שייע לא חרדי הכי טיפוסי. כל הכבוד שהוא לא מנסה לייפות את הדברים, הוא לא חלק מהעדר של נעשה ונשמע.
אהבתי איך שייע לא חוסך בפרטים ומשאיר את הדמויות אנונימיות וממיר את שמות הרבנים לאיקס ווי.
לפי דעתי, ספר חובה לכל אחד.
נכון שבמגזר החרדי יש צדדים יותר יפים ופחות יפים, אך מכיוון שאת הצדדים היפים כל הזמן מראים ורואים צריך גם להיחשף לצדדים הפחות נעימים, אלו שהחרדים מטאטאים תחת השטיח.
והפעם, זוהי לא התקשורת שנקראת בפי חלקם תשקורת - זה חרדי! חרדי שלא מתכחש למציאות שבה הוא חי. שלא ממהר להגיד על כל דבר מסריח במגזר לא מדויק ולנסות להצדיק ולהתייפיף.
בספר נחשפתי לצביעות - איך שסידרו כלה תמימה עם "עילוי" נצר לשושלת מפוארת שבכלל נמשך לגברים מבלי אפילו לספר קודם.
נחשפתי לדיכוי האישה שרצתה בגירושים אבל דאגו לשלוח אנשים רבנים שישחקו לה עם המצפון - תקלקל את שם המשפחה, בניה ובנותיה יתקלו בבעיות בנושא השידוכים ומוסדות הלימוד בגלל גירושין ההורים אף על פי שהם מוצלחים מאוד.
נחשפתי לאצבע המאשימה מצד המשפחה כלפי אישה חסרת אונים בטענה שבגללה הגבר הולך לרעות בשדות רועים. שהיא אישה רעה שלא מספקת (אין הדבר כך כלל, הגבר בכלל נמשך לגברים)
נחשפתי לגזענות בין הספרדים (עדות המזרח) לאשכנזים. איך מעדיפים כלה אשכנזיה מלאה בחטאים של פריצות ועריות עם שם רע על פני ספרדיה טהורה בעלת מידות טובות.
את פרשיות התעללויות מיניות בקטינים דאגו לטייח וחס ושלום רחמנן ליצלן לא להגיש תלונה על הצדיק, נצר למשפחה מפוארת חסידית.
העלתי על הכתב חלק מהנושאים בתימצות. קיימים עוד והשארתי קצת לכם הקוראים, לקרוא לבד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
