• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של oscar

תמונה של oscar
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של oscar

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של oscar
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
מיכל א
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 16 שנים

“ספר משעמם, נדוש. היתרון היחידי הוא שהספר חושף אותנו למלחמת האזרחים בספר, נושא שקצת נשכח בימים אלה.”

17/68
ביקורות על הריקוד של סוניה
הבאה
sara
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר מרגש.
אי אפשר שלא להשוותו לספר השני של המחברת: "האי של סופיה" אותו קראתי בצמוד לביקור בכרתים לפני כמה חודשים.
האי של סופיה השאיר בי יותר רושם ואני מחכה לשידור הסידרה שהופקה על בסיס הספר, שהוקרנה ביוון לפני שנה.
הריקוד של סוניה ספר די קודר ולא קל. לא מתאים למי שחוטפים דכאון בקלות.
ביקרתי בספרד ברוב המקומות המצויינים בספר, בשנות ה80 ובברצלונה לפני 5 שנים והיה נחמד להזכר במקומות אלו, אבל היה קשה לקרוא את התיאורים של סבל האדם הפשוט במלחמה מיותרת לחלוטין שלא קידמה אף אחד לשום מקום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של dina
dina
תמונה של עולם
עולם
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של עדי
עדי
4קוראים|גיל ממוצע58|75%נשים

על המבקר

תמונה של oscar

oscar

חבר מזה 16 שנים
18 ביקורות•64 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלה - רומנים
תמונה של oscar
oscar
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות18
לייקים שקיבל64
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת9ספרות מקורית4ספרות קלה - רומנים2

דיון על הביקורת

1 תגובה
dina
dina•לפני 10 שנים
נחמד לגלות שהפיקו סדרה עפ"י הספר. יש לך קישור לסדרה אוסקר?
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של oscar

חנות ספרים מול האגם

חנות ספרים מול האגם

ג'ני קולגן

ספר קריא מאוד וזורם.
אהבתי את המהפכים בעלילה ואת הסיום המפתיע

לפני שנה•
★★★★★
•oscar
ורד חצות

ורד חצות

לוסינדה ריילי

קצת לוקח זמן להיכנס לעלילה
אבל אחרי כמה פרקים כבר לא עוזבים את הספר מהיד. הוא מרתק
קצת קשה לעקוב אחרי העלילה של העבר מול העלילה של ההווה ששזורות אחת בשניה

לפני שנה•
★★★★★
•oscar
הזריחה

הזריחה

ויקטוריה היסלופ

כמו כל הספרים הקודמים של ויקטוריה היסלופ גם את הזריחה לא יכולתי לעזוב עד שסיימתי אותו.
רואים שהגברת עשתה מחקר הסטורי מעמיק לפני שכתבה את הספר, כמו כל הספרים הקודמים שלה.
זכרתי את הארועים בקפריסין משנות ה 70 אבל הספר נתן לי פן נוסף להתבונן על הארועים, ובכלל לא ידעתי שפמגוסטה, העיר השוקקת חיים הזו, הפכה להיות עיר רפאים אחרי הפלישה התורכית לקפריסין.
אחרי כרתים, ספרד, יוון וקפריסין, אני כבר מחכה ליעד הבא שלה.
דרך אגב אחרי קריאת הספר הקודם שלה "חוטים מקשרים" גיליתי שסבא שלי היה בין מפוני השריפה הגדולה בסלוניקי, משם עלה לארץ בשנות ה 20 של המאה ה 20.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•oscar
שלוש קומות

שלוש קומות

אשכול נבו

ספר רדוד ולא מעניין ולמעשה מיותר לגמרי וחבל לבזבז עליו זמן.
מזל שקראתי אותו במהלך טיסה ולא בזבזתי עליו זמן מיותר.
גם את נוילנד לא אהבתי. רדוד ופשטני מדי.
כנראה אין לי כימיה עם היצירות של הסופר הזה.
הבעיה שלו שמיד אחריו קראתי את "הזריחה" של ויקטוריה היסלופ שלא יכולתי לעזוב אותו והצטערתי לסיים אותו אבל זה כבר נושא לחוות דעת אחרת לגמרי אותה אכתוב במקום המתאים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•oscar
גברת ורבורג

