המשחק של אנדראורסון סקוט קארד18המשחק של אנדר... גם זה ספר שרציתי לקרוא הרבה זמן... בתור תמונה כללית: ספר מצוין. אני לא ממש אוהב ספרי מדע בדיוני, מתח, ריגול, פנטזיה, רומנים רגילים, ואפילו ספרי עיון-סבבה אבל מד"ב-פחות. אני לא אוהב את כל ההסברים על המדע (הבדיוני! אהמ אהמ)הם נותנים הרגשה שאתה קורא ספר מדע. אז קראתי קצת- אבן בשחקים היה נחמד והגבעות הירוקות של הארץ אבל בשניהם היה את מה שכתבתי קודם-הסברים על מה קורה מבחינה מדעית וכו'. לעומת זאת: בספר הזה כמעט ולא היה הסברים, היה עלילה מותחת ומקורית, היתה יותר הרגשה שקוראים ספר פנטזיה. ולספר: גזע של חיזרים מאיים על האנושות- בקרב הקודם ניצחה האנושות במזל-אבל בפעם הבאה האנושות תצטרך להיות מוכנה והיא תצטרך גם מנהיג. אנדר נועד להיות מנהיג. אנדר וויגין הוא שלישי-ילד שאסור ללדת אותו. יש לו אח ואחות. אח-פיטר שהוא שונא- בגלל שהוא מציק לו מפריע לו ומרביץ לו, ואחות-ולנטיין שהוא אוהב כי היא מה שאחות אמרוה להיות. יום אחד בא אליהם אדם ולוקח את אנדר לבית הספר ללחימה. אנדר לומד להילחם, ולומד להנהיג. אבל הוא לא רוצה להפוך לאחיו פיטר. בינתיים אחיו אחותו מתכננים ומוציאים לפועל תוכנית מטורפת. אחלה ספר- גם לאלה שלא אוהבים מד"ב או פנטזיה נ.ב.: בתחילת כל פרק יש שתי דמויות שמדברות- בהמשך מגלים מי הם. לא יודע מה איתכם- אני ממשיך לצל/קול למתים/אנדר בגלות.
מדריך הטרמפיסט לגלקסיהדוגלס אדאמס5טוב,כבר הרבה זמן אמרו לי שאני צריך לקרוא את הספר הזה,אז קראתי. באתי עם ציפיות די גדולות בגלל שמלא אנשים המליצו לי עליו והאנשים האלה היו בערך באותו סגנון כמו שלי. התאכזבתי, לספר הזה בקושי מגיע 3 כוכבים. הספר מנסה להצחיק, ואולי גם קצת מצליח, אבל בדרך הוא הורס את כל הספר. יכול להיות שאם הוא לא היה כל כך מפורסם אז הייתי בא עם גישה שונה. בקיצור, את הספר הזה על תקחו אל הטרמפ הבא בחלל :).
הירושהכריסטופר פאוליני7אז ככה סיימתי את בסדרה הזאת..... הסוף המעולה של הסדרה המצוינת פשוט יפה הסוף קצת עצוב... אבל לא נורא בסדרה הזאת אי אפשר לדעת איזה ספר יותר טוב פשוט כולם טובים שמחתי שהסדרה הוצאה בזמורה ביתן כנרת אני אוהב את ההוצאה הזאת אראגון וסאפירה צריכים להציל את אלאגייזיה מגאלבטוריקס וווווגם להציל את גזע הרוכבים הספר זז בין אראגון וסאפירה לבין רוראן לבין נאסואדה ממש יפה
האימפריה האחרונהברנדון סנדרסון5אני נותן לספר הזה 100 מתוך 5! מת על הספר הזה! נכנס מיד ל2-3 הטובים ביותר שקראתי הספר מספר על האימפריה האחרונה שבה שולט השליט הגדול התושבים מחולקים ל-אצילים-כאלה שאבות אבותיהם עזרו לשליט הגדול בראשית דרכו ו-סקאא-רוב התושבים-עבדים האצילים "קונים" אותם מהשליט הגדול ומעבידים אותם גיבורת הספר היא וין חברה בכנופיית סקאא אחרי שאחיה בגד בה והשאיר אותה שם לבד יש לה כוחות מוזרים שמאפשרים לה להרגיע אנשים אדם בשם קלסייר שם לב לכישרונותיה ומסביר לה שהיא ערפילנית ואחרי ניסוי קצר הוא מגלה שהיא ערפילאית שיכולה לעשות יותר דברים-כמוהו הוא מצרף אותה אל כנופיית מתמרדי סקאא שהם גם ערפילנים או ערפילאים .................. מצטער היה פה פעם ספוילר אבל ביקשו ממני להוריד אותו תהנו מהספר! תקראו!!!!!!!!! ספר נורא יפה
צופן דה וינצ'ידן בראון0וואו היה כיף לקרוא את הספר הזה ספר טוב עם הרבה הפתעות וההפתעה הגדולה בסוף! מי זה המורה<?? תגלו בסוף
דרקונים של דמדומי הסתיומרגרט וייס2תשמעו-ספר יפה השפה קצת גבוהה אבל מתרגלים עלילה יפה, גיבורים עם מריבות שלפעמים מצחיקות נהנתי אהבתי במיוחד את תניס,סער וגדילן ממשיך לספר הבא!!!
