דרגה 26 מקורות אפליםאנתוני זייקר2ספר מתח מצוין שקשה להניח מהיד. ועם זאת יש כאן הרבה קטעי זוועה ואימה וטירוף אל-אנושי. אז לבעלי עצבים חזקים וחוסן לדימיונות זוועה - זהו ספר מצוין. לאחרים - קצת פחות...
זמן בין התפריםמריה דואניס4לכאורה הספר היה אמור להיות מיוחד ומרתק. תקופת מלחמת האזרחים הספרדית, אבל במדינת החסות המרוקאית. אישה לבדה מול העולם. בפועל - פיספוס. מרוקו היא ארץ מרתקת. יש בה ריחות וטעמים ונופים עשירים מאין כמותם. יש בה גולים מכל העולם שהביאו איתם תרבויות ושפות מגוונות. מי צריך יותר מזה? ואז הגיעה מריה דואניס עם סיפור מעניין ונחמד על אישה ממעמד נמוך שהתאהבה בנוכל שחמד את כספה וכך התגלגלו השניים לטטואן, משם ברח הנבל והשאיר אותה לבד. גם הסיפור לא רע. איך היא משתקמת ולוחמת לחזור למקום סביר בחברה האנושית. אלא שכל העושר הנהדר הזה מתפספס. כי יש כאן מעט מאד ריחות וצבעים ונופים. ומעט מדי מפגש בין תרבויות. וגם כהוא ישנו - אז הוא מטושטש ולא ברור. חבל. כי הספר הזה יכול היה להיות ספר מופת. אז לסיכום - אהבתי את הבלילה של הסיפור והמקום, אבל הרבה פחות את האופן שבו סופר הסיפור.
1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכוןאורן קסלר8ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את מערכת היחסים שבין יהודים לערבים בארץ ישראל. כפי שכתב המחבר, מהומות הדמים של ה"מרד הגדול" 1936-1939, הוא זה שעל בסיסו נבנו מערכות היחסים בין היהודים לערבים בארץ ישראל מאז. בו נתקבעו דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים. כמו הסירוב הערבי לדבר עם המתווכים או עם היהודים, התנהגות שהובילה להפסד מדיני אדיר (מבחינתם) מאז ועד היום. או הדפוס של המאמצים היהודיים לקבלת הכרה מהעולם המערבי שמנהל את העולם. ו... אולי גם המזל הגדול של היהודים. אבל בספר הזה, שנכתב לאחרונה (יש בו התייחסות גם לטבח אוקטובר 23), יש הכל - מתאור המאורעות שמעמיד בספק אפילו את התקופה הקשה שלנו (גם אז מדובר היה על שלש שנים, על אלפי הרוגים בשני הצדדים) ועד לתיאורי המערכת הפוליטית (שבה לא תמיד היהודים ניצחו, אלא האינטרסים של המעצמה הגדולה באיזור). לימוד החומר הזה ובצורה המעמיקה שכתב המחבר (יותר עיתונאי, אבל בוודאי שלא היסטוריון) יעניק לקורא מידע ויכולת הבנה על מערכות היחסים בין העמים ובינם לבין העולם הגדול, מאז ועד היום. פשוט ספר מעניין ומרתק, אבל גם ספר חובה.
אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]מיקלוש ניסלי7ספר חשוב מאד אבל קשה לקריאה ומזעזע. הוא נכתב על ידי אדם שהיה שם ושרד. "רקד עם מלאך המוות" יום יום. פשוט לא יאומן. לא יאומן "מזלו הטוב" שבזכותו הצליח לשרוד ולספר לעולם מתוך המציאות הבלתי הגיונית של אנשי הזונדקומנדו, לא יאומן כי הוא ראה את האדם בכיעורו הגדול ביותר, בחוסר האנושיות שלו. והוא שרד כדי לספר. הספר נכתב מייד לאחר השחרור ויש בו הרבה מהאותנטיות של כותב שאינו סופר או עיתונאי, אלא אדם מיוסר שחייב היה להעיד ולמסור את עדותו לפני שהוא שוכח. ספר חובה למי שרוצה לנסות ולהבין מה היה שם.
