הספרים שאני הכי אוהבת הם אלו שבהם הסופר מיטיב להביע את רגשותיהם של גיבוריו, וכמו כן ספרים שעוסקים בחיי משפחה. הספר המקסים הזה עונה על שני הקריטריונים. הוא מיטיב לתאר את הקשר שבין שולמית לבעלה, בין שולמית לאמה, בינה לבין ילדיה.
הרבה רגשות אנושיים מובעים בספר המקסים הזה: אהבה, חמלה, תסכול, שברון לב, תקווה, אמונה - ואת כולם הסופרת מביעה בצורה כל כך נוגעת ללב.
בספר נוכל למצוא גם הרבה עניין בנושאים חשובים כמו ירידה מהארץ, דת ואמונה, זקנה ומוות. עוד ערך מוסף של הספר הוא העברית היפה, והידע העצום שיש לסופרת במקורות היהודיים.
ממליצה בחום! כל ספריה של רותם יפים בעיניי, אך זה היפה מכולם.

קראתי את הספר ובדקתי שוב בכריכה הפנימית - אכן זה ספר חדש ולא קראתי אותו בעבר. בכל זאת, חלקים בספר עוררו בי תחושת דה ז'וו - שוב אישה חרדית, כבולה בנישואים שלא הסבו לה נחת לגבר אטום וערל לב. שוב אישה המתענה בתלאות דיני טהרת המשפחה המחמירים והגבריים.

מוזר. ראיתי סביבי במשך השנים הרבה זוגות שלא הסתדרו ביניהם, זוגות שנפרדו והתגרשו - למרבה הפלא לא כולם היו חרדים או דתיים, ואני מעזה לשער שרובם לא הכירו כלל את דיני הטהרה, אז איך זה קרה להם?

יהודית רותם משכתבת שוב ושוב את אותם נישואים טראומטיים מזווית הראייה שלה. חבל - כי נראה לי שהיא מיצתה כבר את הסיפור הזה עד תום, ואף הפכה אותו מגיהינום פרטי של זוג לא מתאים לתיאור של נישואין בחברה החרדית כולה.

יהודית רותם כותבת היטב כשהיא לא מגויסת לאג'נדה שלה. אני מצפה לקרוא סוף סוף ספר באמת חדש משלה.

הרעיון יפה. שזירת שלושה סיפורים בספורה של הגיבורה. מקורי באפן זה להחדיר את מאורעות השואה למי שאינו מצוי בו. אולם העליה על גל של ביזוי מנהגי הטהרה של עם ישראל וכן תיאור מסולף של טקס הגט הפך בעיני את הספר ללא רלבנטי עבורי . יתירה מזו בספר עובר כחוט השני מעין מבט של עליונות על מינהגי ישראל מדור לדור שבלעדהם אין קיום לעמינו.לצערי הסופרת למדה היטב את מנהגי היהדות רק על מנת לנגח ולא על מנת להראותו ביופיו. אגב "הבא אמינא" שנכתב בעמוד 378 צריך להכתב "הווה אמינא". בשבילי ערכו של הספר הינו רק למען להכיר את המנסה לנגח את מינהגי ועקרונות הדת ויהדות. למען המידע הנכון גט לא זורקת האשה לבעל כפי שמתואר בעמוד 356 אלא הבעל מוסרו לאשה ברוב כבוד.

הדבר הכי טוב שיש בספר הזה,
זאת הלגיטימציה להיות אנושי.
הדמויות כל כך אנושיות. אחת לאחת.

אמנם ה"תפירה" של הסיפורים לאחד קצת "גלוייה" מידיי; הסוף קצת חפוז. והכתיבה הקולחת נסחפת לעיתים לטרחנות מה. הכל עשוי למשעי לפעמים מידיי.

אבל
המסר של הלגיטימציה לאנושיות, שמתעלה מעל לכל אלו, עושה את הספר ראוי בעיניי.

יהודית רותם לא מפחדת לגעת בנושאים טעונים מאוד ואני חייבת להודות שהנגיעה שלה לא מתחמקת מהמטענים. היא אמנם נגיעה רכה אבל אפשר "לבלוע" את חציית הגבולות שלה.