התלקחותסוזן קולינס2יפה!!!! לא פחות יפה מהראשון!!! קראתם את הראשון-תקראו גם את זה האמת שבסוף הכל הולך נורא מהר וכמעט לא מספיקים להבים אבל מבינים בסוף תהנו!
כוחה של מספר ששפיטקוס לור8וואו! זה היה ספר מדהים! עדיין מפריע לי הקטע של המספרים ושאין להם שמות משל עצמם, כאילו אני עדיין לא מבינה את זה: איך שהם נולדו בלוריאן, עוד לפני המלחמה ולפני שהם נמלטו לכדור הארץ וכל זה, לא היו להם שמות!? זה לא הגיוני. גם הקטע שמרינה שונאת את הדת די הפריע לי באופן אישי, כי אני נוצרייה, אבל מצד שני קל להזדהות איתה, גם אני שונאת שמכריחים אותי להשתתף בטקסים שהם לא קשורים לדת שלי ומרינה הייתה חייבת להשתתף במיסה של יום ראשון ובתפילה והדבר הזה עם השם הספרדי המפחיד, אז אפשר להבין את הרגשות שלה. אבל.. אני פשוט שונאת שמכניסים את הדתות לתוך הספרים, כאילו דת זה משהו אישי ומיוחד לכל בן אדם. כשמכניסים דת לתוך ספר, כל הקוראים רואים את זה ואלה שלא חושבים אותו דבר כמו הדמות בספר בקשר לדת יכולים להגיב על זה בדרך קצת שונה. זה יכול לפגוע. אבל זה כזה בקטנה.. אני יודעת שבהתחלה כתבתי וואו על הספר ואז כתבתי פסקה שלמה על מה שהפריע לי.. אבל אלה היו דברים קטנים. סה''כ זה היה ספר פשוט מושלם (טוב, כמעט מושלם) שגמרתי תוך זמן ממש קצר. הוא היה מותח ומרתק והיה בו מלא אקשן לאורך כל הסיפור. מה שעוד אהבתי, זה שהדמויות היו 'אנושיות',זה מוזר להגיד 'אנושיות' על דמויות של חייזרים אבל בכל זאת! יש דמויות בספרים אחרים שלא נפגעות משום דבר, ולא מפחדות ולא כלום, והדמויות שבספר הזה לא כאלה. הן אמיצות אבל הן מפחדות לפעמים. הן חזקות אבל הן יכולות לפספס פגיעה, הן יכולות להפגע. יש להן ''פגמים'' קטנים כאלה, שעושות אותן אנושיות. זה מוסיף לערך של הדמות ועוזר יותר להבין את הדמות ולהתחבר איתה. זה היה ספר מדהים. מ-ו-מ-ל-ץ !! אגב, מי שרוצה הנה חלק מהספר השלישי 'עלייתו של תשע''- http://he.scribd.com/doc/98410653/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A2
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4הם האחרונים שנותרו, מתוך תשעה נותרו חמישה, וה'מוגדוריאנים' עושים הכל כדי לתפוס אותם. קודם כל אני חייבת להגיד שלעומת הספר הקודם הספר הזה מאוד השתפר מבחינה עלילתית - מ א ו ד -. אבל הכתיבה הנהדרת של פיטקוס לור נשארה כמו שהיא כמו בספר הקודם, הוא כותב בצורה מותחת ומעניינת שלא משנה מה קשה מאוד להניח את הספר, גם כשמסיימים אותו. אבל אני חייבת להודות שהיו כמה דברים שלא אהבתי בספר הזה. ~אזהרת ספוילרים לא משמעותיים במיוחד~ היה קטע אחד שלא אהבתי, כשש נישקה את ג'ון [ליד סאם, שדרך אגב היא נשקה את סאם קודם] ג'ון אמר לה שסאם אוהב אותה והיא אמרה שהיא יודעת ושהיא גם אוהבת אותו, אז הוא שאל אותה אם ככה למה היא מנשקת אותו והיא ענתה לו: ''אני אוהבת אותך וגם את זה, כמו שאתה אוהבת את שרה וגם אותי - תתמודד עם זה''. לפי דעתי זה מיותר, זה לא הגיוני, זו