האדריכל מפריזצ'רלס בלפור2ספר טוב. טוב אבל לא מדהים. העלילה מתנהלת די בנוחות, מתארת חיים "רגילים" תחת הכיבוש הגרמני. אבל בלי הפתעות גדולות ובלי תפניות מעניינות. הספר בהחלט קריא ומציג נקודת מבט מעניינת על המציאות באותה התקופה, אבל לא יותר מזה. אז 4 כוכבים - מגיע לו בגלל שהספר קריא ומעניין - אבל לא יותר מזה.
שאל היסטוריוןגרג ג'נר9איזה ספר נפלא. קודם כל - כי הוא מעשיר בידע. שנית - כי הוא כתוב בשפה עממית נחמדה, וממש אפשר לשמוע את המחבר מדבר באחד מהתסכיתים שלו... מה שנקרא במקומותינו "מדע פופולרי". אהבתי מאד לקרוא בספר שמקרב את ההיסטוריה האנושית (ולא רק האירופאית) את הציבור הרחב. שמחתי ללמוד ולהתעשר באירועים שלא הכרתי. והכל בצורה קולחת ונחמדה. פשוט הנאה צרופה!
יצר המוות ג'ד רובנפלד10אני אוהב לקרוא ספרים שבהם מעבר להנאה מהספר, אני גם לומד משהו. והספר הזה האיר לי כמה אירועים היסטוריים שלא הייתי מודע אליהם, ובראשם כמובן אותו פיצוץ במנהטן אחרי מלחמת העולם השניה. כשקראתי בספר על האירוע, הייתי בטוח שמדובר בסיפור דימיוני. אז מיד הלכתי ובדקתי ו... גיליתי שאכן היה אירוע כזה. אז תודה לך רובנפלד שהוספת לי מידע חשוב. ובאשר לסיפור עצמו - למרות שהוא קצת אמריקאי (הגיבור היא איש מושלם, חזק להפליא, אמו בכלי הרג ומשחית, שיודע הכל וגם לא מת אף פעם) עדיין הסיפור הוא טוב. כתוב היטב, מעניין ובחלקים נרחבים גם מותח. וכמו שיעל כתבה - ברור מאד שהסופר מעריץ את פרויד ולכן הוא מכניס אותו לסיפור, אבל זה בסדר. זה משתלב יפה. והתוצאה - סיפור שמסופר היטב, על בסיס עובדות היסטוריות (לא הכל!) ואפילו מותח.
לא הבנתי כלוםדייגו דה סילבה5אולי זה רק אני, אבל אני ממש לא מתחבר להומור ולא לספר. מבחינתי - בהחלט אפשר לוותר
מעגל אבניםג'ון דאר למברט4הרעיון נשמע מעניין ולכן החלטתי לקרוא את הספר. ואכן - החלק הראשון היה מעניין, אם כי לא בדיוק מדעי. סיפור מעניין. בחלק השני הסופרת חוזרת על עצמה. שוב - בלי יומרות מדעיות, אבל אותם שמות ואותה התנהגות. רק תקופה אחרת (עדיין רחוקה מאד מימנו). בחלק השלישי - שוב חוזרת על עצמה: הדמויות, המראות. נו, כאן החלטתי שהבנתי ואין טעם להמשיך ולחפש "מה נקודת השיא בסיפור". שוב אותן דמויות, שוב אותה התנהגות של הדמויות, ולכאורה פשוט תקופה אחרת. אז אם אין לכם מה לעשות, ואם דיוק היסטורי-אבולוציוני לא בדיוק חשוב לכם, זה ספר טוב להעברה של שלש עד ארבע שעות.
