הילד של המכשפה מייקל גרובר1לא התלהבתי. במשך כל הקריאה האמת היא שהספר פשוט הרגיז אותי, אני לא בטוחה מה כל כך הרגיז אותי אבל יכול להיות שזאת פשוט כפיות הטובה של גוש כלפי כולם הדמות שלו היא הדמות הכי כפוית טובה שנתקלתי בה אי פעם בספרים. פשוט מרחתי את הקריאה וחיכיתי לרגע שאני אהיה רגועה ולא עצבנית. הסוף הציל את הספר בזכות השינוי של גוש. אני חושבת שלעשות דמות כזאת רעה זה עוול לספר עצמו, אפילו אם רוצים להקצין דמות. זה פשוט הרס הכל.
עזר כנגדונעמי רגן2הספר מתחיל קצת בצורה מקרטעת אבל ממשיך וממשיך לסקרן ולמשוך את הקורא לעוד. הדבר הראשון המעניין שקרה היה העניין עם יציי. דלילה מתעסקת איתו וחולמת להתחתן איתו יום אחד והכל כמובן מתחרבש כי הוא בסך הכל רודף שמלות כמו רוב הגברים שלא שומרים נגיעה. פה נכנס כל הקטע הזה שהיא מסונוורת ממנו והכל. בהמשך כשהיא פוגשת את חיים הוא כמובן מוקסם גם כן מהיופי שלה ולא אכפת לו מה שאומרים עליה מה שמראה שהוא לא מי יודע מה דתי כמו שהוא תופס מעצמו, למרות שבמציאות הוא כן חזק ממנה מבחינה דתית אבל זה שהוא בחר בה למרות כל מה שהוא ידע עליה והעבר הלא צנוע שלה מראה שבכל זאת משהו בו לא בסדר.. וכל זה בלי שדיברת עליה! היא הרי החלק הכי מעניין ומתוסבך בספר. מצד אחד היא דתיה מצד שני היא פרוצה אין לה רגשות אשם ואחרי רגע היא מברכת ברכת המזון לפני שהיא עומדת לנאוף בבעלה (!!) ומתחילה לבכות. בקיצור, היא פסיכית נצלנית ובעלת פיצול אישיות מסוכן ביותר. רציתי כל כך שהיא תיתפס כמה שרק רציתי אבל בכל זאת זה לא הסיפור שלי, אז המשכתי לקרוא והעלילה הפכה להיות הזויה יותר ויותר עם מעבר לדירה חדשה בסוואלו לייק - עם אנשים הזויים והולדת בן - תוך כדי איומי רצח על בעלה, הופעתה של חברה שלה שתבררה כלסבית וזה היה הכייי מוזר כאילו מה זה קשור??!! אבל הקטע הכי מוזר היה בסוף עם האיש הזקן ההוא שפיתה אותה ורק אז בעלה נזכר להטיח בה האשמות משנים עברו... ושוב אבל הקטע השנוא עליי היה בסוף, לא מובן בעליל אם הם התגרשו או לא התגרשו. פשוט קראתי את המונולוג או איך שלא קוראים לזה בסוף ולא הבנתי מה אני קוראת וזאת כבר הקריאה השנייה שלי ולא הבנתי מה קורה כאן??? אז נעמי רגן בהחלט חייבת לי הסבר ולכל האנשים כמוני שלא הבינו. בכל מקרה, גם אחרי כל התסבוכות ההזויות והבלאגים והקטעים הלא מובנים האלה, תהרגו אותי אני פשוט לא מבינה איך אהבתי את הספר הזה..
הרמת מסךליאת רוטנר1ספר מדהים פשוט מדהים (כמו כל הספרים שלה). רק חבל לי שכבר היה לקראת הסוף וחשבתי לעצמי איך היא תדחוס את התפתחות העלילה ל20 30 עמודים?! זה היה קצת מאכזב כי ציפיתי שהיא תיתן עוד הרבה עמודים וזה הרגיש לי שזה נגמר מהר מדי והספר לא מיצה את עצמו אבל חוץ מזה, פשוט מושלם :)
הסיפור של סיירוס פלאקסמת'יו סקלטון2איזה ספר. קשה לי לתאר כל ספר אז אותו ? בכלל יותר קשה. בהתחלה כשקראתי את הקיצור אמרתי ניחא, המאה השמונה העשרה אבל כשהתחלתי לקרוא פתאום מבלי שהבנתי בכלל איך , מצאתי את עצמי מבולבלת שוכבת על המיטה מנסה להבין מה קורה פה אבל אולי זאת רק אני שהלכתי לאיבוד בספר.... מה שכן, העלילה הייתה טובה ( בחלקים שהצלחתי להבין משהו) ובסך הכל חמוד הסיירוס הזה...
ההצהרהג'מה מלי0על הכריכה האחורית רשום שזהו ספר מדהים ביותר וכו׳ וכו׳ בקיצור מהללים ומשבחים אותו אפשר לחשוב .. אני לא אומרת שזה לא ספר טוב זה כן אבל זאת בדיוק הבעיה שהוא טוב ולא יותר מזה.