גברת ורבורג

עירית לינור

לא משהו.
הספר עוסק בהווייה צפון תל אביבית בשנות ה70 - 80 של המאה ה20.
מי שלא היה שם אולי לא כל כך יתעניין.
אני הייתי שם ואני ממש לא מתגעגע.
די פלצנות תל אביבית.
הספר עצמו קריא וזורם ומילא את תפקידו כספר טיסה (לאוסטריה...) על הצד הטוב ביותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•oscar
פרויקט רוזי

פרויקט רוזי

גרהם סימסיון

מאחר ולצערי אני מכיר את הספקטרום האוטיסטי ומתמודד עם ילד כזה כבר 15 שנה, ולאחר קריאה חוזרת ונשנית של "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" היה מעניין לקרוא סיפור על אספרגר בוגר.
לדעתי מי שלא מכיר את הבעיה עלול למצוא את הספר עמוס נתונים טכניים ואולי משעממים משהו, אבל אותי הספר ריתק, נכנסתי די מהר לעלילה וסיימתי אותו תוך פרק זמן קצר מאוד.
ממליץ!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•oscar
שתיים דובים

שתיים דובים

מאיר שלו

הספר הזכיר לי אנשים שחיים במושבה ותיקה מאוד אי שם בגליל, שם יש לי משפחה.
מדובר באנשים חזקים וקשים, שעברו הרבה בחיים וכאילו הספר נכתב עליהם.
מאחר ואני מקורב לסוג האוכלוסיה שמתוארת בספר, מאוד נהניתי ממנו.
ממליץ לכל מי שאוהב את סגנונו של מאיר שלו- לא לוותר על קריאת הספר.
ומי שלא מכיר את מאיר שלו - שיקרא לאט ולא ירוץ עם זה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•oscar
אסיר השמים

אסיר השמים

קרלוס רואיס סאפון

קראתי את צילה של הרוח אחרי טיול לברצלונה.
קראתי את משחקו של המלאך במהלך טיול ברומא.
ועכשיו קראתי את אסיר השמיים בחופשה ברודוס, אחרי שלהפתעתי מצאתי אותו בחנות הספרים בדיוטי פרי.
אם הראשון היה ספר קסום, והשני היה מיסטי משהו, מעין "פילם נואר", הרי שבספר השלישי קשה שלא להבחין בהומור דק בין השורות.
הספר השלישי קריא מאוד, אבל לצערי קצר ואפשר לסיים אותו בנשימה אחת בלי הפסקה. הוא קצת שונה משני קודמיו, ואני לא בטוח שלטובה.
מכל מקום אני מצפה כבר לספר הבא.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•oscar
הטיגריס הלבן

הטיגריס הלבן

ארווינד אדיגה

בהתחשב בכך שזהו ספרו הראשון של הסופר הדי צעיר, אפשר לאמר שהצליח לו.
הספק קריא מאוד. הקריאה זורמת והמסר בין השיטין מאוד ברור.
הביקורת האירונית של הסופר על המימשל המושחת בהודו ועל שיטת המעמדות (הקאסטות) צצה בין המילים ובין המשפטים.
אילו היה חי באירן וכותב ביקורת כזו היה הסופר מוצא עצמו על עמוד התליה.
מצאה חן בעיני ההשוואה האירונית של אלמנטים מעולם החי- לעולם האנושי (החסידה; הנמיה; מקור . . .) ומי שלא מבין- שיקרא את הספר.
אילו היה קצת יותר מגובש ומלוטש הייתי נותן לו 5 כוכבים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•oscar

ביקורות נוספות על "הריקוד של סוניה"

הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

את אומנות הסיפור אי אפשר לקחת לה ולהוציא לימונדה מלימון ולעשות אותה מתקתקה היא אחת הטובות. בספר הנוכחי 130 עמודים ראשונים משעממים להחריד על תאורי ריקודים בעיקר ושאר הספר די סתמי בעלילה. מה שכן היא קולחת והיא עושה את זה מצוין כמו שכתבתי בפתיחת הביקורת

לפני שנה•
★★★★★
•גקי
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

״הריקוד של סוניה״ השאיר בי תחושה עמוקה של תקווה דווקא מתוך המקומות הכואבים ביותר. זה ספר שלא מתעלם מהשבר, מהאובדן או מהפחד, אבל הוא גם לא נותן להם להיות המילה האחרונה. בין הדפים שלו מסתתרת אמונה עיקשת בכך שגם אחרי טראומה, גם אחרי תקופות חשוכות, אדם עדיין יכול לקבוע גורלו ובחור בחיים, באהבה וברוך.