הכלבים בריגההנינג מנקל29אז למה עשיתי את זה לעצמי? שאלה טובה. מסתבר שככל הנראה זה ספר סיפורת היחיד בעברית שמתרחש בלטביה ואני חייבת לקרוא ספר עלילתי על מקום המיועד לטיול הקרוב. מצאתי את הספר בספרייה, הרי לא נפרנס אנטישמי כמו מנקל... ומזל, כי מזמן לא השתעממתי ממותחן כמו שהשתעממתי ממנקל, מולאנדר, ליאפה ושלל אנשים משעממים אחרים בסיפור. נכון שספר בלשי לא צריך להיות מציאותי מדי, אבל מהמותחן הסקנדינבי מהסוג הזה (בלשי) לא מצפים למופרכות סטייל ג'ק ריצ'ר, אבל היי, למה ששוטר שבדי מעיירה זניחה לא יצליח לפתור את הקונספירציה שכוללת פוליטיקאים, קרטלי סמים, קג"ב ושלל שוטרים מושחטים במדינה בו הוא לא דובר מילה בשפה, בעיר בה לא היה קודם, לבד לחלוטין... וסיפור האהבה שם מופרך עוד יותר, על גבול הזוי ומפגר. דווקא ההתחלה בשבדיה הייתה מבטיחה. אווירה עגמומית, אבל בטוב טעם, כמו שנהוג במותחנים סקנדינביים חורפיים וכבדים כמו תבשיל שעמד על הכיריים המון זמן, אבל מתחילת הסיפור בריגה, הספר נופל למחוזות האבסור ושיעמום, תוך אווירה קודרת ודכאון עמוק. בניגוד למשל להארי הולה - שיש לו את החסרונות שלו, אבל הוא לפחות שנון, קורט ולאנדר מסתמן כאיש סתמי לחלוטין. גם סגנון הכתיבה לא מסייע להנאה בשום צורה. החזרה הבלתי נסבלת על אותם המשפטים, הנטייה לכתוב שמות מלאים כל הזמן (אף פעם לא קורט או ולאנדר, אלא תמיד קורט ולאנדר, תמיד בייבה ליאפה וכו') מעצבנת ותיאורים לא אמינים. לקראת הנסיעה הצפויה ללטביה עשיתי תחקיר לא רע על העיר ריגה, שאמורה להיות אחת הערים היפות באזור. הורי ביקרו בעיר בסוף שנות השמונים ולא הפסיקו להלל את יופיה. אם הם היו קוראים בספר של מנקל את התיאור של ריגה, רוב הסיכויים שהיו שורפים את כרטיסי הרכבת שלהם. איזה מזל שיש לי second opinion כי למנקל אני לא ממש מאמינה. ספר שהוא לא חובה גם לא לחובבי המותחנים הסקנדינביים
הכלבים בריגההנינג מנקל19*** יאללה, בואו נגמור עם זה. הספר הזה שייסה. שיט. דרעק. לא משהו, אם להיות נדיב. העלילה מגוללת סיפור (משעמם) על קצין משטרה שוודי לא מעניין עם חיים לא מעניינים בעיר שוודית קטנה שמעניינת את הסבתא שלי, שנתקל בפשע לא מסקרן, מתחיל לחקור אותו ולא מגיע לכלום, מתגלגל ללטביה ששם החיים, מסתבר, לא משהו, קר לו, הוא רעב, הוא חושד בכולם, ובסוף המסתורין (הלא מעניין) נפתר איכשהו באיזו דרך סתמית. הוא חוזר הביתה, לשוודיה. פנטסטי. לסיכום, אם אתם בצומת ספרים, או משהו, ואתם דלוקים על גל הספרות הסקנדינבית שמציף את העולם, תעשו טובה לעצמכם ותדלגו על הסופר הזה, שמסתבר שהוא גם עוכר ישראל קטן. לכו על הנסבו ההוא, או על לארסון, אם אתם מהשניים שלא קראו אותו עדיין. ****
הכלבים בריגההנינג מנקל5איך אפשר להמליץ על מותחן שמצד אחד הוא מותח מאוד ומצד שני הוא לא מציאותי (וגם לא כל-כך הגיוני)? אכן שאלה מאוד שאלתית(*)... סירת הצלה ובה שני גברים מתים נסחפת לחופי שבדיה. קורט ולאנדר, מפקח משטרה בעיר קטנה, מופקד על החקירה במהלכה מתגלה שמדובר בשני פושעים מלטביה. לחקירה מצטרף קצין משטרה לטבי שמתרועע עם ולאנדר גם מחוץ לשעות העבודה. בסופה של חקירה קצרה הקצין הלטבי חוזר עם הגוויות ללטביה. סופו של החלק הראשון, החלק ההגיוני. בחלק השני הקצין הלטבי חוזר לארצו ובאותו יום הוא נרצח (זה לא ספוילר, מופיע על הכריכה האחורית). מכאן מתחיל החלק הפחות הגיוני של הספר: מדוע מוזמן מפקח המשטרה השבדי ללטביה להצטרף לחקירת הרצח? הפתרונים להניג