נשכח.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•מירית
תיקון אחר חצות

תיקון אחר חצות

יניב איצקוביץ'

בקצרה, בשביס זינגר על ספידים.

ואם קצת יותר באריכות נדרש:
עלילת הספר מתרחשת באימפריה הרוסית הצארית בשלהי המאה התשע עשרה ומתרכזת בשטעטל היהודי ובחברה היהודית המסתגרת, מבט חומל ומבקר גם יחד.
הספר מתרכז בשתי האחיות למשפחת קייזמן, האחת, מנדה, אישה עגונה , השניה, פאני, יוצאת למסע שישנה את חייה ואת חיי אנשים נוספים הסובבים אותה. כל זאת על מנת לפטור את אחותה מעגינותה על ידי מציאת גיסה הסורר.
בזמן שקראתי את הספר, נזכרתי ב'העבד' של בשביס זינגר שמאוד אהבתי. נזכרתי כי יש דמיון מבחינת נקודת המבט שלעיתים מבקרת ולעיתים מאוד מראה את הצדדים היפים של החברה היהודית דאז. אך שם הדמיון נגמר בעיני. הספר הנידון לעתים קרובות הרגיש לי מופרך ומגוחך, היה יכול להיות כאן עומק רגשי וחוויה רגשית גדולה כמו שחוויתי אצל בשביס, ואילו פה הרגשתי שאני קוראת ספר אקשן.
לסיכום, מתאים למי שמחפש ספר הרפתקאות קליל עם ניחוח יהודי מזרח אירופי.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•מירית
עונת יובש לבנה

עונת יובש לבנה

אנדרה ברינק

הספר מתאר את תהליך התפכחותו הכואב של גבר אפריקנר בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה מהשלטון שתחתיו הוא חי כמו גם מהחברה שאליה הוא משתייך.
וזה כואב, כואב מאוד.
דווקא כשגיבור שנדמה כה נחבא אל הכלים ואנמי בתחילת הספר הוא זה שעובר שינוי כה גדול בתפיסת עולמו, ומשנה את כל חייו זו הגדולה של הספר.

ספר חשוב על התעוררות והקשבה למצפון של האזרח הקטן.
השאיר אותי עם הרבה מחשבות, ממליצה מאוד.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית
בן גוריון: האיש מאחורי האגדה (מהדורת 1986)

בן גוריון: האיש מאחורי האגדה (מהדורת 1986)

מיכאל בר-זהר

אני נהנית לקרוא על ראשית הציונות, על איך הכל פה התחיל. אני מניחה שזה עוזר לי לקבל פרספקטיבה על הקשיים שמדינת ישראל ניצבת מולם היום.
הביוגרפיה מקיפה מאוד וחידשה לי הרבה, היא מתחילה מהולדתו כדוד (דובצ'ה) גרין ושנותיו הראשונות בפלונסק, אז חלק מרוסיה הצארית , שם נולד למשפחה אדוקה והיה תחילה תלמיד ב"חדר" (מה שהפתיע אותי מאוד, תמיד היה לי הרושם שהוא מעוז החילוניות). הוא נולד למשפחה שגם אביו וגם סבו היו חובבי ציון ולימדוהו עברית שוטפת והיה לו ברור מגיל צעיר שיבוא לארץ ישראל. כבר מגיל צעיר ניכר שהיה ילד חכם מאוד ויגיע לגדולות. הוא העריץ את לנין והקומוניזם והאמין בלהיות פועל בארץ ישראל.

