את הספר הזה, אני מתביישת לספר, אני קוראת כבר יותר מחודש, בהפסקות כמובן, אני פשוט לא מצליחה להתקדם. עד שהכרחתי את עצמי לגמור אותו להחזירו לסיפרייה סוף סוף.
בקיצור ספר טוב מאוד, למרות שאני קוראת הכל, לא כל כך אהבתי את סגנון הכתיב השל בר יוסף הוא קצת מורח. לדוגמא כשהוא בא לתאר את נפילתו של מרואן מהמרפסת, הוא מתאר בצורה נרחבת מידי, לטעמי, את עדותם של המשתתפים בישיבה שאליה לא הגיע מרואן. עדות שבמקרה הטוב היתה מומצאת ובמקרה הגרוע הייתה מכוונת לרעת הישראלים. כמו שכבר מסרה איתה בבית הדין כי היא בטוחה כי הישראלים הפילו אותו של מותו מהמרפסת. מה חשבתם? שהיא תגיד אחרת, היא הרי לא תפליל את המצרים ברציחתו של בעלה, מבחינתה זה שווה להודאה כי בעלה היה מרגל עבור ישראל. עדיף מבחינתה להודיע את מה שהודיע.
לא הייתי ממליצה למישהו ממכרי על הספר. הוא חוזר מחר לספרייה בשמחה.











