(:

מסכימהה עאלק אמרת ארגורן אני ממש מסכימה!!

אין אף אחד שמשתווה לו (בטח לא אצל ג'יין אוסטין,אצלה הם די רכרוכיים)אבל ארגורן קצת משתווה לו(בסרט לא בספר)בספרות-ג'ק ריצ'ר של לי צ'יילד מתקרב לאידיאל.

דארסי.. כל הגברים נפלאים אבל אף אחד לא מתרה בדארסי,נכון?

מסכימה! גם אצלי האהבות באות בסדר זה ,רק שמיד אחרי ליזי ואלנור אני שמה את קתרין(ואז פאני ,אמה ואן)ובאופן פחות או יותר זהה גם את הגברים שלהן(אח ,מיסטר דארסי...)

אני מבינה אותך.. אני באמת מבינה,קשה להסתדר עם הנשים האלו, אבל לי יש סימפטיה אליהן. אין ספק שאני מעריצה את ליזי ואלינור אבל אני אוהבת באותה מידה את אן ומריאן פשוט בגלל סיבות שונות..(פאני ואמה פחות)
(אצל אמה מאוד נהנתי מהעלילה אבל היא עצמה קצת קשה חח)
ההבדל בשבילי בסמרטוטיות בין פאני לאן,זה שהרגשתי שפאני בסופו של דבר נהייתה אחת מהם,(מהמשפחה שאימצה אותם)נגררה להתנהגות ולמחשבות שלהם, והרגישה מעל המשפחה המקורית שלה..אמנם אן לא עמדה בשלה אבל היא לא נהייתה אחת מהם..

כניראה שזו הבעיה שלי... גם פאני עדינה ושקטה,אבל אן עצבנה אותי,מין מרטירית.קדושה מעונה,הילד נתלה על צווארה והיא כל כך חסרת אונים שפרדריק חייב להציל אותה.
אבא שלה והאחיות שלה רודים בה והיא לא מציצת,החברה הכי טובה שלה רודה בה פוגעת ביכולת שלה להשיג בכל אושר ואפילו מילה עצבנית אחת לא שומעים ממנה.סמרטוטה!
תני לי את ליזי את אלאנור אפילו את אמה פה גדול בכל רגע אעדיף אותן. ( :

אני לא חושבת שאן מתחרה עם פאני בסמרטוטיות,בכלל הדבר היחיד שאהבתי במאנספילד פארק זה את ג'יין אוסטן(אם את מבינה אותי..)
אני לא רואה באן סמרטוט,היא פשוט עדינה ושקטה..

זה סיפור חביב אבל מבחינתי אן מתחרה עם פאני על תפקיד הגיבורה הסמרטוטה המעצבנת.בעצם אין תחרות לפאני יש עקרונות ןהיא עומדת עליהם.ועדיין האהבה הרבה יותר הגיונית מאמה ומר נייטלי שלה.

כן קראתי את אמה..

קראת את אמה?