הביוגרפיה ממשיכה לתאר את חייו בארץ ישראל תחת השלטון העותומני והמצב הכלכלי המאוד קשה, עד כדי חרפת רעב, של היישוב היהודי חלוצי בארץ ולאחר מכן לימודי המשפטים שלו בקושטא (איסטנבול של היום), יש תמונה נהדרת שלו כסטודנט צעיר עם תרבוש. מתוארת התברגותו אט אט מעלה בייצוג של הישוב הארצישראלי בקונגרסים הציוניים למיניהם. היה מעניין לקרוא על שירותו הקצרצר כחלק מהצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ועל החיכוכים הרבים עם חיים ויצמן על הדרך הנכונה להתמודד עם השלטון הבריטי בתקופת המנדט. היה עצוב לי לקרוא על איבתו לז'בוטינסקי (טען שהוא פשיסט, כינה אותו ולדימיר היטלר!) ולרביזיוניסטים. לאחר מכן מסופר על ההחלטות שלו כמנהיג צבאי בבניית צבא מסודר לישראל מחברי המחתרות וחיסול המחתרות.

ההחלטות שהוא לקח על עצמו, באמת שהוא היה מנהיג עם חזון ונחישות ואומץ.

לאחר מכן, השנים הראשונות של מדינת ישראל, האמונה הגדולה שלו ביכולת של ישראל לקלוט עליה כה גדולה, היעד שלו היה להכפיל(!!!) את האוכולוסיה היהודית תוך ארבע שנים, מה שהצליח לו כנגד כל הספקנים. ולאחר מכן הניהול של מלחמת סיני, ההתמודדות עם הפדאיונים, ההתנהלות שלו מול צרפת ובריטניה בהכנה למלחמה המשותפת, כמה הוא ידע להתעקש מול הבריטים בתכנון המלחמה ולא לוותר גם כשאחרים ניסו לשכנעו ולרוב הוא צדק והביא לתוצאות מרשימות.
ולבסוף ההתמודדות עם הפוליטיקה הישראלית בתחילת דרכה, שהיתה כבר אז לא פשוטה, מול הותיקים במפא"י ומול הצעירים במפלגה שניסה לקדם.

כל התמודדות שהיתה לו הוא עשה עם הרבה קריאה ולמידה, היה ממש אוטודידקט, ומעבר לחכמה שלו, היתה לו יכולת לגמישות מחשבתית, מה שגרם לו להיות מדינאי גדול ולהבין את המציאות מהרבה נקודות מבט ולעתים לראות את הנולד.
איש אחד, שבחייו עשה כל כך הרבה, אפשר בהחלט להגיד שהקדיש את חייו לטובת החלום של הקמת מדינה לעם היהודי וההגנה עליה לאחר שקמה.

כמה דברים שהפריעו לי בספר:
יש מטבע הדברים הרבה דמויות שמוזכרות בספר, לעתים לא מעטות לא מוסבר מי הדמות, חלק חיפשתי בגוגל ומצאתי, חלק לא, די מרגיז ומפריע להבנה.
אין ביבליוגרפיה בסוף הספר, זה היה ממש מוזר, כל כך הרבה ציטוטים ישנם בספר, ואין רישום של המקורות. לי זה היה מאוד חסר.
הרגשתי לעתים יותר מדי את המחבר במהלך הספר, זוהי ביוגרפיה, כלומר ספר היסטורי, הפריע לי שהדעות שלו נכנסו בכל מיני מקומות לא קשורים.
כמו כן, היתה חסרה לי יותר אובייקטיביות מצד המחבר כלפי בן גוריון, ניכר בספר שהוא בן גוריוניסט. היו החלטות שבן גוריון קיבל שהיו שנויות במחלוקת, והיתה חסרה קצת נקודת מבט ביקורתית.