מנקל שמשום מה מכניס את גיבורו לכאוס במדינות הבלטיות לאחר התפוררות בריה"מ. האם זה הגיוני שדווקא שוטר שבדי שאינו מכיר את המדינה ואינו יודע את השפה עולה על קונספירציה בין ארגוני פשע, פוליטיקאים, אולגרכים וקציני משטרה? האם זה הגיוני שדווקא השבדי הופך לאורים ותומים של קבוצות אזרחים שרוצות עצמאות? האם זה הגיוני ש... הכוונה מובנת. בדרך השבדי גם מתאהב באלמנתו של הקצין הלטבי, עד למעשי טבח ולבסוף כמובן גם פותר את המקרה. כל החלק הזה היה לא הגיוני ולא מציאותי... אבל מאוד מותח! כמה הערות: * כמו הארי הולה של יו נסבו, גם ל"אוהב ישראל" הנינג מנקל יש סדרת ספרים שבמרכזה מפקח המשטרה קורט ולאנדר ויש קשרים המשכיים בין ספרי הסדרה. לכן תמוה שהוצאת כנרת שהוציאה תחילה את הספר הראשון בסדרה (רוצחים ללא פנים ב-2003), הוציאה אחריו את השלישי בסדרה (הסחת דעת ב-2007) ורק אח"כ ב-2010 את "הכלבים בריגה" שהוא השני בסדרה. * שאלתי את עצמי אם מישהו עשה הגהה לספר הזה: המון שגיאות כתיב/דפוס – לדוגמא: מפקח המשטרה נקרא לפעמים ולאנדר, לפעמים וולאנדר וגם ולנדר. אהובתו נקראת לפעמים בייבה ולפעמים ביבה... ויש עוד. ולבסוף התשובה לשאלה המאוד שאלתית(*): בממוצע זהו ספר טוב – כמותחן זהו ספר טוב מאד, אבל הוא גם "לא משהו" מבחינת ההיגיון שבעלילה (מה לעשות שאני טיפוס שמחפש היגיון גם במקומות שאין סיכוי למצוא אותו, כמו בהחלטות הממשלה והכנסת). * שאלה מאוד שאלתית, שאלה שיש בה הרבה מן השאלתיות ושהיא דרך אגב שאולה משאלות אחרות [כל הזכויות שמורות לגשש החיוור במערכון "הכה את המומחה"].
הכלבים בריגההנינג מנקל4ברגע הראשון ששמעתי שיצא ספר חדש של מנקל בעברית התחרפנתי מרוב אושר. דפקתי צעקה של ממש בסטימצקי מרוב שוק כשראיתי אותו. ספר חדש ומושלם של הסופר הכי נהדר שיש. אמנם, לסופר יש קצת דעות לא סימפטיות בנוגע לישראל, אבל לא אקשר את זה לדעתי על הספר. את הספר התחלתי באופטימיות וידעתי שאוהב אותו. אולם, אחרי בערך מאה עמודים התחלתי להגיע למסקנה שעד כה, כל מה שהסופר עשה היה לחפש לעצמו בסיס איתן ויציב, עליו יוכל לבסס את העלילה שלו. הקטע הוא שהוא לא מצא אחד כזה. הרגשתי כל הזמן שהינה, עוד רגע העלילה מתחילה לקבל כיוון חדש ומתפתחת, אך שוב הכל דעך. באמת שהרגשתי ייאוש. הכרחתי את עצמי ממש להמשיך לקרוא, כי ידעתי שההמשך יעניין אותי יותר. אבל כל עוד ספר גורר את הקורא בייסורים שכאלו במשך יותר ממאה עמודים, זה כבר מוריד מאיכות הספר לפי דעתי. אז יש ספרים שההתחלה שלהם משעממת, אך תופסת תאוצה. בספר הזה זה לא קרה. במהלך קריאת כל הספר הרגשתי שמנקל הולך סביב סחור סחור, מנסה למצוא משהו להיאחז בו ושוב מרפה. פשוט לא התחברתי. הדבר היחיד שאהבתי לכל אורך הספר היה קורט ולאנדר. אני מאוהבת בו. הוא בהחלט דמות שכייף לקרוא עליה, על המחשבות והמעשים שלה. לא אתנגד לקרוא כל חיי ספרים על קורט ולאנדר. אולם, אין זה משפר את איכות הספר. אין מה לומר, הכתיבה נהדרת. הדמויות נהדרות אף הן. אבל העלילה בספר הספציפי הזה של מנקל הייתה ירודה ורדודה. לא הרגשתי מתח לרגע. אז פה ושם היו רדיפות, לא ביג דיל. באמת שזה לא היה מה שציפיתי. בקיצור, הספר מומלץ בהחלט. הוא נהדר. הדבר היחיד שדפק, לפי דעתי, הוא חוסר העקביות של מנקל בהתקדמות העלילה. כאילו דבר לא נע במשך כל הספר. כאילו דברים הרגישו כברורים מאליו ושום דבר לא הפתיע. לא התרגשתי. לא נדהמתי. לא הופתעתי. אבל בכל זאת אתן המלצתי על הספר. אחרי הכל, זה מנקל.
