על הספר הבא אני ממליץ לא בגלל שאני איטלקי , לא בגלל שאני חסיד של אהרוני ולא בגלל שאני אוהב לבשל או לאכול , פשוט...
הייתי היום בצומת ספרים וחיפשתי איזה ספר בישול פתאום היה צל על כל הספרים ולא הבחנתי בכלום , הסתובבתי וראיתי מוכר בגודל האוורסט רק שעליו לא נראה לי שמישהו אעיז לטפס.
שאל אותי המוכר אם הוא יכול להמליץ לי על ספר בישול כולשהו...
הרגשתי במעמד הר סיני כי לא ראיתי אפילו מי מדבר אלי כי הוא היה פשוט ענק ומפחיד , עניתי לו שאני סומך עליו בעיניים עצומות תרתי משמע כי כמו שהוא נראה הוא וודאי ניסה את כולם.
בקופה שאלה אותי הקופאית אם מישהו עזר לי ?
עניתי לה ... נראה לי שאלוהים !

טוב...האמת שפעם ראשונה אני כותב ביקורת על ספר שרק בגלל מריבה לא נעימה התפרסם וסיקרן אותי מאוד לקרוא ,
כמוכן יצא לי לרדת "כסאח" על הכותב של הספר בעקבות משפט אומלל שהוא כתב לחברת האתר אבל שיכתב אותו והבין את טעותו.
אני מכבד כל אדם באשר הוא וכמובן גם סופר הוא בנאדם , כולנו מידי פעם זורקים הערה או קללה לא במקום , אם זה במכונית כאשר מישהו חותך אותנו או בתור לקופה בסופר כשאתה נופל על קופאית מתלמדת או אפילו על עצמנו כשאנחנו עושים שטויות!
כן ... גם שמבקרים אותנו אנחנו כועסים , גם אם הביקורת בונה היא גם "בונה" עצבים !
לכן מחקתי את ההשתלחות ואף התנצלתי בפניו בכתב היות וזאת פרנסתו ואין לי כוונה לפגוע בו ובטח לא בכיסו,הבטחתי לו שאקרא את הספר ואכתוב את חוות דעתי.
ביקשתי ממנו עותק חתום על ידו ושישלח אותו לחנות הספרים הקרובה לביתי ( בשביל ניתוח גרפולוגי מסקרן ופרטי שלי ).
ניגשתי למוכרת , הצגתי את עצמי והיא מייד הכניסה את הספר לשקית ואיחלה לי "קריאה נעימה"...
עניתי לה שלא באתי לקחת את הספר אלא לרכוש אותו!
היא הסתכלה עלי כאילו היא מופתעת שמישהו רוצה בכלל לרכוש את הספר ושאלה אותי "אתה מתכוון שאתה צריך לשלם עליו" ?
עניתי לה שאם היא רוצה לשמור על עסק מרוויח אז כדאי לה גם לגבות כסף עבור סחורה !
היא התקשרה למר זיו כהן הכותב של הספר בכדי לאמת את דברי ואף נתנה לי לדבר איתו אישית בטלפון...
היה נחמד לשמוע את הקול אחרי הכל וכמובן שהיה עוד יותר נחמד לשמוע את הקול שמאחורי הכתיבה.
אין ספק שמדובר באדם אינטילגנט , מנומס ואדיב , אבל לא באתי לכתוב על עצמי.
לגבי הספר...
ספר מאוד משעשע , שנון , מצחיק על תקופה שרובנו עברנו או נעבור וכתוב בצורה מאוד זורמת כמעט כמו השכנה שלי !
מזכיר בהחלט את "חכמת הבייגלה" כפי שציינה כאן אחת המבקרות אבל רק טוב יותר (יסלח לי אילן הייטנר שאני מאוד מכבד וגם מכיר אישית ובהזדמנות זאת אני מודה לו שהזמין אותי לפרמיירה של הסרט חכמת הבייגלה לפני שנים ושבו חברה טובה שלי שיחקה תפקיד משנה ומעפן) !
אהבתי את הספר ואת העלילה , אני כותב המון מערכונים וחומר לסטנדאפיסטים אבל זיו כהן בהחלט יכול ללמד אותי דבר או שניים בהומור!
אין מה לעשות , יש לו את זה בגדול !
אני לא מאלה שממהרים לפרגן כי אני ביקורתי מאוד , בעיקר כלפי עצמי אבל כשמגיע אז אני עושה זאת בכיף.
תתפלאו אבל הוא אפילו לא שילם לי , אז זיו כהן...אם אתה קורא את השורות האלה תשקול אולי לשלם לי ואני לא מקבל צ'קים!
אז למי שלוקח את החיים באיזי ורוצה לחייך ולצחוק קצת ואולי להזכר או לדעת מה הוא הולך לעבור ( תלוי באיזה שלב אתם בחיים ) אז אני בהחלט ממליץ לקרוא...והפעם אם מישהו יקרא ולא יאהב זה כבר על מצפוני !
נ.ב - אני לא מתחרט לרגע ששילמתי עבור הספר ויותר מזה אני יכול לומר בלב שלם שאחרי שקראתי אותו הוא שווה הרבה יותר ממחיר מבצע!