תוך כדי הקריאה מצאתי את עצמי מתחברת במיוחד לרעיון הזה של אופטימיות שלא נולדת מתוך תמימות, אלא מתוך הישרדות. אופטימיות של אנשים שכבר ראו כאב ועדיין מחליטים לקום בבוקר ולהמשיך להרגיש. זה הזכיר לי מאוד את הדרך שבה אני עצמי השתניתי בעקבות החולי לא כל לקבל את העובדה שצומח גידול בראש שגם לא חושב ללכת ,ואולי למרות הכל דווקא מתוך חוסר הוודאות למדתי להיאחז ברגעים קטנים של אור, בזיכרונות טובים, באנשים שאוהבים אותי, וביכולת להמשיך להילחם.

סוניה, בדרכה, מגלמת את אותה עמידות שקטה. לא כוח דרמטי או הירואי, אלא כוח אנושי מאוד: להמשיך לרקוד גם כשהלב עייף. אולי בגלל זה הספר נשאר איתי אחרי שסיימתי אותו כי הוא מזכיר שלפעמים התקווה האמיתית לא מגיעה כשהכול מסתדר, אלא כשאנחנו בוחרים לא לוותר על עצמנו גם בתוך הסערה.

אחרי התקופה שעברתי, הרגשתי שהספר גרם לי להבין שאופטימיות אינה הכחשה של המציאות אלא דרך להתמודד איתה. יש משהו מרפא בידיעה שגם כשהחיים משתנים בעל כורחנו, עדיין אפשר לבנות משמעות חדשה מתוך השברים. הקריאה בו חיזקה בי את התחושה שהחיים אינם נמדדים רק במה שאיבדנו, אלא גם ביכולת שלנו להמשיך לאהוב, לחלום ולמצוא יופי קטן בתוך אי־הוודאות.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

לב הסיפור הוא תיאור הסבל והייסורים שעברו האזרחים התמימים בספרד בזמן מאורעות מלחמת האזרחים האכזרית שניהל גנרל פרנקו נגד בני עמו שהחל בשנת 1936 .
דרך הסיפור של סוניה ילידת אנגליה שמגיעה לגרנדה ביחד עם חברתה מגי ללמוד ריקודים לטיניים וריקודי פלמנקו אנחנו לומדים על חיי הספרדים באותם ימים קשים..
בבית קפה קטן בכיכר העיר מתגלה לאט לאט דרך סיפורו של מיגל שפתח לה צוהר לעולם מרתק שנסתר מעיניה .סודות מחיי משפחתה שמצטלבים עם הרצון שלה ללמוד ריקוד וגם לקשר האישי משפחתי שלה לגרנדה. אכן החוטים שרקמה היסלופ בספר הזה מתחברים.
בסיפור יש תיאורים של ריקוד הפלמנקו והמוסיקה, אכן משימה שקשה להעביר לקורא ריקוד שצריך לראות כדי להתרשם ומוסיקה כדי לשמוע וזה לא ממש עובר במילים. אך הסופרת היסלופ די עמדה במשימה. הצליחה להראות את היחודייות של ספרדים שדבקים במוסיקה ובריקוד למרות החיים הקשים והסבל .
האמת לא ידעתי הרבה על מה שהתחולל בספרד בתקופת פרנקו אלא רק בקויים כללים. כעת נחשפתי לסבל ולאכזריות של פרנקו ואנשיו ולזוועות שגרמו לאנשים תמימים שרק רצו לחיות בשקט.
היסלופ מצליחה כל פעם לספר סיפור אנושי מלא רגש של עם רוויי סבל במילים רכות ומנחמות ותוך כדי ללמד את הקורא פרק בהיסטוריה האנושית , כדי שהקורא יחווה את קורות העבר. זה סיפור על אהבה שלא מומשה גם בין חבייר ומרסדס וגם בחייה של סוניה.
סיפור מלא רגש,חם וזורם.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•תמיד קוראת
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

