אני אוהבת רומאנים היסטוריים. במיטבם, ואם הסופר עשה מלאכתו נאמנה, זו דרך מרתקת להתוודע לתאורי היומיום בתקופות עבר, לנסות להבין "איך זה היה באמת" ולהפוך את ההסטוריה היבשה - זו שלימדו אותנו בבית הספר - לסיפורים של אנשים ולזרימת חיים. כדי להנות מספר כזה, אמינות היסטורית היא הכרחית, וסיפור טוב נדרש.
עד כה המונח "מסעות הצלב" אמר לי טיולי הרפתקאות של אבירים מימי הביניים לשחרור "ירושלים הקדושה" והפיכתה נוצרית. מה שחידש לי הספר הזה הוא שצלבנים למעשה החלו כמלחמות דת באירופה: אירופה של המאות 12 - 13 היתה למעשה מדינה אחת תחת שלטון חזק של הכנסייה. הצלבנות תקפה כתות שסטו מהזרם המרכזי הקתולי, ומשום מה היוו איום על הכנסייה. אה, ובדרך המלחמה "בכפירה" איפשרה ללוחמים - הכנסייה והאצילים שיצאו למלחמה - להשתלט על אדמות ה"כופרים" שזו מטרה ראוייה לכל הדעות.
הסיפור עוסק בסוד שהופקד בידי נערה וילד, המוכנים להקריב את חייהם ואת כל היקר להם כדי לשמור עליו. הסיפור מסופר בשני זמנים: המאה ה -13 והמאה ה 21. החלק של העבר מעניין מאד צבעוני ואמין. החלק של הזמן הנוכחי הוא חולשתו הגדולה של הספר. אם סביר שאנשים במאה ה - 13 יאמינו ששרידי קדושים, גביעים וספרים מסוגלים לגרום לנסים, ושכפירה דינה מוות, ורק אמונה אחת מְרָצַה את האל, להחיל את אלה על אנשים במאה ה 21 נראה נלעג ותלוש.
הספר כתוב היטב ומעניין. נראה שהסופרת הקדישה מאמץ לתחקיר היסטורי ותאורי החיים במאה ה - 13 חיים ומרתקים. (בסוף הספר יש רשימה ביבליוגרפית מכובדת והפנייה לאתר האינטרנט לתוספת.) אם היא היתה מוותרת על הניסיון לקשור את הסיפור ההיסטורי לימינו (ולפנטזיה...), הספר היה מצויין. כפי שהוא הוא אמנם מותח ומעניין וגם כתוב היטב, אבל יסתפק ב 3 כוכבים (חוץ מפרס ספר השנה ב 2006 בו זכה באנגליה).

















