ביקורת ספרותית על שנות השפע מאת צ´אן קון-צ´ונג
ספר בסדר

---

ספר "בסדר" עד בנאלי.
הספר מתייחחס לסין בתקופת הפתיחות והגאות הכלכלית האחרונה, שעדיין אנו שרויים בה.
סין שמתחשבנת בעירבון מוגבל( ולא בצורה אמיתית) עם ההיסטוריה הקומוניסטית מרכסיסטית שלה. עדיין יש רדיפות ודיכוי רצון לדמוקרטיה אמיתית, רוע ורודנות ממשלתית שילטונית על כל התופעות החברתיות הנילוות לכך( מלחכי פינכא, עבד כי ימלוך, התחזויות ואנשים נרדפים).
המוזר הוא שהסיפור מוצג מעיניים של תושב טאייואני, אשר עובר לסין ככתב, משורר וסופר.
הוא מתחבר לזרמים החברתיים התת קרקעיים.
יש גם התיחסות לאליטה השלטת, הכוללת בעלי תפקידים וחברי מפלגה ומתעשרים חדשים.
אבל, הקריאה בו אינה מחדשת הרבה לאלו הקוראים עיתונים ומתענינים בסין.
כל הכתיבה היא נוגעת לא נוגעת, לכן, נשארתי אדיש או בציפיה מה יהיה באמת החידוש.
ההחמצה של הסופר היא שאין הוא מעמיק ביחסים שבין אנשים, כך, שאהיה במתח או מוקסם מדמות,תופעה חברתית או ארוע כלשהו.
לא מזיק לקרוא. אבל לא מוכרחים.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שנות השפע