מצד אחד הספר לא מספיק ריתק אותי בשביל לדחות את שעת השינה, כך יצא שקראתי אותו לאורך הרבה זמן. מצד שני הוא בכל זאת סיקרן אותי מספיק בשביל לא לוותר עליו באמצע. וכשהגעתי לסוף לא הצטערתי על ההשקעה והסבלנות.
יש בספר הרבה רעיונות יפים, ולפעמים יש תחושת החמצה שהיה אפשר לפתח אותם יותר לעומק, אך יש לזכור שזה לא ספר פנטזיה ולא ספר מד״ב ושלמרות שמו, ״ילדי הסקויה״ הם לא העיקר.








