ביקורת ספרותית על פרמקון - סיפורה של משפחה מאושרת מאת דירק ויטנבורן
ספר טוב

---

ספר נחמד ומעניין.
סיפורה של משפחה אמריקאית מלוּוה בסיפור הפסיכיאטריה במחצית השנייה של המאה ה- 20.
ויליאם פרידריק הוא פרופסור צעיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל. בתחילת שנות ה- 50 של המאה ה- 20, ויליאם, אשתו, וארבעת ילדיהם הצעירים גרים בבית נחמד בקרבת האוניברסיטה. ויליאם מנסה לפתח ולמצוא תרופה מועילה לדיכאון שתגביר אושר המבוססת על צמח עליו שמע מעמיתה בייל. הניסוי מצליח לכאורה אך ימים לאחר סיומו, אחד האנשים שהשתתפו בו יוצא למסע טירוף קטלני. והתוצאות משפיעות על מהלך חייו של ויליאם ביותר ממובן או מישור אחד.
בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 ויליאם אשתו וילדיהם הבוגרים (בגילאי תיכון ומעבר) ממשיכים בחייהם כשויליאם הוא מרצה ויועץ לחברות תרופות שונות. אך עדיין האירו מהעבר מלווה אותם ונמצא מתחת לפני השטח.
בתחילת שנות ה- 90 ויליאם ואשתו הם קשישים, ילדיהם חיים את חייהם (כולם כבר בסביבות גיל 40 ויותר) ועדיין חיי המשפחה מורכבים ומושפעים מהעבר.
זהו סיפור על משפחה לא "מאושרת" ולא "רגילה" למרות כותרת המשנה של הספר.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על פרמקון - סיפורה של משפחה מאושרת