סיפורם של השדים הלוחמיםפיליפ ב.קר1הספר הכי טוב בינתיים בסדרה. נדמה לי שהכתיבה של הסופר משתפרת. התיאורים שלו משעשעים יותר, מותחים יותר, מרתקים יותר וטובים הרבה יותר מבספרים האחרים. אני חייבת לציין שהקטע האהוב עליי הוא זה שהוא מתאר בפרטי פרטים איך זה שפיליפה הגשימה את המשאלה של הפטה אווז גורם להתפרצות הר געש ואז רושם "אופס." האופס הזה כאילו נתן פן אחר לגמרי שאי אפשר להסביר בתיאור הזה. זה נראה כאילו הסופר מתערב בסיפור ואומר אופס כמו ילד קטן שעומד לגרום למשהו קטסטרופלי, ועם זאת, זה נשמע כל כך תמים כאילו הוא מנסה להיעלם מהסיפור ולהוריד מעצמו את האחריות. זה מה שמילה אחת קטנה יכולה לעשות וזה פשוט היה גאוני בעיני הקטע הזה.
חורף-קיץשי פניגר5ללא ספק ספר מעורר מחלוקת. כביכול נראה עוד ספר וכשפותחים ומתחילים לקרוא? קללות, שמות של איברים, שפה בוטה, גסה ולא ראויה. מנגד, אם נתעלם מהשפה, עומד כישרון יוצא מן הכלל של הסופר להיכנס לך ללב סכין ולסובב אותו עד זוב דם. אז מה מנצח? אין פה שום התלבטות. ספר חובה. לא רק שזה חובה עליכם לקרוא, חובה עליכם גם להמליץ (אם אהבתם כמובן) אני בטוחה שתאהבו. קריאה מהנה.
ילדי המנורה #1 - הרפתקת אחנאתוןפיליפ ב. קר3ספר טוב. לא מחדש הרבה בעולם הפנטזיה אך עם זאת, כתוב בסגנון קולח ומיוחד. מומלץ בחום מופשר.
עקדת תמרנעמי רגן8אהבתי מאוד. ה"עולמות הדתיים" מוכרים לי מקרוב. נכון שבהתחלה יש את החשק לצעוק לתמר: אל תהיי טיפשה, ספרי הכל לבעלך, מה את אשמה בכלל? נאנסת! הפלה דחוף! אבל עם הזמן עולות המחשבות של "מה אני הייתי עושה במקומה?" (לא עלינו) ופתאום התשובות לא כאלה חד משמעיות, כפי שחשבנו.. ועוד לאור העובדה שתמר נולדה לתוך עולם חרדי. ציפיתי שהסוף יהיה טיפה אחר. אי אפשר לקרוא לסוף זה טראגי, כי הוא לא. והוא גם לא שמח במיוחד. אבל לפחות פנים המשפחה לא נהרס לגמרי, או שאולי בהתליכי השתקמות. כתוב בצורה יפה מאוד! ומומלץ, כמובן. מתכננת לקרוא את שאר ספריה של נעמי רגן.
עקדת תמרנעמי רגן7לא ברור לי איך בדיוק אני תמיד מצליחה ליפול לפח עם הספרים האלה. תמיד אני מרגישה צורך לתת את במת הקריאה לסופרים הישראלים, אך מה לעשות , במקרה של נעמי רגן ההחלטה שגויה. את הספר הברית של נעמי רגן סיימתי עם אכזבה גדולה מאוד, גם הסיפור המופרך וגם הכתיבה היו בינונים, אחרי שקראתי ביקורת על עקדת תמר ,החלטתי לנסות את מזלי בשנית ולצערי התאכזבתי. אז נעמי רגן אתך הסליחה, אולי בפעם הבאה יצליח לך יותר.
עקדת תמרנעמי רגן5ספר השמצה זול ותו לא. כאדם שגדל בחברה החרדית כל ימיו, נחשף גם לחלקים כואבים ויודע איך מטפלים בסיפורים מסוג זה בציבור החרדי, אני יכול לומר שהספר הוא גירסא יהודית פנימית (שמכוונת לקבוצה הדתית חרדית) לספרות האנטישמית בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון. פשוט כתיבה מרושעת ושקרית שבאה להציג את החרדים כאפלים, דמונים ומטורפים. בקיצור ספר מגעיל ודוחה של סופרת גועלית ודוחה.