אבל, אפשר להבין את בר זוהר, אחרי שקראתי את הספר אני מבינה כמה בזכות הרבה מההחלטות שהאיש החכם הזה קיבל יש לנו מדינה משלנו.
תודה לך בן גוריון.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית

ביקורות נוספות על "שתיקת החרדים"

שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

הסיפור כמובן מחריד. אין לי ספק שיש בחברה החרדית צדדים יפים, אבל בספר הזה מתואר חולי קשה מאוד. אביו של גיבור הספר דפוק לגמרי (אין לי מילה אחרת), אבל העובדה שרבים יודעים על מעשיו במשך שנים ואינם עוצרים אותו ולא מונעים פגיעה בקורבנות נוספים (כי ה"שם הרע" יפגע בשידוך של ילדיהם, בבית הכנסת שלהם או במקווה שלהם) - מזעזעת. המקסימום שהם עושים הוא להודיע לו שכבר אינו רשאי להתפלל בבית הכנסת שלהם או לטבול במקווה שלהם. יותר מזה - לא (וגם זאת אחרי פגיעה בצעירים שאפילו אין להם איפה לפרוק את מה שעבר עליהם). והרי ברור שאם לא יטבול במקווה שלהם - יטבול באחר.

הסיפור שבספר מדהים. קשה להאמין שדבר כזה התרחש פה בישראל במאה ה-20 במרחק 10 דקות נסיעה באוטובוס. לדעתי, איכשהו משהו התפקשש בספר. אני לא יודע להצביע בדיוק על מה. הייתי נותן לספר 3.5 כוכבים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•arnon
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

"סליחה, יש לכם מושג מי כאן הבעל הבית?!". "מה?! הוא לא פה?! צריך לפטר אותו!". יש כאן מישהו במצב פסיכוטי שפוגע בעצמו ואתם עושים עליו סיבוב?! תתביישו לכם.

אני יודע שזה נשמע בדיוק כמו נאום של קשישה צדקנית ליד ילד שיורד לכביש, אבל הפעם זה אני. מישהו שקצת מכיר את הרקע ומבין משהו במחיר. כבר מזמן לא מצאתי ספר שכל כך הכאיב לי. לא הייתה בו שום איכות ספרותית. הוא כמעט עילג, ואולי לא כמעט. זהו טקסט שבמקום מתוקן אמור להיקרא על ידי שופט ולהיחתם ב"חסוי". אלא שבהעדר בעל בית ושופט, נאלץ התובע לכרוך את המסמך ולהוציאו בהוצאת ידיעות אחרונות. תחת השם המגרה והבלתי קשור 'שתיקת החרדים'.

הכי קצר בעולם. ילד אמתי, עם שם ובלי קלסתר. אבא שלו הומו ופדופיל. ואם חסר לו בעיה, הוא גם חרדי בן למשפחה קיצונית במאה שערים, שלא שמעה מעולם את ההגדרות הללו, ואין לה שמץ של מושג איך מתמודדים עמם. גם לאבא אין. הוא פשוט לא מתמודד. הוא הופך לאימת השכונה, מתעב את אשתו החוקית שגם היא לא ממש מבינה, וקורע את נשמות בני משפחתו.

אחד הילדים שנולד לו נקרא שייע, ואם חסר לו כבוד וצרות הוא זכה בשני פגמים מולדים בלב, בחיידק טורף ובנפש רגישה. מה שיהפוך את ההתמודדות שלו עם הגיהנום הנפשי הנורא הזה, לבלתי אפשרי. את מקומו הוא יימצא רק הרחק מהקהילה שבה הוא כבר מקוטלג ומוגדר. אלא שגם אז, זאת לא תהיה מנוחה אמתית. כי העבר לא יניח לו.

בגיל מאוד מאוחר הוא יילך לפסיכולוגית שתמליץ לו על 'הצפה' של כל החומרים הביוגרפים הללו בכתיבה. הוא כדרכו, יקח את ההמלצה ברצינות, וידיעות אחרונות תזכה בספר מציק, שבמסע פרסום ראוי יותר עשוי היה להפוך לרב-מכר. אבל זהו שלא. כנראה שהאיש והסיפור הזה לא נועדו להצליח. עובדה.

