ספר מעולה. רעיון מבריק של הסופר לדון בשאלת יחסי הערבים והישראלים במרחב שלנו.בדיקת השאלה הקשה ללא כל מרכיבים זרים ולחדור לאמת של עומק השאלה. בסיפור בדיוני מתחיל הספר בבוקרו של יום בו הגיבור אמיר מתעורר אל יום בו כל אוכלוסיית העולם נעלמה כולל החי רק הדומם נשאר על פני כדור הארץ. האחד שנותר הינו ישראלי הכי טיפוסי נשוי לאשה שהוא אוהב עד כלות ולהם ילדה קטנה שבה גם מאוהב. מנכ"ל חברה גר ברמת גן ולא חסר לו דבר. כשהוא קם באותו יום להתחלת יום עבודה שגרתי מגלה לחרדתו שנותר לבדו בעולם. כאילו ברגע אחד התנדפו כל האנשים מן העולם. מחפש את חבריו, משפחתו, מקורביו אולם אין בנמצא איש.עובר ברכבו את כל הארץ לתור אחרי בן תמותה כלשהו אולם ללא סיכוי. בחיפושיו נכנס לעזה העיר מתוך סקרנות גרידא שהרי איון אויב ואין צבא ואין מי שיעצור בעדו ושם להפתעתו מוצא את דוניה פלסטינית קנאית, יפה, אצילית, חכמה ואמן בכינור. למעשה הם נמצאים על תיבת נוח של עולם שכולו נעלם. יש בספר הרבה מוטיבים המזכירים את המבול כגון הגשם שירד במשך שבועות עד שכל הקרקע הפכה לבוץ וכן העורב המופיע בסוף הספר שמבשר על סיום המבול.אולם עיקר הספר הוא בקשר המוזר בין שני אנשים שנותרו לבדם בעולם ועדיין השנאה בין יהודים לערבים מפריעה להם מאד לאשה יותר מאשר לגבר. רק האילוץ שאליו נקלעו ולאחר שהאשה דוניה מוודאת שהגבר הישראלי אינו קשור לעולם שנעלם מרשה היא לישראלי להתקרב אליה בצעדים קטנים. הספר הופך לרומן גדול בין השניים כאשר כל אחד אינו מסוגל לשכוח את מוצאו.לבסוף מתעורר הישראלי מחלומו. כאן מצפה לקוראים הפתעה בדמות הכינור הממשי שליווה את הזוג בעת היותם במציאות האחרת שנשלחה אל הישראלי מן הערביה באפן ממש מוחשי. הספר כתוב ביד אמן. הסופר חביב עלי מספריו האחרים. הספר מבטא את הקונפליקט הישראלי ערבי במלוא מערומיו. כתוב בצורה מושכת והבדיון נשמע כל כך מוחשי עד שאין אפשרות להניח את הספר והוא נשאר כזיכרון חזק בלב הקורא. מומלץ ביותר. בטוני כי קריאה נוספת תוסיף רבדים חדשים בספר.