צביעות ולא לג'ון ולא לסאם לא איכפת מזה - מה שהופך את העיניין לעוד יותר מוזר ולא הגיוני. ~אזהרת ספוילר משמעותי במיוחד~ אבל אני גם חייבת להודות שאלה, הילדה הקטנה מבית היתומים- זה היה ברור שהיא אחת מהם, טוב... בערך- אבל למרות שזה היה דיי ברור ומובן מאליו אני חושבת שפיטקוס באמת היה צריך לעשות את זה ככה, למרות שזו לא הייתה ההפתעה הכי גדולה כמו שזה היה אמור להיות. אה, ועוד קטע שלא בדיוק אהבתי. פיטקוס לור- מכניס את עצמו לסיפור, פשוטו כמשמעו - אבל מכניס את עצמו כגיבור, זקן השבט הכי חכם- היחיד שנותר בחיים ומחכה לנקמה וללחימה במוגדוריאנים. רמיזה אחת לזה, שהתחילה את הרעיון וממש לא אהבתי את איך שהוא כתב את זה ואת איך שהוא מכניס את עצמו לסיפור כדמות שכולם תולים בה תקווה, כחכם וגאון. - אני שמה לב שסטיתי מהנושא וחוזרת אליו - בכל מקרה, הנה אחת הרמיזות הראשונות לכך [מלבד התקציר שמלא ברמז עבה מאוד] - מרינה, מספר שבע, אוהבת לצייר - והיא מציירת במערה חשוכה [מאחר ויש לה המורשת לראות בחושך] ציורים מדהימים, של נופים או אנשים. בכל מקרה בשלב מסוים היא מביטה אל אחד הציורים- ציור נוף שהיא זוכרת מהכוכב הקודם שלה לפני שהמוגדוריאנים תקפו אותו. את כל הפסלים של זקני השבט (ועכשיו ציטוט) '' ובמרכזם כמו מגדלור של תקווה פסלו של פיטקוס לור''. הצלחתם להבין בערך למה אני מתכוונת? אבל חוץ מכמה קטעים בודדים שלא הורסים את המתח וההנאה ששואבים מהספר, זה ספר מאוד מעניין שאני ממליצה לכם לקרוא.
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4יום אחד הלכתי לי לקניון ופתאום סטימצקי ! כבר הרבה זמן ששמתי את העין על בני לוריאן אז החלטתי ללכת על זה נכנסתי לחנות וביקשתי מסבתי ( שדרך אגב הייתה איתי ) לקנות לי את בני לוריאן 1 " אני מספר 4 " ואני מגלה שיש הנחה על הספר השני אז לקחתי גם אותו הבנתם אני חופרת אז עכשיו ל - ביקורת !!!!!!!!!!!! איזה ספר טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נתחיל בדמויות : ג'ון (4) - סובלת אותו למרות שזה קשה ! הוא תקוע במשולש אהבה וזה מעצבן, כי יש לו כבר חברה למה הוא אוהב עכשיו את 6 ????... מרינה (7) - היא כזאת חמודה / מסכנה !! איך שהספאן שלה אדלינה התנהגה אליה ! ממש בושה ללוריאן !!!!!!!!!!!! אלה (10) - היא אפילו יותר חמודה מ - 7 (איזה יכולת מגניבה זאת לשלוט בגיל ) ו מראן (6) - מממממווושששלללמממתת , מהממת , יפה ומגניבה אין לה חסרונות סם - אין מה לומר הוא משעמם (9) הוא כזה ממממגגגגננניייבבב טוב הפסקתי לחפור ביי
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4אהבתי את כוחה של מספר שש יותר מאני מספר ארבע! אני נורא אוהבת את הסגנון כתיבה של פיטקוס. וברגע כשאני מתחילה לקרוא את הספרים שלו אני לא ייכולה לעצור,כך גם קרה לי בכוחה של מספר שש , סיימתי לקרוא אותו תוך פחות משעתיים . הוא היה מעניין וסוחף, ואני רק מחכה לקרוא את עלייתו של מספר תשע ולגלות מה יעלה בגורלם...