מתכון לרב מכר - עפ"י ויקטוריה היסלופ

המרכיבים:
1. ארץ שטופת שמש, אך לא אקזוטית מדי – כריתים, דרום ספרד
2. אישה אנגלייה שמוצאה מאחת המדינות שבסעיף 1 – אלקסיס, סוניה
3. משפחה שורשית מארץ שטופת השמש מסעיף 1 שגורל מכה בה שוב ושוב – משפחת פטרקיס, משפחת רמירז
4. כותרת הספר עם שם נשי שמתחיל בס' ובעל חמש אותיות - סופיה, סוניה
5. דמות של אישה צעירה שהיא התגלמות טוב הלב, חמלה וחן, חסרת שמץ של רוע, קנאה או כל רגש/ תכונה שלילית אחרת – להלן הנשים מסעיף 4
6. לאותה אישה מסעיף 5 שלהלן, יהיו אח או אחות רשעים, יהירים, קנאים וחסרי כל חמלה אנושית
7. איש/ אישה קשיש/שה, אך נמרץ/ת, תושבי המקום, פטפטנים למדי
8. אירוע מרתק שהתרחש בארץ מסעיף 1 בעבר - רדיפת מצורעים, מלחמת אזרחים

ההכנה:
האישה הצעירה תתלבט לגבי יחסיה עם ארוסה/ בעלה הקר (כמובן אנגלי, שמוצאו לא מארץ שטופת השמש, מסעיף 1 שלהלן). האישה הצעירה תגיע לחופשה לאותה ארץ שטופת השמש, בה היא תרגיש ישר שייכות ותחוש כבת מקום לכל דבר. בימיה הראשונים היא תפגוש איש/ אישה קשישים, אשר יפרשו עליה את חסותם ויספרו לה על תולדות המקום. בתום הסיפור (או לפני כן) יתברר לאישה האנגלייה, כי הקשר שלה למקום ולאותם האיש/אישה קשישים הוא עמוק ממה שחשבה, היא תזרוק את ארוסה/ תתגרש מבעלה ותכה שורשים באותה ארץ שטופת השמש מסעיף 1.

הצעת הגשה:
עם כריכה אדומה, עליה גב חשוף חלקית של אישה. מומלץ להגיש עם הרבה יחסי ציבור בצד.

בתיאבון!

בנימה פחות צינית, אי אפשר להתעלם מהרדידות שבכתיבה של ויקטוריה היסלופ, כתיבה שטנצית לחלוטין, שמתכונתה חוזרת על עצמה. לזכותה אציין, כי למרות הכתיבה, הנושאים עליהם היא כותבת מרתקים אותי ומחדשים לי דברים. כמו שלא ידעתי דבר על היחס למצורעים, כך לא ידעתי כלום כמעט על מלחמת האזרחים בספרד. הספרים הללו בהחלט הציתו את דמיוני וגרמו לי לפשפש אחר מידע נוסף. לא יכולה לומר כי סבלתי מהספרים שלה, אך יש לי הרגשה שאת הספר השלישי (אם קיים) לבטח לא אקנה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

כשגרתי בקיבוץ בצעירותי הייתה לנו קבוצת ארגנטינאים
בסוף התקופה הם הכינו הצגה כשמול הקיר עמדו כל הקבוצה בשורה עם הגב לקהל היה תוף ברקע ובכל פעם שהתוף רעם עוד אדם נעלם ונפל וכך נחשפתי בפעם הראשונה לנושא הכאוב כל כך.
מלחמות אזרחים תמיד נראות ונשמעות אותו דבר,נוראיות... וכך גם הפיכות צבאיות! ועל כך הסיפור של סונייה.

הסיפור קולח בקצב שלו ומעבר לכתיבה המדהימה ולעלילה שמסביב שהיא נחמדה לא פחות,הנושא החשוב ביותר הוא לספר מה קרה אז במלחמת האזרחים בספרד,איך אנשים נמחו ללא כל סיבה מעל פני האדמה,משפחות פורקו ובתי עסק נסגרו.

מטחנה שלמה של עסק שנקרא מלחמה והעניין ישר מחזיר אותי למציאות של היום ולהפיכות הצבאיות במדינות השוכנות לצידנו וכמו אז אנשים שבורחים מגבול לגבול כדי למצוא חופש.

