הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 באוקטובר, 2011
ע"י יוסי
ע"י יוסי
סיפור מקסים ומיוחד שבמרכזו שלוש דמויות, לכאורה קצת משונות. הנרי, הנער היתום, הלנה - השחקנית המתוסכלת והמבוגרת והקטור- גם הוא מבוגר ותמהוני למדי. מבחינה מסויימת טיפוסים כל כך שונים איש מרעהו, שרק יד הגורל (לאתאיסטים) או יד אלוהים (למאמינים) יכולה הייתה להביאם לסיפור אחד. כל גיבור - נפש בודדה. כל אחד - לעצמו, ומשווע לחום ולחברה אנושית מסמפטת ומקשיבה. ויחד עם המוזרות המאפיינת כל אחד מהגיבורים אי אפשר לברוח מהמסקנה שבכל אחד מהקוראים, בכל אחד מאיתנו, יש מאפיין מוזר, עולם דמיוני או ממשי, ששונה מזה של האחרים. ואם כך - אזי גיבורינו, עקרונית אינם שונים מהאחרים, כי כולנו ב"קהילת המוזרים" כל אחד ואופיו, דרך מחשבתו, העולם הממשי והפנטסטי שלו. וכאשר בסוף הספר העלילה מתכנסת לחיבור האחרון בין השלושה - הרגשתי הזדהות עם כל אחד ואחד למרות המרחק העצום ביני לבינם.
יופי של סיפור, מלא חום אנושי ואהבה,והקריאה בו - הנאה צרופה. ברכות לסופרת על ספר הבכורה שלה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