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4ספר אדיר אדיר אדיר אדיר!!!! ממש נהנתי לקרא אותו! אחד מיספרי הפנטזיה היותר טובים שיש בזמן האחרון (: מאד אהבתי את העלילה -אקשן, מתח, אימה, ואפילו רומנטיקה- שמתפתחת יפה מאד! גם הכתיבה של הספר מאד יפה, ממש נהנתי לקרא. מוסיף הרבה עיניין לספר הקטע עם המורשות. הידע שלכל אחד יש כח שונה מוסיף הרבה עיניין בספר (: שווה קריאה! ממולץ בחווום!
כוחה של מספר ששפיטקוס לור3ו-ו-א-ו !! ללא ספק אחד מעשרת הספרים הטובים ביותר שקראתי (ביניהם ההוביט, הארי פוטר) אקשן בלתי פוסק, עלילה עמוקה וסוחפת גמרתי אותו ב8 שעות קריאה (וזה נחשב מאוד מהר בשבילי) אחד הטובים (:
כוחה של מספר ששפיטקוס לור2ספר מעולה מושלם מהמהם אין חייבת ~אזהרת ספויילרים~ קודם כל אני חייבת להגיד שממש הפתיעה אותי שלא רואים תספר מהנקודת מבט של שש אלא מנקודת המבט של ג'ון\ארבע ושל מרינה\שבע וכחה זה גם בשאר הספרים אף פעם לא כותבים תספר מהנקודת מהבט של זה שהספר נקרא על שמו חוץ מי באני מספר ארבע ספר ממש מפתיעה מרגש וסוחף אהבתי את זה שש מנשקת את סם ואז את ג'ון זה כאילו וואט דפאק תחליטי את מי את אוהבת ואיך היא לוקחת את המילים של ג'ון נגדו ''כמו שאתה אוהב אותי ואת שרה אני אוהבת אותך ואת סם'' יש בספר כל כך ארבה מתח וקרבות אם המוגדיראנים והממשלה (מי שלא יודע בסוף אני מספר ארבע מאשימים בכל הריסתו של בית הספר של ג'ון את ג'ון והנרי למרות שתכלס המגדוריאנים אשמים ברוב הבלאגן) מגלים מה קרה לאבא של סם שש מספרת איך המוגדיאנים תפסו אותה ותספאן שלה ואיך גם הרגו אותה (תספאן שלה כמובן)וכמובן המוות של אדרנלינה (הספאן של מספר 7\מרינה) המוות של הקטור (ח הידיד שלמספר 7) ועוד ארבה דברים מעניינים שווה לקרוא
כוחה של מספר ששפיטקוס לור2וואו זה ספר ממש יפה!!! אני ראיתי את הראשון בסרט ולא קראתי ואז ראיתי את זה בחנות קניתי וזה ממש יפה ומרתק מחכה להמשך ומי שיודע איך קוראים לספר המשך בבקשה שיגיד לי תודה :)
כוחה של מספר ששפיטקוס לור0מדהים. מדהים. מדהים. דמויות טובות, עלילה מעולה, קונספט מעולה (בעיקר לאוהבי מדע בדיוני ומתח). הכתיבה טובה מאוד, מתאימה לגיל המיועד (אלא אם כן את/ה מבוגר). לסיכום, ממליץ לכולם (מבוגרים וילדים כאחד) לקרוא את הספר הזה.