עקדת תמרנעמי רגן4בתור מי שמחשיבה עצמה אתאיסטית גאה, היה לי מוזר לצלול אל נבכי העולם החרדי. הפעם האחרונה בה ביקרתי בבית כנסת הייתה בכיתה ב'. התנ"ך עבורי הוא קובץ אגדות ותו לא. לקרוא אודות העולם החרדי, מנהגיו ואמונותיו, גרם לי לחשוב עד כמה מוזר לחיות במדינה שבה אוכלוסיה כה גדולה של חרדים, ולא לדעת שום דבר אודותיהם, ועד כמה אורחותיהם שונות כל כך משלי. מודה ומתוודה- אינני אוהבת אנשי דת. כאשר אני ובעלי תכננו את חתונתנו, פנינו לרבנות. נדרשנו להוכיח את יהדותנו. אמי כבר הוכיחה את יהדותה, כאשר נישאה בשנית בישראל. פניתי אל הרבנות על מנת להוציא את המסמך, אך נאמר לי שעליי לשלם 80 שקלים עבור עותק של המסמך. שלא לדבר על כך שעליי לנסוע לאילת מתל-אביב (בה התגוררנו באותה תקופה), בכדי להסדיר את העניין. אחרי חודש של טרטורים, החלטנו לטוס להינשא בקפריסין. את הדת נידינו מחיינו. אפילו חנוכייה אני מסרבת להכניס לביתי. הספר מעלה סיטואציות מקוממות. אחת מהן היא המחשבה של תמר, גיבורת הספר, אודות הנספים בשואה. היא מאמינה כי אילו היהודים היו שומרים מסורת ולא מתבוללים באוכלוסיה האירופאית, או אז הם היו ניצלים. יסלחו לי הקירות בבית, אבל לא פעם במהלך קריאת הספר, שקלתי לדפוק את ראשי בקיר. האם העולם החרדי באמת כה עיוור לסובב אותו? האם הקהילה הזו שמה את מבטחה בגורם בלתי נראה בעיוורון מוחלט? מדוע? עוד דבר שאיני מצליחה להבין הוא עניין הפאה. נשים מגלחות את שיערן או מסתירות אותו פן תציץ שערה אחת מראשן על ידי...פאה! עשויה שיער! באמת שאיני מוצאת שום היגיון מאחורי זה. לאחר קריאת הספר אני מבולבלת יותר משהייתי בכל הנוגע לעולם זה. הספר עצמו כתוב היטב. העלילה מרתקת ומסופרת מנקודות מבט שונות ותקופות זמן שונות. את תמר, הגיבורה, לא חיבבתי במיוחד. עבורי היא הייתה דחליל עם ספוג בראש- כל דבר שהספיגו לתוך הראש שלה, נכנס בלי תהיות וספקות.
עקדת תמרנעמי רגן4לקח לי לקרוא את הספר שבועיים , תמר נאנסת ע"י בן אדם שחור , תמר היא בחורה דתיה .תמר מפחדת כמובן לספר לבעלה היות ובעלה תלמיד ישיבה .תמר בודקת בספרי ההלכה ומשום מה מחליטה שהיא אשמה שאנסו אותה ???? אחרי שבוע מהאונס היא נכנסת להריון והבחורה נכנסת לפניקה ופחדת שהילד יצא לה שחור........ אני האמת תוך כדי קריאה התקוממתי בתוכי , לא הבנתי באיזה עידן אנחנו חיים ולא האמנתי שעד כדי כך שייש אנשים שמפרשים את הד בכזואת נוקשות ???????????
עקדת תמרנעמי רגן3זהו עולם סגור ומסוגר. עם המון חומות מסביב. עולם עם הלכות שצריך לשמרם ולנהוג לפיהם - אסור לחרוג. מחשבות ומעשים שמבקשים לצאת מהלב החוצה, להאמר בקול רם אך נשמרים ונטמנים עמוק בתוך נפש האדם. בסיפור יש הרבה דילמות. המחברת משתפת את הקורא במחשבות הרבות ובמעשים של גיבורת הסיפור. מעבירה בכתיבתה לקורא את ההרגשה הפנימית של הגיבורה. מה אסור מה מותר? האם זה נכון או לא נכון? דילמות קשות למחשבה ועשיה. מילת המפתח: כבוד. הרבה כבוד ואסור להפר את ההלכות הנאמרות ונכתבות. סיפור מעניין ומסקרן פותח אופקים ומכניס את הקורא להמון מחשבות והתלבטויות. טל
עקדת תמרנעמי רגן3סתם ספר שמלא בשנאה לחרדים ומנסה להשמיץ אותם בכל מילה. מי שיחפש להשמיץ אותם הספר ייתן לו אמתלה מצוינת, בודאי לאור זה שהמחברת כותבת כאילו מבפנים, לאור התנסויותיה בעבר.
עקדת תמרנעמי רגן2ספר מעולה. עלילה סוחפת. תמר בת צעירה לעולם החרדי בארצות הברית. בספר תיאורים מדוייקים וחיים של העולם החרדי. ספר עמוק ומיוחד כמו כל הספרים של הסופרת המצויינת נעמי רגן. ספר שאם קוראים לא שוכחים לעולם. מומלץ בחום!
עקדת תמרנעמי רגן2ספר עוצמתי, סוחף מרגש ונוגע בנימי הנפש הדקים ביותר. הספר מתאר את התמודדותה של אישה צעירה, חברה בקהילה חרדית בברוקלין, שיום אחד נאנסת בידי פורץ שחור, היא חיה את חייה באי ודאות לגבי מוצאו של בנה הבכור, וחווה את כל האימה שוב לכשנולד לבן ילד שחור עור. ספר מיוחד במינו, נדיר.