“השבוע החלטתי להחזיר אתכם אחורה בזמן, לספר ילדים טוב שנכתב על ידי ההיסטוריון, שדרן הרדיו וסופר הילדים המיתולוגי יצחק נוי ז"ל. הספר יצא לאור בשנת 1987. הספר אור ואלכסנדרה מספר את סיפורו של אור, ילד עם עיוורון שלומד בכיתה רגילה. בספר כתוב על אור בגוף שלישי, אבל ניתן ללמוד על חוויותיו של אור עצמו כי הסופר למעשה משוחח אתו רבות ומצטט את דבריו. החלומות של ילדים בני תשע סובבים בדרך כלל סביב מתנה זו או אח”

“מבעד לענני הציניות מתגלה ספר מעולה ועצוב. גיבור הספר, פקיד בינוני במשרד ממשלתי, טס לפראג ומבקר בקברו של המהר"ל. שם הוא מנסה "להיות לפה" לבני הדור השני לשואה, ומרשה לעצמו לשחוט פרות קדושות במיוחד. בכוונה לא כתבתי יותר מידי על העלילה. מי שיצליח לצלוח את הספר - יבין. לעניות דעתי, ספר מצוין, אך ברור לי שרבים לא ימצאו בו עניין. ליצחק נוי אני זוכר חסד משידורי הרדיו ברשת א', שעליהם גדלתי בילדותי. אני”

“נקלעתי לספר כשעיינתי בהנחיות ושאלות מכוונות לתלמידי תיכון על קטע מן הספר שבו סוזי מהמעברה מופיעה בכיתה וטורפת את עולם הערכים של הנוכחים , כולל המורה הקשוח. ( לא להתבלבל, עולם ערכים). הלכתי לספריה ושם נתקלתי בתגובה: "אבל זה ספר לנוער". התגובה שלי , מבלי שקראתי את הספר, היתה.." יופי, בעירנו, אם מישהו עובר את גיל 18 הוא חייב ברישיון לקרוא ספרים לקטינים". התברר כי התגובה של הספרנית ,היתה תמיהה על ה”

“הספר היה בין חבילת ספרים שלא התכוונתי לקרוא, בטרם אסלקם מעל מדף הספרים ואחלקם לנזקקים, העפתי מבט נוסף, ועיני נחה על ספר זה, יצחק נוי, אני מכירה אותה משנים מהקשבה לרדיו בשבתות, עד כמה אני אוהבת להאזין לו כאשר יוצא לי, שווה לקרוא מה הוא כותב אמרתי לעצמי. מעבר לכך כאשר שקעתי בתוך הנושא, חשבתי כמה יפה לזכות בחלק מן החוויה, בסביבתי לא היו עולים חדשים, לפחות אני לא החשבתי את אלו שעלו למדינה בשנה בה אני”

“השבוע החלטתי להחזיר אתכם אחורה בזמן, לספר ילדים טוב שנכתב על ידי ההיסטוריון, שדרן הרדיו וסופר הילדים המיתולוגי יצחק נוי ז"ל. הספר יצא לאור בשנת 1987. הספר אור ואלכסנדרה מספר את סיפורו של אור, ילד עם עיוורון שלומד בכיתה רגילה. בספר כתוב על אור בגוף שלישי, אבל ניתן ללמוד על חוויותיו של אור עצמו כי הסופר למעשה משוחח אתו רבות ומצטט את דבריו. החלומות של ילדים בני תשע סובבים בדרך כלל סביב מתנה זו או אח”

“מבעד לענני הציניות מתגלה ספר מעולה ועצוב. גיבור הספר, פקיד בינוני במשרד ממשלתי, טס לפראג ומבקר בקברו של המהר"ל. שם הוא מנסה "להיות לפה" לבני הדור השני לשואה, ומרשה לעצמו לשחוט פרות קדושות במיוחד. בכוונה לא כתבתי יותר מידי על העלילה. מי שיצליח לצלוח את הספר - יבין. לעניות דעתי, ספר מצוין, אך ברור לי שרבים לא ימצאו בו עניין. ליצחק נוי אני זוכר חסד משידורי הרדיו ברשת א', שעליהם גדלתי בילדותי. אני”

“נקלעתי לספר כשעיינתי בהנחיות ושאלות מכוונות לתלמידי תיכון על קטע מן הספר שבו סוזי מהמעברה מופיעה בכיתה וטורפת את עולם הערכים של הנוכחים , כולל המורה הקשוח. ( לא להתבלבל, עולם ערכים). הלכתי לספריה ושם נתקלתי בתגובה: "אבל זה ספר לנוער". התגובה שלי , מבלי שקראתי את הספר, היתה.." יופי, בעירנו, אם מישהו עובר את גיל 18 הוא חייב ברישיון לקרוא ספרים לקטינים". התברר כי התגובה של הספרנית ,היתה תמיהה על ה”

“הספר היה בין חבילת ספרים שלא התכוונתי לקרוא, בטרם אסלקם מעל מדף הספרים ואחלקם לנזקקים, העפתי מבט נוסף, ועיני נחה על ספר זה, יצחק נוי, אני מכירה אותה משנים מהקשבה לרדיו בשבתות, עד כמה אני אוהבת להאזין לו כאשר יוצא לי, שווה לקרוא מה הוא כותב אמרתי לעצמי. מעבר לכך כאשר שקעתי בתוך הנושא, חשבתי כמה יפה לזכות בחלק מן החוויה, בסביבתי לא היו עולים חדשים, לפחות אני לא החשבתי את אלו שעלו למדינה בשנה בה אני”