ביקורת ספרותית על מכתבים מתאילנד מאת בוטן
ספר טוב

---

כמו בעזרת פנס שאלומת אורו צרה אך בהירה להפליא, מאיר לנו הסופר, בוטן, את הזירה הייחודית שבה מתחולל הסיפור. נער צעיר עוזב בחשאי את כפר הולדתו בסין ומבסס את חייו בתאילנד יחד עם עוד סינים רבים שבונים את עתידם בארץ אליה היגרו. הנער, טאן סואנג יו כותב כמעט 100 מכתבים לאמו, בין השנים 1945 עד 1967, בהם הוא מתאר את קורותיו בפירוט ובגילוי לב, תוך שיתוף הקורא באירועים, במחשבות, בדעות, בנקודת מבט מאד אישית ומיוחדת. מנער יחסית בודד דמותו מתפתחת לצעיר חרוץ, מעורב בסביבתו, אהוב ומקובל על העומדים אתו בקשר. בגלל התנהלות וחריצותו הוא זוכה לעבודה סדירה, לשידוך, להצלחה כלכלית והתערות בחיי המסחר של ה"מושבה" הסינית בשכונתו. מרתק במיוחד יחסו לתרבות התאית שמסביבו והיצמדותו למסורת הסינית. שתי התרבויות הללו מהוות עבורו קונפליקט מתמיד, בהיותו שמרן ודבק במנהגיו הסינים ואי יכולתו לקבל את ההסתגלות של סביבתו ובני משפחתו למנהגי תאילנד. דרך הסתכלותו זו, וההשוואה המתמדת בין המסורת לקידמה מאירים לקורא פיסות מהמסורת הסינית ומהמסורת התאית. שמרנות זו גורמת לטאן סואנג יו ייסורים אישיים, ומייסרת גם את בני משפחתו. בכל מכתביו משתקף הכאב האישי, האכזבה ואי הנחת שיש לו מילדיו ומשאר בני המשפחה. רק לקראת סוף הסיפור ניכרת השלמה והבנה שרוב חייו האישיים לוו בתיסכול בביקורת ובאי נחת, ובשארית חייו עליו ללמוד לא לשחות כנגד הזרם ולקבל את השונה.
נהניתי לקרוא, והספר מומלץ לכל מי שסקרן לגבי תרבויות אחרות, רחוקות ושונות.

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על מכתבים מתאילנד