אז למה אני כל כך כאוב? זאת שאלה רק למי שלא קרא את הסיפור הזה. זהו כתב אישום קטלני לאב הסוטה (או הנוטה) ובעקיפין זעקת חמס על הציבור שבתוכו הוא חי, שלטענת הבן גיבה אותו ואפשר לו להמשיך במעשיו. הילד המסכן - שלמרות הכל נותר מאמין אדוק - רואה בכך גם צביעות. משום שלטענתו, החרדיות בעצם מכילה חטאים שכאלו, בעוד שהיא ממש לא סובלנית כלפי חטאים אחרים. ומכאן השם לספר 'שתיקת החרדים'.

אז אולי אחת ולתמיד מילה על שמות ספרים. כי מי שבחר את זה, עשה אולי שיקול של מכירות, אבל לא ממש קרא את הספר. התמה שלו הרבה יותר כאובה מ'שתיקת החרדים' שתכף אדון בה, אלא אולי 'זעקתי האישית' או כל שם בנלי אחר שמישהו ימצא לנכון. ושוב, אין בעל הבית.

ומה באשר לשתיקה. לא הייתי צריך לגלגל למורד העמוד כדי לקרוא את הסקירות של אלו שחושבים שכאן יש להם חלון הצצה אל המגזר שחי בתוכנו. וכמובן "מי היה מאמין שבמאה ה-21 יהיו כאלו דברים" וכו' וכו'. אז באו רגע ניזכר שהספר עוסק בחברה החרדית החוששת של שנות ה-70. מאז, חלו תמורות של ממש וכיום אין כמעט אפשרות שהדבר הזה יתרחש.

ועוד משהו, כאחד שמכיר את הרציונל החרדי, הרי שלמרבה הפרדוקס, כל הסיבה שהאב לא טופל כראוי, הוא דווקא מתוך תפיסה - אולי מוטעית - שבכך מגנים על הילדים של החוטא שלא אשמים. כך שגם אם במקרה של שייע, הדבר פגע בו ובאמו, הרי שהכוונה הייתה להגן עליהם מבושות, מבעיות שידוכים ומראש משפחה כלוא.

והנקודה שהכי פרדוקסאלית כאן, היא נקודת המבט. שהיא ממש חרדית. האיש רואה באביו ההומו חוטא. הוא ממש מתוסכל מהרבנים שמגדירים אותו "חולה". זה נראה לו צבוע. למרות שכל איש מודרני תופס את הנטייה הזאת כעובדה (גם אם הוא לא ינסח אותה כ'מחלה'). לא תאמינו עד כמה גם אני חולה, כשקראתי את הספר, יותר מכל ריחמתי על האבא. על האיש המסכן שב'שתיקתו' נאלץ לחיות חיי מחתרת ולרגע לא הצליח להסביר לבניו ובעיקר לאשתו מה קורה בחייו האומללים.

לפני 12 שנים•מתלמד
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

לא קראתי וכנראה שאני גם לא אקרא, נמאס לי לקרוא כמה החברה חולנית, אני חיה בציבור החרדי, אני יודעת שיש מנהג לטאטא דברים מתחת פני השטח, אני מאד מאד מקווה שכל מי שייקרא את הספר הזה יבין שיש גם צדדים יפים בציבור החרדי, אני כותבת את זה מניסיון, עברתי דברים די מאתגרים בחיי נישואין שלי, וכשפרקתי סוף סוף את החבילה קיבלתי את התמיכה הכי גדולה דווקא מהרבנים, אז מה המסקנה שלי? בכל ציבור יש אנשים חולים וסוטים זה מעיד רק על עצמם ולא מעיד כלום על הציבור שממנו הם באים.

לפני 13 שנים•שושי
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

שייע לא חרדי הכי טיפוסי. כל הכבוד שהוא לא מנסה לייפות את הדברים, הוא לא חלק מהעדר של נעשה ונשמע.
אהבתי איך שייע לא חוסך בפרטים ומשאיר את הדמויות אנונימיות וממיר את שמות הרבנים לאיקס ווי.