ספר טוב אני ממליצה בחום.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חני
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

לאחר תקופה ארוכה שבה נטשתי את מדף הספרים של הוצאת פרוזה, חזרתי ובגדול בזכות קריאת הספר - הריקוד של סוניה, שעודד אותי לעשות זאת. המחברת, ויקטוריה היסלופ, משלבת ברומנה מספר אירועים היסטוריים שהתרחשו בו בזמן בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה. מדובר ברומן היסטורי מרתק, על תקופה שבה צלם אנוש עורער בידי בני האדם תכופות. זאת ועוד,יש בו מן הפחד שיכול להתעורר בכל קורא הנבעת ממעשי שליטים דיקטטורים שיכולים להביא להרס של כל מה שיפה וטוב בעולם בגלל משטרם המדכא. בד בבד תיאורי הכיבוש של המשטר הדיקטטורי, מתוארת חייה של משפחה ספרדית המתגוררת בגרנדה, שבדרום ספרד, המנסה לחיות את חייה השגרתיים והפשוטים נוכח מקרים לא שגרתיים. הסיפור משלב חמלה, ביקורת כלפי משטר כפייתי ופחד ממה שבני אדם יכולים לעולל.
קורא החי במדינה ליברלית ודמוקרטית עשוי לצאת מעודד מן הקריאה, שהרי הוא נמצא בתקופת תור הזהב של חירות הפרט וחופש המחשבה שהתבססו טוב יותר לאחר תקופה היסטורית בעלת פשעי אנושות שנעשו על ידי עריצים כמו פרנקו, מוסוליני והיטלר, עליהם ידובר בספר. אם כי הוא מתמקד במשטר הדיקטטורי של פרנקו בספרד.
קריאה מהנה רבותיי!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•נעמי
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

ספר מעולה. הסופרת מדהימה. דרך הריקוד היא יוצרת עלילה מרתקת.
סוניה האנגלייה נמשכת לריקוד הפלמנקו מבלי להבין מדוע. אמא הספרדייה לא עודדה אותה או טיפחה אותה לחקור או להתפתח בכיוון זה, ואף הסתירה את עברה מפניה.
לאחר מות אימה, היא מחליטה ללמוד ולטפח את חיבתה לריקוד הפלמנקו באנגליה. באחד מביקוריה בספרד וחיבתה העמוקה לריקוד היא נמשכת לאחד מבתי הקפה ומשוחחת עם בעל בית הקפה ובו נחשפת דרך תמונת רקדנית הפלמנקו למלחמת האזרחים בספרד מנקודת מבטם של מתנגדי המשטר של פרנקו, הרפובליקנים.
מלחמת האזרחים נחשפת מנקודת מבטם של מתנגדי המשטר באופן מצמרר, הדכוי הרדיפה הוצאות להרוג.
הסופרת אינה שוכחת לשלב בחן, את סיפורי האהבה לאורך שלושה דורות. כאשר בדור האחרון סוניה, בוחנת את זוגיות אהבתה עם בעלה.
הסוף מפתיע .
מומלץ בחום, נהניתי מאוד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•צילה
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

בלעתי את הספר ביומיים. אקדים ואמר כי יש לי חולשה לרומנים הסטוריים גם אם הם עוסקים בהיסטוריה קרובה יחסית, כמו במקרה הזה של מלחמת האזרחים בספרד. הגברת היסלופ כותבת נפלא, העלילה מרתקת והסיפור ההיסטורי העוסק במה שקרה בספרד, חזק כנראה מכל דבר אחר. כל השוואה בין הספר הזה לאי של סופיה, תעשה עוול לשני הספרים כאחד. הם שונים זה מזה וכל אחד מהם מעולה בדרכו שלו. הספר בהחלט עשה לי חשק לנסוע לגרנדה ולמדריד. בקיצור: קראתי, נהניתי ובדרך גם השכלתי קצת. ומה עוד נבקש מספר טוב???

לפני 13 שנים•
★★★★★
•בנצי גורן
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

לפני מספר דקות סיימתי לקרוא את הספר ואני הרגשתי שאני חייבת לכתוב עליו ביקורת.הריקוד של סוניה מגולל עלילה מלאה בתיאורים היסטוריים ותיאורי נוף אשר גרמו לי להרגיש כאילו אני נמצאת בספרד למרות שלעולם לא הייתי שם,התיאורים כה מפורטים שהדמויות והמקום פשוט מתעוררים לחיים ומושכים להמשיך ולחוות עוד עוד מהם סיפורה של משפחת רמירז עלכ
ועצה קטנה לכל קוראי הספר העתידיים גם עם העמודים הראשונים של הספר נראים לכך משעממים ולא מספיק מושכים אל תתנו להם לעצור בעדכם מלקרוא את הספר עד תומו אני מבטיחה שלא תצטערו על כך

לפני 17 שנים•
★★★★★
•גלי
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספר מדהים וסוחף. צריך להיזהר ולא להגיע עם דעות קדומות, הספר שונה מהאי של סופיה אך מיוחד מאוד ועצוב ה”