ויחד עם זאת, למרות שהסיפור יפה ואנושי,
למרות שבסופו של דבר היה נעים ומושך לקרוא את הספר הזה, למרות כל אלו, אני לא מרגישה שקראתי "ספר גדול".

שולמית ועמנואל זוג חרדי מירושלים נאלצים בגלל חובות לעזוב את משפחתם הענפה ולעבור לגור ולעבוד מספר שנים בבית אבות יהודי בגרמניה.
מפגשה של שולמית עם העולם הגדול מהווה שינוי גדול בחייה, הופך עולמה ונוגע ברבדים סמויים ומודחקים שבנפשה. ספר נהדר רגיש ומענין מאוד. יהודית רותם מפגישה אותנו עם העולם החרדי הזר, המוזר, המרתיע, הדורס והדוחה הסובב סביב הלכות ישנות שלא השתנו כלל עם הזמן. חיים של נשים שלא ממשו את עצמן חיות בפחד ובתחושת החמצה.
על אף העובדה שיהודית מתארת את העולם החרדי בבקורת נוקבת יש בה אהבה למסורת היהודית המוחמצת. היא מביעה הרבה כאב חמלה רגישות ואמת פנימית עמוקה. ספר מומלץ ביותר- לקרוא

ספר יפה.
שולמית ועמנואל זוג חרדים ישראליים שנקלעו לחובות כבדים לאחר שהשיאו את ארבע הבנות.
עמנואל ורעייתו מקבלים הצעת עבודה בברלין ולעבוד בבית אבות שנקרא "מנוחה נכונה", ההצעה נענית בחיוב כדי שיוכלו לכסות את חובם.
בספר זה עוסקת הסופרת בעדה החרדית המנהגים החוקים שהם שונים משלנו החילוניים.
בחלקו השני כאשר שולמית מגיעה לברלין היא מגלה את תלאותיה, את חוסר יחסה של אמה לילי אליה מיום היוולדה, ונישואיה לעמנואל שלא הסבו לה אושר.
לילי אמה של שולמית מספרת כיצד שרדה את השואה, סיפור אהבתה החדש ונישואיה, סיפורו של הרופא בבית אבות, וכמובן אהבתם של שולמית והגוי.
הסיפורים שזורים אחד בשני, לכל אחד מהדמויות סיפור נוגע ללב.
אהבתי את הספר, כתוב יפה וענייני.
ממליצה.

מתי תבוא אלי הוא ספר השייך לסוגת הרומנים שעוסקים בחברה החרדית עליה כותבות גם יוכי ברנדס ונעמי רגן. אני מוצאת עולם זה מעניין לקריאה שכן חוקיו ומנהגיו שונים מעולמי.
ברומן זה שלומית ועמנואל, זוג חרדים ירושלמי מחליט לנסוע לברלין בשביל לעבוד שם בבית אבות יהודי בשם "מנוחה נכונה" על מנת להתמודד עם החובות הרבים שצברו כאשר השיאו בנותיהם. אך בעוד שלומית נפתחת אל העולם החדש ומגלה בו מחדש את עצמה, עמנואל נסוג חזרה אל העולם בו השאירו מאוחר. שלומית מגלה לא רק את עצמה אלא גם את אימה וסיפורה וכן את בנותיה.
הרומן בנוי ממספר סיפורים השזורים זה בזו בצורה מרתקת תוך שימוש בעברית יפה וצחה.
מומלץ לאוהבי הז'אנר.

ספר שקשה להניחו מהיד עד לסיומו, הסיפור מתפתל בין מערכות יחסים שנרקמו ונרקמות בין גרמניה לישראל, בין שתי זירות לסירוגין ובו זמנית בפרוור ברלינאי ובעולם התורה הליטאי.
הספר מביא אלינו את האמת הפנימית של כל אחד ואחת מהדמויות.
ממליצה מאוד.

ספר מקסים, מרגש, נוגע ללב. כתוב בצורה קולחת מחד אך מעמיקה מאידך. הספר מעלה תובנות לחיים בסוגיות חשובות כמו דת וזוגיות. ספר רגיש ומרגש. מומלץ בחום רב!