למה אתה לא מחייךאודי שרבני0אני לא מבין את פשר הביקורות הלא תומכות על הספר??!! מדובר בספר על כדורגל ושכונה,סוג של סיפור התבגרותו של נער בשכונה שכדורגל הוא כל עולמו. מי שלא חווה זאת על בשרו לא יוכל להבין זאת אף פעם.התשוקה למשחק החבר'ה שמלווים אותך בילדות במגרש הכדורגל השכונתי. ספר מעניין שהעלה בי חיוך בכל רגע בקריאתו.
המוסד : המבצעים הגדולים [מהדורה חדשה ומעודכנת]מיכאל בר-זהר0אחלה ספר מרתק מעניין נותן לנו קצת ידע על האנשים שעומדים מאחורי הקלעים ותורמים רבות לביטחון המדינה. מומלץ בחום.
האלים משתולליםמארי פיליפס0ספר טוב,מעלה חיוך לגבי כל המיתולוגיה היוונית.ממולץ לאנשים שאפילו לא מכירים את המיתולוגיה..ספר נחמד מאוד.
על הדברים החשובים באמתחיים שפירא1ספר גאוני-כמו מחברו כתוב בצורה מדהימה-אי אפשר להניח את הספר מהידיים.
מלח בחומותכרמלה סרנגה1כתלמיד של כרמלה,מדובר באשת אשכולות,אין מילים בפי לתאר את חוכמתה.ספר טוב עם הרבה חוכמה ותובנה. ממולץ בחום.
הירח ירוק בוואדידודו בוסי0פשוט ישראליות לשמה,ספר המגולל את סיפורו של בוסי מילדתו בשכונה,,פשוט מרגש ומרטיט גורם לקורא להזדהות איתו,ממש כיף לקרוא...
עוד לא שבתשלמה ארצי1ספר מדהים,שלמה כדרכו בקודש מעביר לנו מילים כפנינים,מרגש חד מרגש אין ספק לא רק הזמר הכי טוב בארץ,אלא אישיות מדהימה.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י4ספר מעולה,כתוב ברגישות ומביא ממש את התחושה של התקופה וחיי היום יום,מומלץ מאד
על גגות טהרןמהבוד סראג'י10סיפור מרגש ויפה מאוד. מסופר על תרבות פרס, יש בעלילה חוויות משותפות של שני חברי אמת. אהבה צנועה ועצומה בין זוגות צעירים אוהבים. היו קטעים של הומור ושעשוע, צחקתי כמה פעמים בעת הקריאה. במקביל היו קטעים מעוררי פחד ואימה. הרצון והתיקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר. מאוד מזכיר לי את הספר רודף העפיפונים. ספר מרתק וסוחף כל כך. אהבתי, ממליצה בחום.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י7ספר מדהים מאלף ומרגש.. ***** כוכבים! החיים בסמטאות..בית החולים הפסיכיאטרי אהבה סודית מעל גגות טהראן.התאבדות שנכשלה תפגשו בסיפור את חבריו של פאשה,אחמד,פהימה,דוקטור שעליו מרבית הסיפור.וזארי הכי המפתיעה ואת הסוף השארתי לכם...פשוט -מ-ד-ה-י-ם!