הכלבים בריגההנינג מנקל2מותחן הרפתקאות מעולה! קצב מהיר, ממוקד ומתומצת למה שהכרחי בסיפור. העלילה מסופרת דרך עיניו ומוחו של בלש מישטרה שמוצא את עצמו פעם אחר פעם במבוי סתום ללא יכולת לתקדם בפיתרון התעלומה עד לסיום ופיענוח התעלומה: אנחנו חווים את מה שהבלש חווה מה שהופך את הקריאה ליותר איטנסיבית ומרגשת. מומלץ! נ.ב. הצטערתי לקרוא שהכותב אינו חובב ישראל באופן בוטה, אבל כמו גדולים אחרים בתחומם שטועים ביכולת השיפוט שלהם, אם רוצים להנות מפרי עמלם, אני נאלץ להפריד בין היוצר ליצירתו.
הכלבים בריגההנינג מנקל1אינני חובב נלהב של הסוגה (ג'אנר)מתח. תמיד יש לי הרגשה של חוסר אותנתיות בסיפורים הללו. הגעתי לספר במקרה, קראתי אותו עד סופו, אולם לא נשאר הרבה ממנו. הכתיבה יפה, העלילה מתגלגלת יפה ( כדאי להתעלם מהתפתחויות לא הגיוניות), מן ספר שבו האנשים הרעים רעים תמיד, והטובים .. מה יש להגיד סובלים עם וטובים משהו משהו. זה לא לה-קרה.
הכלבים בריגההנינג מנקל1ספר מדהים! ספר חזק. אני קראתי אותו מבלי לעצור וכל עמוד בספר גרם לי לעצור את נשימתי וצפייה לעמוד הבא. לדעתי הנינג מנקל הוא בהחלט אחד הסופרים הטובים ביותר בספרות המתח. לא סתם תרגמו את הספרים שלו משוודים להרבה שפות אחרות( אפילו לעברית...חח) ספר חובה!
הכלבים בריגההנינג מנקל0מסוג הספרים שהקריאה בהם מהנה ומושכת אותך להמשיך אבל במבט לאחור העלילה מנותקת מהמציאות ולא מתוחכמת והסוף ממש לא מטלטל בקיצור עוד ספר שעוד כמה ימים תשכח שקראת.
הכלבים בריגההנינג מנקל0אם נתעלם לרגע מהסופר הנינג מנקל, ממשתתפי המשט נגד ישראל - שוב חוזר גיבורו קורט ולאנדר,השוטר השוודי והפעם העלילה מתרחשת בריגה אשר בלטביה ושוב קורט גובר על כוחות החושך ומתעלה על עצמו תוך פרשיית התאהבות באשתו של השוטר הלטבי הנרצח. מנקל כותב מצויין והגדרתו כאחד מסופרי המתח הטובים בעולם בהחלט מוצדקת נוכח 2 ספריו הקודמים וגם נוכח ספר זה. מומלץ בהחלט לחובבי הז'אנר הבלשי/משטרתי.