לפי דעתי, ספר חובה לכל אחד.
נכון שבמגזר החרדי יש צדדים יותר יפים ופחות יפים, אך מכיוון שאת הצדדים היפים כל הזמן מראים ורואים צריך גם להיחשף לצדדים הפחות נעימים, אלו שהחרדים מטאטאים תחת השטיח.
והפעם, זוהי לא התקשורת שנקראת בפי חלקם תשקורת - זה חרדי! חרדי שלא מתכחש למציאות שבה הוא חי. שלא ממהר להגיד על כל דבר מסריח במגזר לא מדויק ולנסות להצדיק ולהתייפיף.

בספר נחשפתי לצביעות - איך שסידרו כלה תמימה עם "עילוי" נצר לשושלת מפוארת שבכלל נמשך לגברים מבלי אפילו לספר קודם.
נחשפתי לדיכוי האישה שרצתה בגירושים אבל דאגו לשלוח אנשים רבנים שישחקו לה עם המצפון - תקלקל את שם המשפחה, בניה ובנותיה יתקלו בבעיות בנושא השידוכים ומוסדות הלימוד בגלל גירושין ההורים אף על פי שהם מוצלחים מאוד.
נחשפתי לאצבע המאשימה מצד המשפחה כלפי אישה חסרת אונים בטענה שבגללה הגבר הולך לרעות בשדות רועים. שהיא אישה רעה שלא מספקת (אין הדבר כך כלל, הגבר בכלל נמשך לגברים)
נחשפתי לגזענות בין הספרדים (עדות המזרח) לאשכנזים. איך מעדיפים כלה אשכנזיה מלאה בחטאים של פריצות ועריות עם שם רע על פני ספרדיה טהורה בעלת מידות טובות.
את פרשיות התעללויות מיניות בקטינים דאגו לטייח וחס ושלום רחמנן ליצלן לא להגיש תלונה על הצדיק, נצר למשפחה מפוארת חסידית.

העלתי על הכתב חלק מהנושאים בתימצות. קיימים עוד והשארתי קצת לכם הקוראים, לקרוא לבד.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שמש נצחית בראש צלול
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

סיפור אמיתי ומזעזע ולמרות שפורסם ,לצערי, קיימים עדיין מקרים איומים כאלה המושתקים בקרב העדה החרדית.
מומלץ למי שרוצה לדעת עוד על "מאחורי הקלעים" של החרדים

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורית
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

מסמך אמיתי ומזעזע על החברה החרדית...
סיפור שמשאיר חותם ודמעות- וכעס אצור..
כיצד חברה שנחשבת, פושעת וחוטאת ..
בעיתון שבת השבוע-במעריב..
דובר על רב שנחשב בקיהלה הדתית שמתיר לחרדים לצאת מהארון..
חשוב לקרוא את הספר..
על זה נאמר..
דע לפני מי אתה....
- לא הייתי כותב ביקורת לולא כל יום כמעט יש כתבות על
חיי המין של החברה החרדית....

לפני 17 שנים•
★★★★★
•סתמוש
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

ספר מזעזע.. ויחד עם זאת מלמד אותנו .. ונותן לנו להציץ קצת על החברה החרדית-חרדית...
שלעניות דעתי זוהי חברה חולה מאוד.

לפני שנים קראתי ספר שגם מספר על החברה החרדית מנקודת מבט נשית..
כמדומני שקוראים לספר הזה הבתולה השחורה...

ישנם ספרים של לייט שעוסקים בחרדים והם..
מאה תפוחים כולל מע"מ... וסני הספרים של נעמי רייגן..
הראשונים שלה שאיני זוכר את שמם.

חשוב גם לקרוא את הספר.. נהג חדש.. גם מהמם ומספר על חיי התלמידים בישיבה מכובדת בירושליים.

לפני 13 שנים•rafush
שתיקת החרדים

שתיקת החרדים

שייע בריזל

סיפור אמיתי, מרגש מצד אחד ומזעזע מצד שני. לא להאמין שדברים כאלה קורים אצלנו (מדינה נאורה שכמותינו)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נת