אוהבת פלוס

מסכים בהחלט נראה לי שההפרדה בין דתיים לחילוניים מלאכותית
היכן בדיוק עובר הקו?
לאדם חופש הבחירה כולנו גם הנחשבים לרשעים גמורים מקיימים מצוות לצורך הדוגמה ראה כיבוד הורים בקרב מה שמוגדרים כעבריינים, חלקם מקפידים מאד בקיום מצווה זו.
הדיון הוא לגופו של עינין ולא לגופם של קבוצה זו או אחרת של בני אדם או הייתי מגדיר אפילו כת זו או אחרת. או אדם זה או אחר.
בפרשת בראשית מדובר על העץ הדעת שהוא אלגורי להבחנה בין טוב לרע.
התנך מבחינה זו מחדד את הההבחנה בין התנהגות מוסרית לשאינה מוסרית.
זה שישנם אנשים שמנצלים את התורה לקידום אישי או ככיסוי להתנהגות פוגעת אינו הופך את הנאמר שם לרלוונטי פחות.
נראה לי שאין ספר המשתווה לתנך ולספרי מוסר המבוססים על מצוות שמקורן בתנך.
ישנה ספרות מוסר שחשיבותה רבה כמו חובת הלבבות,מסילת ישרים, שמירת הלשון זוהי ספרות שנכתבה במהלך הדורות - בהחלט ספרות מוסרית מהמעלה הראשונה.
גדולים בעם ישראל העניקו לספרות זו מקום כבוד בספרות היהודית.

שמואל למרות שאת ההודעה האחרונה כתבה יפעת, אשיב לך בכל זאת. לדעתי אנו נוטים להקל על הדת ומיישמיה ולייחס להם דברים שלא להם. מי שקרוי "שומר מצוות" הוא זה שעוקב אחר סט המצוות היהודיות שהתקבעו במשך השנים (פה ושם צצה לה הלכה חדשה) והוא מחויב לחלוטין לעמדה היהודית. אין ספק שבתוך סט המצוות וההלכות הללו ישנם גם דברים מוסריים ויפים, אבל בנוסף אליהם תמצא שם גם הרבה גזענות, שוביניזם, סגירות, קסנופוביה ושאר רעות חולות. השאלה שלי, ואני כמובן שואל כי אני מניח שכבר יש בידי התשובה, היא מדוע מי שאינו מאמין בקיומו של האל, ולכן לא שומר על מצוותיו, עדיין צריך להרגיש כפוף מוסרית לעולם הערכים הדתי ולא יכול להשתחרר באופן אמיתי מהדת ולמצוא את ערכיו במקומות אחרים - לדוגמא בנפשו או באורח חייו. למה אותם חילוניים אובססיביים בחזרתם אל המקורות היהודיים בחיפוש וליקוט בפינצטה אחר דברים שנמצאים באופן בולט ולא מוסתר גם במקומות אחרים או אפילו בתוך תוכם הם.

יותם היקר ראשית עצם זה שהועלת לענות מוכיח שהנושא מעסיק אותך.
תופתע אם אומר לך באופן הברור ביותר שיהודי שומר מצוות
כוונתי לשומר מצוות מתוך כוונה שבלב בהחלט עורך חשבון נפש וכל מעשה מבחינתו מדוד על פי עקרונות מוסריים ברורים חדים כתער. אם בהיותו סוחר, בהיותו בעל או כשנוהג ברכבו ה: והגית בה יומם ולילה אינה קלישאה ריקה זוהי פקודה שיש למלא אחריה מילוי הפקודה הזו מחייב התנהגות מוסרית מהמעלה הראשונה.
מעטים מאד מתקרבים לכך, כי יצר לב האדם אתה יודע...
אבל הכן חיים ביננו גם בדור זה צדיקים.
איני שתמצא אותם במשרות מפתח במפלגות דתיות, או בהנהגה פורמלית של תנועה או אפילו כרבנים -מדובר באנשים מן השורה שבמראם החיצוני אינם שונים מכלל עם ישראל אך בליבם יוקדת אש המעלה אותם מוסרית למקומות שמעטים מגיעים אליהם.(איני טוען שבין בעלי המשרה אין כאלו אך אין קשר בין מידות ומעשים של צדיק לבין מעמדו הציבורי והחברתי אולי ישנו קשר מהופך משום שצניעות היא מידה נעלה ובמשרות ותפקידים בכירים קשה שבעתיים לשמור על ערך נעלה זה.

ההיפך, יש המון טוב בכך אני רק מוצאת שבציבורים מסויימים מעדיפים שכלי האלומיניום יהיו מכשרות מסויימת מאשר לשמור על איסור הלבנת פני חבר.
חוקים מצפוניים ורוחניים מקובלים עלי מאוד, ההרגשה שלי היא שהמצוות שמחמירים בהן הן המצוות הנראות, החיצוניות ושזה בא על חשבון מצוות שאני משתדלת לשמור כמו כבוד ההורים או תמיכה בחלש.

ליותם היקר אתה מתלבט זה אנושי-לכן ניתנה בידך הבחירה.
איני דן אדם אם כיפה לראשו או ראשו גלוי.
על פי מעשיו-המצוות המוסריות אין בינינו חילוקי דעות לגבי ערכן - זוהי בהחלט העגלה העמוסה ובאשר ליתר המצוות דע שאין אדם בעולמנו וגם הצדיק הגדול ביותר שלא יחטא. מאחר שאין "מנהל חשבונות" שישב ויערך טבלה של מצוות ומשמעותן הרי הבחירה בידיך.
אני משוכנע שגם בשעה זו למרות שאולי שאינך מודע לכך אתה מקיים מצוות - יתכן שלשומר המצוות (מי שמגדיר עצמו כך). מודעות רבה יותר אבל זו בהחלט שאלה של מידה-יכול להיות יהודי "מחופש" לדתי שיחטא ללא הרף וצדיק במעשיו המקיים מצוות רבות מבלי שהדבר יבוא לידי ביטוי במלבוש או בהצהרה על דתיות

מדוע? שמירת מצוות כמו כבוד הורים.
כמו תמיכה בחלש
כמו שנאמר בספר תהילים פרק א: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובמושב ליצים לא ישב.. מה רע בכך?

לי, בתור אדם שמוגדר ע"י ציבורים שונים כחילוני דווקא נראה שההתעמקות וההתחפרות של ציבורים אחרים ב"עול מצוות" מנתק אותם מערכים, מחינוך בני אדם טובים יותר.
כששוכחים שהמצוות החשובות ביותר הן בין אדם לחברו עושים עוול גדול רעיון ענק. התחושה שלי היא שההתעמקות היא בסממנים החיצוניים והרדודים יותר של המצוות.

העגלה הריקה שלי שמואל שלום,

איך זה שאחרי כל כך הרבה שנים של קיום חילוני וחסר-דת אנחנו עוד לא מסוגלים לנסח לעצמנו סט של ערכים שלא מבוסס על כתבי ה"קודש"? האם לעולם החילוניים ייתפסו (ואולי גם יתפסו את עצמם) כנחותים ערכית מול הדתיים? והאם הדת מבטיחה מוסר? הרבה שאלות הצפת אצלי...

יותם