הספר עוסק בילדה "אור" סינית משבט וו, שמוצאת את עצמה בהרמון של קיסר משושלת טאנג. הסיפור מסופר כמונולוג של אותה הילדה, מילדותה בכפר, דרך חוויותיה בארמון ועד לאחר מותה כקיסרית של סין.
לא אהבתי את הספר, אפשר לומר שלקראת סופו ממש התחלתי לסבול. ההתחלה של הספר לא רעה, לכאורה סיפור בעל פוטנציאל רב. לקראת האצמע, הספר התחיל להחלש והסוף היה משעמם כל כך שממש אילצתי את עצמי לקחת את הספר ולקרוא. הכתיבה מנסה להדמות ככל הנראה לשפה סינית עתיק (אני מודה ב- |טמבל| כי אין לי נסיון עם כתיבה סינית עתיקה ובכלל זהו ספר הראשון שלי שקשור לסין). הרגשתי ששופכים עלי עם דלי אינפורמציה מיותרת, המוח הוצף ברשימות אינסופיות של שמות אנשים לא חשובים. התיאורים של המקומות לא היו מושכים והדמות הראשית נראתה לי פלסטית וחד מימדית, למרות הנסיון לתת לה עומק (שרובו עסק כך נראה לי בחוויות מיניות).
נקודות האור היחידה הייתה ההכרות עם חצר הקיסר, התככים, המזימות, הסבל, הריחוק והבגידה, אם כי יש לי הרגשה שספר אחר היה מציג לי את אותם התככים בצורה מעניינת יותר.
אז השורה האחרונה היא: ממש, אבל ממש לא חייבים!