על גגות טהרןמהבוד סראג'י6ספר נפלא , מרגש, מעודן, שופע חיים עם מסקנות עצובות. הסיפור הוא על נעורים אצל השאה האיראני פאהלאווי, שילטון הסוואק, והדמוקרטיה החלקית. הספר מלא אמיתות , אנקדוטות וארועים. ראשית האהבה, ניתן לחשוב כי במדינה ערבית (עדיין לא של חומייני), קשה להביע אהבה, או לשנות החלטות של הורים והנה אהבה כפולה, אחמד ופאהימה וזארי וגיבור הספר שאהד, אוהבים ומבטאים זאת כמעט בגלוי. יש גם אהבה מופלאה של הסבתה לסבא גם לאחר שהוא שהוא מת. יש בספר מרד נעורים שמתבטא בבית הספר וחברות אמיצה. כל זה על רקע איראן, ושלטון הסאווק (המשטרה החשאית של השאה). יש בספר הרבה הומור. לדוגמה העובדה כי שמות הרחובות בשכונה הם למשפחת השאה,ורוחב הכביש שמצויין בשלט מעיד על חשיבות המונצח בהיררכיה המשפחתית. כדי ללגלג על כך הם מחליטים לעצור את התנועה ולמדוד את רוחב הרחוב, והנה הפלא ופלא הרוחב אינו מתאים למצויין על השלט, הם מודיעים לשכנים כי אי ההתאמה תוריד את מחיר דירותיהם ולא הזילזול במשפחת השאה. או הבלגן שעושה אביו של שאהד יחד עם חברו כדי לשגע מפקד טיפש ודוגמטי. יש בטויים נפלאים כמו "עמוק בתוך קשר פרסי יש אמירה של הידיים שהוליכו את המחט ואת החוט" התיאור של שלטון המשטרה החשאית מקומם. דרך אגב נפקד מקומה של השחיתות שפשתה אז באיראן. אבל, המוזר הוא שאנו יודעים כי בניגוד לציפיות גיבורי הספר, את שלטון השאה החליף שלטון חומייני הגרוע יותר, כך שאין ביטחון כי אחרי משטר דיכוי אחד לא יבוא גרוע יותר. הספר קולח, הרבה מקומות התרגשתי יחד עם אחמד ופאהימה וכמובן זארה ושאהד. צחקתי בקטעים האירוניים וההומוריסטיים ונעצבתי לגורלם של חלק מגיבורי הספר. רוצו לקרוא.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י6סיימתי לקרוא כבר לפני כשבוע אך לא הייתי בבית, הספר כמו תמיד ספר קשה אכזר מעניין ומרתק, כמו יתר הסיפורים של המוסלמים שחיים תחת כפייה קשה ומשעבדת ובעיקר מדובר על הנשים שחיות תחת כפיית בני הזוג/הבעלים וההורים. אני אישית לא הייתי מצליחה לחיות שם לפי דרך חייהם. ממליצה לא להחמיץ את הספר.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י4קשה שלא להשוות לרודף העפיפונים אלא שכאן מדובר בחברות אמת וחיים ללא בגידה. מבט מזווית ראיה של מהגר איראני המתאר חיים ופולקלור במולדת רחוקה על השלילי והחיובי בה . בין השורות משלב הסופר הגיגים ממשנתו הפוליטית עם נזיפות קלות ורמזים מעניינים ואמיתים על המערב מתקופת השאח ועד היום.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י1הביקורת שלי תקלקל את שלל הביקורות המצוינות שנכתבו פה על ספר זה. הספר מאוד קריא, אך גם מאוד משעמם. הצלחתי "לסחוב" עד עמ' 130 וגם זה בקושי. הוא מסופר מנקודת המבט של בחור בן 17, אך הרגשתי כאילו ילד בן 10 כותב אותו. הבחור מתאר את התאהבותו בבת של השכנים בצורה מאוד ילדותית, וכך גם לגבי התיאורים של השיקויים שאימא שלו מכריחה אותו לשתות. גם תיאור החברות בינו לבין אחמד, חברו הטוב, נותן הרגשה כאילו המספר הוא בן 10 וחברו הרבה יותר בוגר ממנו (למרות שהם באותו גיל ואחמד נחשב לפחות מלומד). הרקע ההיסטורי מוכר לי מספרים רבים ודומים שקראתי על איראן. אולי אני כבר "רוויה" יתר על המידה בסיפורים על המשטר האיראני.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י1אלמלא היה מדובר דווקא באיראן המוסלמית, לא יודע אם היה משהו מיוחד בספר הזה. אולם עצם התרחשות העלילה במקום אחר עם מנטליות אחרת, עם קודים אחרים, עם תפיסת חיים אחרת... הוא שהפך את הספר למעניין עבורי. מעבר לכך אהבתי את העדינות, את ביטויי האהבה המרומזים, המינוריים, שדווקא הם בעלי עוצמה רגשית. אהבתי את ההזדמנות 'לשוטט' בחיי היומיום של הדמויות. בשורה התחתונה אהבתי את הספר ונהניתי לקרוא אותו.