לא יודע מה נסגר עם הסופר הזה ?
ספר עם רעיון טוב אבל כלכך רע !
מתחיל מותח וממשיך עייף ,
מה זה עייף ? יותר עייף מהמסרק גבות של נוסבאום !
משפחה שבורחת ממתנקשים לאחר שהאב האהבל , כתב משהו על מתנקש כמו אידיוט והתנצל כמו דביל !
לא רוצה לעשות ספויילר אבל מצד שני לא רוצה שתסבלו כמוני ...
התינוק מת בהתחלה , אח"כ אישתו , אח"כ הילדה שלו ורק הוא נשאר אם כוונת על המתנקש אבל מחליט לא לירות !
בא לי לירות בו ובמי שכתב את הספר !
בספר משחק הדמים שאותו גם דיויד מורל כתב ושעליו הסרט רמבו מבוסס הוא גם הרג את רמבו ,
מוזר שיש המשך ...רמבו 2 , רמבו 3 , רמבו 4 ועדיין הוא חי !
בקיצור דיויד מורל צריך לשנות את שמו לדיויד מו-רע !

מה שאני אגיד לכם...
ספר בן זונה
של סופר בן זונה
כתוב בן זונה
עלילה בת זונה
דמות ראשית בת זונה
מתח בן זונה
כל פרק יותר בן זונה מהשני
סיום מפתיע ובן זונה
והשגתי את הספר במחיר בן זונה

החלטתי לקרוא את הספר לאחר ששמעתי כלכך הרבה עליו ויצר הסקרנות פשוט גבר עלי וחבל שכך, הייתי צריך לשמוע לאמרה " הסקרנות הרגה את החתול " , אבל במקרה הזה הספר לא היה מעניין אפילו את גארפילד.
אני לא התחברתי לספר מכיוון שישנם בספר יותר טוויסטים מאשר בכל פיצוצייה ממוצעת !
זה נראה כאילו קימבנו סיומות של מספר ספרים ואיחדו אותן לספר אחד כך שזה נראה ממש כמו פארודיה :
האישה הזאת היא אישתך , לא בעצם סוכנת , לא בעצם מאהבת אחיך , לא בעצם . . .
אפילו לגיבור הספר נמאס והוא זועק " דייייייי היא סתם זונה שאני לא מכיר " !

דיוויד באלדאצ'י הוא פשוט כישרון , כי באמת צריך כישרון לכתוב ספר עם יותר מ 500 עמודים שבעצם מסתכם בחמישה בלבד , כל היתר פשוט מריחות על גבי מריחות כאילו מדובר בקונדיטור שמכין לנו עוגת שכבות ולא טעימה במיוחד !
הסופר מתאר סיבוב שעשה באיזו אחוזה כפרית על פני כ 5 עמודים מה שגרם לי לחשוב על צימר במקום להמשיך לקרוא!
הסופר מתאר תהליך היפנוזה על פני כ 5 עמודים , מה שגרם לי להיכנס להיפנוט , מזלי שבעלת הצימר מהמחשבה הקודמת העירה אותי !
עוד מתאר הסופר על פני כ 5 עמודים דרכי טיפול ורכיבה על סוסים , מה שגרם לי להרים טלפון שוב לבעלת הצימר מהמחשבה הקודמת אולי גם לה יש סוסים שאוכל לדהור עליהם בשבת !
זהו הספר הראשון של דיוויד באלדאצ'י שאני קורא והוא בהחלט גם האחרון , במקרה של הספר הזה "האחרון הוא העומד" הוא גם האחרון שיעמוד במדף הספרים שלי!

נ.ב - הביקורת שמתחתי מדברת על הרבה "טוויסטים" שיש בספר , אז אני לא מצאתי טוויסט וגם לא טעמי , מה שמצאתי זה את עצמי מנסה לסיים את הספר לפני שאני מזמין לי ולאישתי איזה צימר ואם אפשר אז עם סוסים !

שם הספר יכול היה בקלות להיות גם "שכחו אותי בבית" !
ילדה שמתעוררת ומגלה שמשפחתה נעלמה והיא לבד בבית , אבל בניגוד לסרט "שכחו אותי בבית" אין כאן הומור , העלילה שונה , ומדובר כאן בילדה ולא בילד . . .
למעשה . . .לא דומה בכלום לסרט "שכחו אותי בבית" !!!
במחשבה שניה השם "בלי לומר שלום" כנראה עדיף :)
ספר מותח ומסקרן עד העמוד האחרון , אין ספק שאני אעזוב את הספר בלי לומר שלום ( תרתי משמע ) לסופר אלא להתראות בספר הבא שלו !!!

אמרו לי שספריו של קלייב קאסלר הם "מנייה בטוחה" , אחרי קריאת הספר הזה אני שוקל למכור את כל המניות !
נראה שכל ספריו הם אותה הגברת בשינוי אדרת , מזכיר קצת את המשחקים של הילדים בבריכה , זורקים חפץ ואז צוללים להביא אותו , כך ספריו של קאסלר - הוא זורק למים אוצר/מגילה/פסל/פצצה/ספינות/מטוסים ואפילו את הטיטאניק בכבודה ובעצמה והקוראים "צוללים" לספריו לראות מי מוצא - ממש "מרגש" !

ויל אדמס צריך לשקול לעשות הסבה לענף הבנייה , כי למרוח ולטייח הוא יודע יפה מאוד והיות וגם אינו יודע לבנות מתח אז אולי הוא יצליח לבנות משהו אחר !
כמו בספר שלו , צופן הפרעונים , גם כאן הסופר כותב מספר אירועים בכל פרק ושוזר אותם במהלך העלילה , הבעיה שרוב האירועים אינם מעניינים ו/או סוחפים מה שגורם לך לתהות לא פעם במהלך הקריאה מה יש עכשיו בטלוויזיה !